ט"ו בניסן
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
ט"ו בניסן הוא היום החמשה עשר בחודש ניסן ויומו הראשון של חג הפסח.
אירועים ביהדות
- ב'י"ח - נערך ברית בין הבתרים בית אברהם אבינו לאלוקים.
- ב'כ"ג - אברהם אבינו נלחם עם כדרלעומר והמלכים אשר אתו.
- ב'מ"ז - המלאכים באו לאברהם אבינו, לבשר על לידת יצחק.
- ב'מ"ח - יצחק אבינו, נולד.
- ב'תמ"ז - ה' דיבר עם משה רבינו לראשונה, בסנה.
- ב'תמ"ח - בני ישראל יצאו ממצרים.
- ג'רי"ג - מלאך ה' הרג במחנה אשור 185,000 ראשי גייסות.
- ג'ת"ד - היהודים בימי אחשוורוש צמו ולא קיימו סדר ליל פסח בגלל גזירות המן.
- ג'ת"ד - המשתה הראשון שערכה אסתר המלכה עם אחשוורוש והמן (לאחת הדעות).
- ג'תתל"ג - הקנאים התבצרו במבצר מצדה ההרודיוני ומסרו את נפשם לבל יטמאו נפשותיהם בידי הלגיון הרומאי.
ימי חב"ד
אירועים
- תשמ"א – בשנה זו הייתה הפעם האחרונה שהרבי ערך ביקורים במוסדות בליל הסדר.
נולדו
- ת"פ – רבי אליהו מווילנה (הגר"א), נולד.
- רע"ב – רבי יהודה ליואי (המהר"ל מפראג), נולד.
- תרנ"א – רבי צבי יהודה קוק, ראש ישיבת 'מרכז הרב', נולד.
- תרס"ב – הרב עוזיאל חזנוב, שוחט חב"די בוגר ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שנמנה על זקני חסידי חב"ד בקראון הייטס. זכה להיות חסיד של אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי.
- תרצ"ז – הרב משה יחיאל פלר, שליח הרבי במיניסוטה, מייסד מכון חנה בקראון הייטס, וחבר ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד העולמית.
- תשט"ז – הרב ישראל הלפרין, שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בהרצליה.
נפטרו
- תכ"ט – רבי יונה תאומים, מחבר ספר 'קקיון דיונה', נפטר.
- תקע"ה – רבי יוסף מאיר קרסניפלר, אב"ד בראד וגלינא, נפטר.
- תרפ"ז – רבי זאב וואלף ציטרון, אב"ד דאראג, נפטר.
- תשע"ה – רבי שמואל וואזנר הלוי, גאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק מחבר שו"ת שבט הלוי, ומגדולי פוסקי ההלכה בדור האחרון (נולד ב-ה'תרע"ג)
- תשס"ד – הרב שלמה מיידנצ'יק, יושב ראש ועד כפר חב"ד ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- תשס"ח – הרב יששכר דב גורביץ', מנהל 'בית רבקה' בצרפת ומשפיע קהילת אנ"ש המקומית.
הפתגם היומי - ט"ו בניסן - מלוח היום יום |
---|
א' דחג המצות. למרור וחזרת - הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" - הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.
בסדר הראשון היה אבי אדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'-ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה. אדמו"ר הזקן אמר: " |