י"ט כסלו - חג הגאולה

איור: אדמו"ר הזקן בדרכו אל המאסר

חג הגאולה או ראש השנה לחסידות הוא מועד המצוין מדי שנה, בתאריך י"ט בכסלו, לזכר שחרור מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי (המכונה "אדמו"ר הזקן"), מהכלא הרוסי ביום זה בשנת ה'תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). ביום זה מצוין גם יום הילולא של המגיד ממזריטש.

רקע

מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

ערך מורחב – מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן

על רקע ההתנגדות לחסידות, הלשינו מספר מתנגדים על רבי שניאור זלמן מלאדי בפני שלטון הצאר.

ההלשנה התבססה בעיקר על העובדה שהאדמו"ר יזם איסוף כספי צדקה ושליחתם ליהודים בארץ ישראל ולחסידים שעלו אליה. כשנאסר, הובל במרכבה שחורה (בה השתמשו באותה עת להובלת מורדים במלכות) למבצר פטרופבלובסקיה שבפטרבורג. לאחר 53 ימים במאסר, שוחרר בהשתדלות החסידים, בי"ט בכסלו תקנ"ט (29 בנובמבר 1798). מאז מצוין התאריך בחסידות חב"ד ומחוצה לה כ"חג הגאולה", המציין את ניצחונה של תנועת החסידות על מתנגדיה.

רבי שניאור זלמן נאסר שוב לאחר שנתיים (בשנת תקס"א), לאחר שקהילת פינסק דיווחה לשלטונות כי תורת החסידות מהווה דת חדשה, וכוללת בתוכה יסודות חתרניים כנגד שלטון הצאר. ממעצר זה שוחרר באותה שנה בחג החנוכה. בחג הגאולה י"ט בכסלו (הסמוך לחנוכה בכ"ה בכסלו), מציינים גם שחרור זה.

ראש השנה לחסידות

ראש השנה לחסידות הינו ביטוי אותו טבע אדמו"ר הרש"ב ליום י"ט בכסלו, היום בו שוחרר אדמו"ר הזקן ממאסרו הידוע בפטרבורג. מאסר זה מוגדר בחסידות כ'קטרוג' שהיה בשמים על תורת החסידות, דבר שגרם ללקיחת אדמו"ר הזקן למאסר על ידי חיילי הצאר הרוסי. הנצחון שהיה לחסידים במשפט, ושחרורו של אדמו"ר הזקן, היוו אפוא נצחון מלא לתורת החסידות כולה, ובמילא מוגדר יום שחרורו של אדמו"ר הזקן, כ"ראש השנה לחסידות".

בין השאר, אנו מוצאים ביהדות עוד כמה ימים בשנה המוגדרים כ"ראש השנה". הידוע שבהם הוא "ראש השנה לשנים וליובלות", החל בא' בתשרי, וכן "ראש השנה לאילנות" החל בט"ו בשבט וכו'. ראש השנה לחסידות הינו ראש השנה נוסף, בו גם חוגגים כל בית ישראל את גילוי תורת החסידות, בהתוועדויות ובהוספה בלימוד תורת החסידות ובלימוד תורת הנגלה, כפי שאכן נהוג לקיים 'חלוקת הש"ס' ביום זה, חלוקה המתבצעת על ידי ארגון "מחנה ישראל".

מנהגי היום

התוועדות י"ט כסלו בכפר חב"ד, בתש"ע

התועדויות

נהוג להתוועד בי"ט כסלו. על פי הוראת הרבי יש להתוועד ביום זה ג' התוועדויות.

אמירת תחנון

ביום זה אין אומרים תחנון.

הרבי מסביר באגרות קודש מדוע אין לומר ביום זה תחנון: מכיון שנהוג אצל מאות אלפי יהודים יראי שמים במשך שבעה דורות להחזיק יום זה כיום טוב, וכל ענין הוא הרי בהשגחה פרטית, אם כן וודאי יש לזה הסכמה מלמעלה, וזאת אומרת שלמעלה יש ביום זה הארת פנים נוספת של "באור פני מלך חיים" ואז הקטרוגים והדינים נחלשים. אמנם אין זה כשבת קודש שעליה כתוב "וכל דינין מתעברין מינה", אבל בכל אופן חלישות גדולה גורמת יום זה למידת הדין, ולכן יום זה גם מסוגל לקבל על עצמו החלטות טובות בנוגע לתורה ומצוות ומידות טובות.

אמירת תחנון - המשיך הרבי - הוא ענין שמעורר דינים, וממילא מי שרוצה לעורר דינים ביום זה שמאות אלפי יהודים אינם עשים זאת, אין מזיק הוא רק לעצמו, אלא גם למי שמתפלל עמו.

איחול 'לשנה טובה'

ביטוי חסידי השגור בפי חסידים ליום זה, כדוגמת הביטוי שבליל ראש השנה: "לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו". בביטוי זה משתמש גם הרבי במכתביו לקראת יום זה.

חלוקת הש"ס

ערך מורחב – חלוקת הש"ס

צילום פתק עליו רשם הרבי את המסכת שלקח בחלוקת הש"ס בשנת תשמ"ט

מנהג החסידים לחלק בי"ט כסלו את הש"ס. בשנים עברו העבירו את חלוקת הש"ס ליום כ"ד טבת על מנת לסיימו עד י"ט כסלו מפני 'אפס הפנאי' ביום י"ט כסלו. הרבי החזיר את חלוקת הש"ס ליום י"ט כסלו והיה משתתף בחלוקה בעצמו במהלך ההתוועדות.

"שווארצע קאשע"

ביום זה נהוג בכמה קהילות חב"דיות לאכול "שווארצע קאשע" דייסת כוסמת, זכר לאותה דייסה מפורסמת שאכל אדמו"ר הזקן במאסרו ודרכה העביר מסר לחסידים על מקום הימצאו ובקשה לשלוח שליח מיוחד לוילנא כדי למנוע את זיוף תשובתו לחוקרים בידי המלשינים ששיחדו את המתורגמן^{[דרוש מקור: סיבה:דרוש מקור לכך שזוהי סיבת המנהג, ראו דף שיחה]}.

ועל הניסים

ר' פולע כהן בספרו שמועות וסיפורים כותב: שבסעודת י"ט כסלו במחיצת הרבי הרש"ב, זימן הרבי הריי"צ, ובברכה אמר בקול "ועל הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה".

חגיגות י"ט כסלו

על פי הוראת הרבי, עורכים אלפי חסידי חב"ד שבכל אתר ואתר, התוועדויות וכינוסים לרגל חג גאולת רבינו הזקן. ישנם עשרות מכתבים והתבאטויות של הרבי בנושא זה, והרבי עודד מאוד את עריכת החגיגות הללו.

הרבי ביאר בי"ט כסלו בשנת תשד"מ אודות חגיגות י"ט כסלו:

כאשר מדובר אודות חגיגת הגאולה די"ט כסלו, יכולים לשאול: כיצד ייתכן לתבוע מיהודי שיחגוג מאורע שאירע לפני למעלה ממאה וחמישים שנה - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה, ויתירה מזו: באופן ד"מעלין בקודש"?! והמענה לזה - בפשטות: י"ט כסלו עניינו - גילוי תורת החסידות, מעין ובדוגמת הגילוי דלעתיד לבא - "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים", "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'". ומכיוון שגילוי זה הוא למעלה מההגבלה דזמן ומקום, הרי אין כל פלא בכך שבעניין זה אינם חלים השינויים הקשורים עם ההגבלה דזמן ומקום, ולכן, יכולים לחגוג את החגיגה די"ט כסלו רבוי שנים לאחרי המאורע - באותו אופן כפי שהיה בפעם הראשונה. ואדרבה: ההגבלות דזמן ומקום (שינויי הזמן והמקום מהמאורע של הגאולה בפעם הראשונה), תכליתם - שיהיה יתרון האור מן החושך... החגיגה די"ט כסלו באופן ד"מעלין בקודש", היינו, שמשנה לשנה נוסף עילוי גדול יותר לגבי הגאולה בפעם הראשונה.

בהזדמנות אחרת ביאר הרבי שכל ההתוועדויות שבי"ט כסלו במשך כל השנים למן הפעם הראשונה, הנה כל העניינים מתעוררים לתקופת השנה, ומתאחדים ונמשכים בההתוועדות די"ט כסלו דעכשיו.

כאשר היה ד"ר אחד שהרבי לא מצא אותו בהתוועדות י"ט כסלו, הרבי כתב לו:

שמחתי לשמוע שהיית נוכח בהתוועדות של י"ט כסלו, אף-על-פי שחיפשתי אותך במקום שבו נכחת בהזדמנות קודמת [=בבית-מדרשו של הרבי], אבל לא ראיתי אותך, ייתן השם שההשראה של י"ט כסלו תעורר כל אחד ואחד להגביר את המאמצים להפצת התורה והמצוות, כשהם חדורים בחמימות ובשמחה" - כתב הרבי בשנת תשל"ט לד"ר דוד כשדן מאוניברסיטת הרווארד

— 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 128

.

השתתפות גדולי ישראל בחגיגות

הרבה מגדולי ישראל השתתפו במסיבות י"ט בכסלו והשמיעו בהן מדברותיהם . הרבי עודד מאוד את השתתפותם של רבים בהתוועדויות י"ט כסלו, וכך כתב לפלוני בג' בטבת תשי"ח :

שלום וברכה! בעונג רב קבלתי את מכתבו, בו כותב אודות ההתוועדות דיום הבהיר י"ט כסלו, יום גאולת רבנו הזקן, וכפי שנשיאינו רבותינו קוראים ליום זה ראש-השנה ללימוד החסידות, והרי בראש-השנה אומרים לשנה טובה תיכתב ותיחתם, וכך גם בי"ט כסלו, בנוגע לעניינים האמורים, אשר מדרכי החסידות הרי היא גם עבודת השם יתברך בשמחה וטוב לבב, וכפתגם הנעלה של הבעל-שם-טוב ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, לעבוד את השם יתברך יחד עם הגוף, ולא לדחותו על-ידי תעניות וסיגופים.

ויהי-רצון שתמיד יבשר בשורות טובות מתוך בריאות הנכונה ועבודת ה' בשמחה וטוב לבב.

בברכה חתי"ק

ישנו גם מברק מרתק שהרבי ששלח למר זלמן שזר:

ב"ה, ח"י כסלו לאחרי חצות

ערב חג הגאולה ורה"ש [=וראש השנה]

לתורת החסידות ודרכי החסידות

ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ

בחור מעם ומורם מעם

ודורש טוב לעמו

בעל מדות תרומיות

ענף עץ עבות

מו"ה שניאור זלמן שליט"א [שזר]

שלום וברכה!

בערב היום אשר בלשון כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע הוא החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו וכו'.

הנני בזה להביע איחוליי הלבביים בנוסח המסורתי

גוט יום טוב

לשנה טובה בלימוד החסידות

ודרכי החסידות

תכתבו ותחתמו

בכבוד ובהוקרה

נ"ב

הודות לחילוק הזמנים, הנה ז"ע [=זה עתה] התקשרו מכאן עם כפר-חב"ד טלפונית ונתבשרנו אשר כבודו - נוסף על השתתפותו בהתוועדות כאן על-ידי [=משקה?] שהובא על-ידי הרב רלב"ג שי' - ביקר בכפר-חב"ד ביום בשורה זה, ואדרבה הזדרז לבוא בהקדם והשתתף גם בלימוד הנגלה נוסף על המאמר חסידות, ואף שהעמדתיו על חזקתו שבוודאי לא ישנה ממנהגו - מנהג ישראל תורה, ובמיוחד שהשנה ניתווספו שם כמה עולים חדשים עם משפחותיהם שיחיו, הרי אינה דומה חזקה לבירור בהחלט.

(ב) עלה במחשבתי לצרף למכתבי זה גם העתק המאמר דא"ח שהיה בדעתי ושחזרתי עליו בעת ההתוועדות. ומפני סיבה נתעכבה ההוצאה-לאור עד יום ראשון דחנוכה. ואחתום מעניינא דימי חנוכה שיהיו כל העניינים באופן דמוסיף והולך מוסיף אור.

מבצע י"ט כסלו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב תשמ"א השמיע הרבי, כמה פעמים, את הביטוי "מבצע י"ט כסלו" שעניינו הוא לימוד בעצמו פנימיות התורה, ולאחר מכן לפעול גם על ה"חוצה", וכן גם את עניין הצדקה (כולל 'מגבית י"ט כסלו-חנוכה').

ראו גם

• ימי חב"ד בתאריך י"ט בכסלו

קישורים חיצוניים

• י"ט בכסלו, מנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
• הרב שלמה כץ, סיפור המאסר והגאולה, באתר חב"ד בישראל, באדיבות התאחדות החסידים לקבלת פני משיח
• ועד חיילי בית דוד, ראש השנה לחסידות - קובץ י"ט כסלו תשע"ב
• הרב פרופסור יצחק קראוס, עיתון בשבע, ארבעה ראשי שנים - ועוד אחד? -
• מגילת י"ט כסלו עם הגהות בכתי"ק ● מיוחד
• הרב זלמן גופין, פרשת י"ט כסלו, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות