נחמיה בירך מדוברובנה
הגאון הצדיק רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה[1] (ט"ו בשבט תקמ"ח) היה מגדולי חסידיהם של שלושת נשיאי חב"ד הראשונים. בזיווג ראשון היה חתנו של ר' זלמן וועלקעס מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני נשא את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק חיים אברהם בנו של אדמו"ר הזקן. למד אצל הרב ארי' קאלאניער.[2] לפרנסתו הקים מפעל ליצור חותמות שעווה יחד עם אדמו"ר הצמח צדק (בהיותו בן 14) שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעווה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר השריפה המפעל עבד ביצור טליתות, והתעשר מעסק זה.
אביו
הרב אברהם בירך מסמיליאן היה חסיד של אדמו"ר הזקן ולאחר מכן של אדמו"ר האמצעי. כל ימיו היה סוחר. ובמלאת לו ששים שנה עזב את עסקי העולם וישב על התורה והעבודה. מנוחתו כבוד בדובראוונא. בנוסף לר' נחמי' היה לו בן נוסף ר' לוי שהיה חתנו של בעל ה"משכנות יעקב". ובן נוסף בשם ר' משולם זוסמאן. בנו של ר' משולם זוסמאן - ר' מרדכי דובער הורוויץ (תרי"ב-) התמנה לרב בשנת תר"מ בעיר הארדישטץ הסמוכה לליובואוויטש, ובשנת תרמ"ג נתמנה לרב ומו"ץ בעיר וויטעבסק.
גדולתו
לפני שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את נשיאות חב"ד למד איתו רבי נחמיה בחברותא. לאחר שקיבל אדמו"ר הצמח צדק את הנשיאות לא נסע אליו רבי נחמיה יותר. מסופר שבאחת הלילות חלם רבי נחמיה את אדמו"ר הזקן כשהוא שואל אותו "מדוע אין לך רבי", על כך השיב רבי נחמיה "את מי אקח כרבי?" ענה לו אדמו"ר הזקן "מנחם ינחמנו בהווה ובעתיד". מיד נסע רבי נחמיה לאדמו"ר הצמח צדק והתקשר אליו כחסיד. והיה נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ט לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.
נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק, איזו תשובה חזקה יותר - מתוך שני תשובות שכתבו ר' יצחק אייזיק מהומיל ור' נחמיה, וענה: "ר' נחמיה איז דאך א מחדש" (= ר' נחמיה הוא הרי חדשן).
אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה להרב נחמי' לשמוע את חוות דעתו.
פעם ביקש ממנו רבה של העיר דוברובנה להעביר מכתב לגאון ר' אפריים זלמן מרגליות, לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה החרושתן". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה חרשתנים כאלה?".
תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת דברי נחמיה, בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף כתב הגהות על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן כמו כן כתב השלמות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך [4]
הגהותיו של ר' נחמיה לש"ס הודפסו בש"ס ווילנא.
פטירתו
בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לשאלות שנשלחו אליו.
משפחתו
בניו:
- רבי לוי יצחק שהיה דמות מופלאה ואביו מזכירו בתשובותיו בתוספת שבחים. כשחלה רצה רבי נחמיה למסור את נשמתו תמורת נשמת הבן, אך הצמח צדק התנגד לכך והבן נפטר בחיי האב.
- רבי משולם זוסיא. גם הוא נזכר בתשובות אביו. נפטר בימי עלומיו.
- רבי דובער ליב גינזבורג ממוהילוב. ערך והוציא לאור את ספרי אביו. חידושיו הובאו בספרי אביו. משל עצמו הוא הדפיס את הספר "אמונת חכמים" נגד דעות המשכילים בענין נס חנוכה.
- רבי זלמן מקרוילא ווילנא.
- רבי ברוך מבוברויסק. הוציא לאור את דברי נחמיה על שו"ע יורה דעה.
תלמידיו
מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב יוסף תומרקין
ספריו
- שו"ת "דברי נחמיה" - שאלות ותשובות על חלקי השולחן ערוך; אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר. את הספר הביא לדפוס בנו ר' ליב, ולדבריו [5] "נשאר בכתובים על מסכת ברכות בשלימות, ועוד לקוטים על כמה מסכתות יען שהרבה כתביו נגנב ונאבד".
- הגהות על הש"ס - נדפס בסוף ש"ס ווילנא.
הערות שוליים
- ↑ אודות ייחוסו ראה "שמן ששון" להרב בנימין דוד לעווין, ווארשא תרס"ה עמוד 10: הרב הגדול ר' משה לאפיטון היו לו ארבעה חתנים, א' הגאון הגדול מו"ה ר' לוי אב"ד דק"ק קאדנא בעל המחבר ספר "עטרת ראש" על ברכות ועוד חיבר עשרה ספרים . היה אביו של הרב הגאון מ' נחמי' אשר הרב הגאון הגדול מ' נחמי' מדובראווני בעל המחבר שאלות ותשובות דברי נחמי' היה נכדו. הסבא ר' נחמי' היה גיסו של השר ר' יהושע צייטלין משקלוב.
- ↑ זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.
- ↑ ראה אודות תאריך הפטירה בשיחות שבת פרשת ויקהל-פקודי תשמ"ב סעיף מא. שבת פרשת ויקרא תשמ"ב סעיף מא.
- ↑ ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.
- ↑ הובאו ב"נחלת אבות" בערך על ר' נחמי' מדובראוונע.