התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)

התפצלות חסידות חב"ד הוא מהלך בו התפצלה חסידות חב"ד לאחר הסתלקות הרבי הצמח צדק בשנת תרכ"ו. הפיצול הביא להקמת חצרות וענפים חדשים בחסידות חב"ד, שהם: חב"ד קאפוסט, חב"ד ניעז'ין, חב"ד ליאדי, וממשיכתה של שושלת חב"ד חב"ד ליובאוויטש. מקימי החצרות השונים היו ארבעה מבניו של הצמח צדק, שהם המהרי"ל מקאפוסט, רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן, רבי ישראל נח שניארסאהן, וממשיך דרכו של הצמח צדק האדמו"ר המהר"ש.

הפיצול בחב"ד נגמר סופית בשנת תרפ"ג לאחר שאחרון אדמו"רי קאפסוט, רבי שמריהו נח שניאורסון נפטר ולא השאיר אחריו יורשים. לאחר פטירתו עברו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.

רקע

הרבי הצמח צדק

בחייו של הצמח צדק היה לכל אחד מבניו בית כנסת משלו בליובאוויטש, ובימי החול כל אחד מהם היה חוזר 'תורות' חסידות כאשר הייתה פונה איליו קבוצת חסידים בבקשה זו בנוסף על מאמרי הצמח צדק שנאמרו בשבת, והיה מקבל את פניהם של החסידים שהגיעו לבקרו. בשונה משאר האחים, לא היה הרבי המהר"ש מקבל את פניהם של החסידים וחוזר לפניהם חסידות והיה מרבה להתרועע עם היהודים הפשוטים ולהתנהג כלפי חוץ בצורה מודרנית.

בנו החמישי של הצמח צדק רבי יוסף יצחק נהג כבר בחיי אביו הצמח צדק באדמו"רות בסגנון חצרות פולין בעיירה אורוושט, ומידי פעם היה מגיע לליובאוויטש ואמר חסידות לפני המקושרים איליו.

בשנת תרט"ז, החל בנו של המהרי"ל רבי שלמה זלמן, לרכז קבוצת חסידים מבין המבקרים בליובאוויטש סביב לאביו, ולדבר עמהם בשבחו כי הוא ראוי להמשיך את דרכו של הצמח צדק לאחר הסתלקותו. הוא אף פנה אל חסידי חב"ד הפזורים בעיירות ברחבי רוסיה שלא התאפשר להם להגיע לליובאוויטש מפני טורח הדרך, הזמן רב שהיא ערכה והעליות שלה, ועודד אותם לבקש מהצמח צדק שישלח את אחד מבניו למסע שיעבור בכל העיירות הללו. פניות רבות נשלחו אל הצמח צדק ללא ציון שם בן מסוים מבן הבנים שיישלח למסע, אך במקביל נשלחו אל המהרי"ל בקשות בצורה פרטית כי ייצא למסע שכזה. לפועל החליט הצמח צדק לצאת על המסע בעצמו, ולצרף אליו את בנו ברוך שלום. כשהתפרסמה ההחלטה התאכזב רבי שלמה זלמן ומתח עליה ביקורת ברבים. כששמע זאת חתנו של הצמח צדק רבי לוי יצחק זלמנסון, קרא לו ונזף בו, והפנה את תשומת ליבו של אביו המהרי"ל אל הנעשה מסביבו.

בשנת תרכ"ב, הורה הצמח צדק לבנו הרבי המהר"ש להתחיל לחזור מאמרי חסידות ולקבל חסידים, והורה לחסידים לדרוש ממנו לומר חסידות. מאז החלו קבוצה מגדולי החסידים להתקרב איליו, ביניהם ר' יצחק אייזיק מהומיל, ר' הלל מפאריטש, ר' יקותיאל מליעפלי, הרשב"ץ, ר' פרץ חן, ר' פסח ממלסטובקה ור' יוסף תומרקין.

בשנת תרכ"ג נסע הרבי המהר"ש למסע לטיפול בבריאותו. על פי הכרעת הרבי הצמח צדק בין דעות הרופאים, נסע אל קייב. בדרכו עבר בעיירות רבות בהם התגוררו חסידים, בהן קיים את הוראת הצמח צדק לחזור חסידות, אך לא קיבל איש ליחידות. מסעו התפרסם וכאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. הרבי המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות. כאשר חזר לליובאוויטש כעבור ארבעה חודשים לקראת חודש תשרי היה נראה כי יתחיל לחזור חסידות שלא כמנהגות עד אז, אך הוא המשיך בדרכו ולא חזר מאמרי חסידות.

בשנת תרכ"ו, שוב הורה לו הצמח צדק לחזור חסידות. כך נהג במשך כל החורף, כשאת מאמריו הוא פותח בכך שאת הדברים שמע מפי הצמח צדק, וחתם באיחול שהקב"ה ייתן לו בריאות איתנה. במשך אותו החורף, לא אמר הצמח צדק מאמרי חסידות.

הפיצול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בי"ג ניסן תרכ"ו הסתלק אדמו"ר הצמח צדק. כבר ביום הראשון של פסח החלו חסידי המהרי"ל לפעול בתעמולה לבחור בו למלא את מקומו של הצמח צדק.

במשך שנת האבלות התפללו כל האחים ואמרו מאמרים בליובאוויטש כל אחד במניין משלו, גם האח רבי יוסף יצחק, שכבר הנהיג חסידות משלו באַוְורוּטש.

כדי להחליט איזה מהבנים ירש את הצמח צדק ומי מהם יכהן בליובאוויטש, הוקם בין דין בו היו חברים שלשה מגדולי חסידי הצמח צדק: ר' פרץ חן, ר' שניאור זלמן מלובלין ור' יוסף תומרקין. הבית דין קבע שהרבי המהר"ש הוא זה שימשיך את דרכו של הצמח צדק בנשיאות חב"ד.

מסופר שכאשר נודע לחסיד יקותיאל מליעפלי על דבר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק, הוא נכנס להיסטריה עצומה והחל לשבור את שמשות החלונות ובכה בכי גדול, ומיד נסע לליובאוויטש לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש אמר שלא יתפלל ולא יאכל כלום לפני שילך לשמוע מה יאמר לו הצמח צדק וכך הלך לציון. ר' יקותיאל מליעפלי התרפק על הציון במשך כל היום, ולאחר שראו שהוא לא יוצא נכנסו חסידים לציון וראו שהתעלף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד והחל לחזור על מאמר שהצמח צדק אמר לו בהיותו בציון. לךאחר מכן בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש שיהיה לו לרבי ואמר "עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות".

חב"ד ליובאוויטש והפיצול

ספר תורה אור שהודפס בקאפוסט

הרבי המהר"ש, ממשיך דרכו של הצמח צדק בנשיאות ומייסד שושלת ליובאוויטש היה חביב מאוד על אביו אדמו"ר הצמח צדק, דבר שהתבטא בין השאר בכך שהצמח צדק היה רגיל לחזור על מאמרים מיוחדים בשבילו, והיה מקרבו קירובים מיוחדים. ואף כאשר היה חולה ונאלץ לשכב במיטתו כדי לנוח הצמח צדק היה רגיל לבוא אליו מידי יום ולשבת לידו כמה שעות רצופות והיה מספר לו גילויים נפלאים על אדמו"ר הזקן.

כאשר נפטר הצמח צדק בי"ג בניסן שנת תרכ"ו כתב הצמח צדק צוואה, בה נכתב שלא יהיה רבי אחד לחב"ד, אלא כל בניו של הצמח צדק יאמרו חסידות ביחד. אך חסידיו של המהרי"ל מקאופוסט, בנו הגדול של הצמח צדק דרשו שרבם יהיה לרבי ואף עשו לשם זה כל מיני תחבולות, ולכן הוקם בית דין מיוחד שדן בעניין, והבית דין קבע שאדמו"ר המהר"ש שהיה צעיר הבנים הוא ימשיך את דרכו של הצמח צדק בשושלת חב"ד.

לכן מטבע הדברים היחסים בין ליובאוויטש ולשאר הענפים היו מתוחים, במיוחד בין ליובאוויטש לקאפוסט, דבר שהוביל בהמשך לפרישתה של חסידות קאפוסט מכולל חב"ד ולהקמתו של כולל חב"ד המיוחד.

בין היחסים המתוחים שהיו לליובאוויטש עם קאפוסט נתן למנות את האיסור שהוציאו רבותינו נשיאינו על קריאה בספר תורה אור מכיון שהוא הודפס בקאפוסט, וכן איסור וקפידה על הלומדים בספרים של אדמו"רי קאפוסט^{[דרוש מקור]}, כמו כן גם חסידי קאפוסט היו נוהגים לשרוף ספריי חסידות שהיו שייכים לליובאוויטש. שיא המשבר בין ליובאוויטש לקאפוסט הירה כאשר בשנת תרע"ב האדמו"ר מקאפוסט רבי שמריהו נח שניאורסון הורה לחסידיו לפרוש מכולל חב"ד שהיה נתון לשליטתם של חסידי ליובאוויטש, ולפתוח כולל חדש, הכולל החדש נקרא שנקרא כולל חב"ד המיוחד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

חצרות חב"ד שקמו בעקבות הפיצול

בעבקבות המחלוקת בין בניו השונים של הצ"צ וטענות לזיוף צצואות מצד חסידים, ארבעת בניו של אדמו"ר הצמח צדק נהגו באדמו"ריות כל אחד בעיירה אחרת.

ארבעת חצרות חב"ד שקמו בעקבות כך הם:

חב"ד קאפוסט

מצבתו של המהרי"ל, מייסד חסידות קאפוסט בעיירה קאפוסט

כנ"ל מייסד החצר היה רבי שלמה זלמן שניאורסון בנו של המהרי"ל מקאפוסט, השתדל להקים חצר עוד בחיי הצמח צדק.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק המהרי"ל אמר בתחילה שאינו רוצה לנהוג כרבי, אך בנו הרב שלמה זלמן שניאורסון יזם ודחף שהחסידים יחפצו שיהיה לרבם והביאו אותו לערייה קאפוסט, ושם נהג המהרי"ל כאדמו"ר זמן קצר. על כך הוא כתב מכתב לאחיו, אדמו"ר המהר"ש ש"הוכרחתי לנהוג בנשיאות".

בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצ"צ שהסכים לנהוג באדמו"ריות, והוא אף ראה את פני אדמו"ר הזקן נהרו אליו מרבית חסידי חב"ד, והחצר החסידית חב"ד קאפוסט הייתה בתחילה החצר הגדולה ביותר בחסידות חב"ד.

המהרי"ל נפטר כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר קמה והתקיימה על ידי בנו, רבי שלמה זלמן שניאורסון בעל המגן אבות, לאחר שהוא נפטר מילאו את מקומו שני אחיו, רבי שלום דובער שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה רציצא, ורבי שמריהו נח שניאורסון שנהג בנשיאות בעיירה בוברויסק.

בתחילה היחסים בין ליובאוויטש וקאפוסט היו מאוד מתוחים, דבר שהתבטא בעיקר במחלוקות בעניין כולל חב"ד כאשר חסידי קאפוסט דרשו להיות אחראים עלך הכולל, ובפועל השליטה בו הייתה ע"י חסידי ליובאוויטש, בעקבות כך הקימו חסידי קאפוסט את כולל חב"ד המיוחד. כמו כן התקבלה גזירה בליובאוויטש שלא ללמוד בספריהם של אדמו"רי קאפוסט, ואף חסידי ליובאוויטש לא למדו בספר תורה אור בעקבות שהודפס בקאפוסט. גם היו מקרים של חילול ספרי חסידות של ליובאוויטש ע"י חסידי קאפוסט.

החצר התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג, ולאחר שנפטר אחרון האדמו"רים שלה החצר חזרו רוב חסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ.

חב"ד ליאדי

מייסד החצר היה רבי חיים שניאור זלמן שניארסאהן.

כאשר נסע לעיירה ליאדי בקשו ממנו החסידים ששהו בעיירה שינהג באדמו"ריות ויהיה להם לרבי, ואך רבי חיים שניאור זלמן הסכים לכך והחל לנהוד שם בנשיאות, כשהגיע לשם אמר "ודור רביעי ישובו הנה".

חסידות חב"ד ליאדי התקיימה במשך שני דורות, כאטשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי יצחק דובער שניאורסון (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון)( ולבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין שחסידותו נקראה "סירטשין ליאדי". לאחר שנפטרו שני האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי לליובאוויטש.

חב"ד ניעז'ין

מייסד החצר היה רבי ישראל נח שניארסאהן בנו של הצמח צדק.

החצר התקיימה במשך כ15 שנים, משנת תרכ"ח ועד לשנת תרמ"ג, לאחר פטרתו של רבי ישראל נח שניאורסון בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין לחב"ד קאפוסט ומקצתם לליובאוויטש.

חב"ד ליובאוויטש

חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, וזאת ע"פ פסיקת הבית דין. חב"ד ליובאוויטש היא ממשיכתה של שושלת חב"ד וממשיך דרכו של הצמח צדק היה אדמו"ר המהר"ש.

אך מפאת כך שאדמו"ר המר"ש היה הצעיר מבין בני הצמח צדק חב"ד ליובאוויטש הייתה הקטנה מבין ענפיה השונים של חב"ד.

ברבות השנים מסופר שהיו פעמים שבחצר אדמו"ר המהר"ש בליובאוויטש לא היה מניין.

אך לאחר השואה נכחדו ענפיה השונים של חב"ד וכך כל שאר חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו למקור וקבלו עליהם את מרותו של אדמו"ר הריי"צ.

אדמו"רי חב"ד

חב"ד ליובאוויטש

• אדמו"ר המהר"ש - ממשיך דרכו של אביו בשושלת חב"ד.
• אדמו"ר הרש"ב.
• אדמו"ר הריי"ץ.
• כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.

חב"ד קאפוסט

• מייסד החצר המהרי"ל מקאפוסט.
• רבי שלמה זלמן שניארסהן.
• רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שמריהו נח שניאורסון.
• רבי שמריהו נח שניאורסאהן (מבוברויסק) כיהן כאדמו"ר במקביל לאחיו, רבי שלום דובער שניאורסון.

חב"ד ליאדי

• מייסד החצר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון.
• רבי יצחק דובער שניאורסון, בזמנו נחלקה החסידות, ובמקביל אליו פעל האדמו"ר רבי לוי יצחק מסירטשין.
• רבי לוי יצחק מסירטשין, האדמו"ר לחסידי סיראטשין-ליאדי. כיהן במקביל לתנו רבי יצחק דובער שניאורסון.
• רבי שלום שכנא שניאורסון. בנו של יצחק דובער שניאורסון, פעל במקביל לבן דודו רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין.
• רבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. בנו של רבי לוי יצחק מסירטשין, כיהן כאדמו"ר לחסידי סירטשין - ליאדי.

חב"ד ניעז'ין

• מייסד החצר רבי ישראל נח שניאורסון, היה האדמו"ר הראשון והאחרון לחסידי חב"ד ניעז'ין.

היחסים בין החצרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוף הפיצול והתאחדות עם ליובאוויטש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

במרוצת השנים ענפיה השונים של חסידות חב"ד החלו להיעלם, הענף הראשון שנעלם היה של חב"ד ניעז'ין, הענף שרד רק כ15 שנה ומיד לאחר פטרתו של מייסדו, רבי ישראל נח שניאורסון עברו חסידיו לחב"ד קאפוסט.

לאחר פטירת רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון מייסד חסידות חב"ד ליאדי התפצלה החסידות בין בנו רבי יצחק דובער שניאורסון לבין חתנו רבי לוי יצחק מסירטשין, ובמהשך בין בניהם רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. הענף החסידי סירטשין ליאדי שרד ממש זמן קצר, ובדור השני שלו האדמו"ר רבי ירמיאל נפטר מס' שנים לאחר שעלה על כס הנשיאות, ורוב חסידי סירטשין ליאדי עברו לחב"ד ליובאוויטש. ולאחר פטירתו של האדמו"ר רבי שלום שכנא שניאורסון הגיע הקץ על חסידות ליאדי ורוב חסידיו התפזרו בין ליובאוויטש וקאפוסט.

לאחר ששני החצרות חב"ד ליאדי וחב"ד ניעז'ין נעלמו נשארו איפה רק חב"ד ליובאוויטש וחב"ד קאפוסט. אך בשנת תרפ"ג כשהאדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מקאפוסט נפטר הוא כתב בצוואתו שימנו את אחד מנכדיו לאדמו"ר במקומו, אך בפועל הבקשה לא קוימה וחב"ד קאפוסט חדלה מקיומה, וכך כל חסידי קאפוסט נהפכו למקושרים לאדמו"ר הריי"צ וחזרו לליובאוויטש.

ראו גם

• חב"ד קאפוסט
• חב"ד ליאדי
• חב"ד ניעז'ין