אברהם שיינס
הגאון החסיד רבי אברהם שיינעס - חתן אדמו"ר הזקן, מתחילה היה מגודלי המתנגדים לתנועת ותורת החסידות, אך בהשפעת ר' יוסף כל בו נסע לליאזנא ונהיה חסיד מובהק של אדמו"ר הזקן אשר לקחו לחתן לבתו הרבנית רחל (בת אדמו"ר הזקן).
כמתנגד
היה מגאוני שקלאוו בהתחלה מתנגד חריף מאד, (אביו ר' צבי היה מגדולי ומחושבי המתנגדים) וישב בשורה הראשונה של היושבים באסיפות נגד החסידים, שהתקיימו בדרך כלל בשקלוב[1].
על התנגדותו מסופר כי לקראת תענית ציבור שהתקיימה נגד החסידים הציע ר' אברהם לכנס את כל יושבי ערי ליטא שיאמרו את הסליחות: "אנשי אמנה אבדו... פסו גודרי גדר...קמי בפרץ אין..."[2].
התקרבותו לתנועת החסידות
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את תיקון חצות אצל הגאון הגדול ר' יוסף כל בו, שהיה מחשובי חסידי אדמו"ר הזקן ושהה בשקלוב כדי לקרב לחסידות.[3]. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר ראשית חכמה[4], אך להסתירו ממשפחתו. פעם אחת גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי חסידות.
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו חסידות בשופי וסיפור לו סיפורים רבים[5].
פעם אחת הגיע אדמו"ר הזקן לקאפוסט הסמוכה לשקלוב, ר' אברהם וחבריו ששמעו על ההזדמנות נמלטו רגלי משקלוב לקאפוסט באמצע הלילה על-מנת שלא ירגישו בזה בני משפחותיהם. הם הגיעו לעגלת אדמו"ר הזקן ונסעו עמו לליאזנא, שם הסתופפו בצילו.
בבוקר, כאשר גילו אביו ואחיו שר' אברהם אינו בביתו החלו בחיפושים אחריו[6], וכעבור זמן גילו שנמצא אצל אדמו"ר הזקן בליאזנא.
הם ישבו עליו שבעה, ואביו פנה אל אדמו"ר הזקן במכתב ובו תביעה להשיב את ר' אברהם לביתו. לאחר דין ודברים ארוך וחילופי מכתבים בין אדמו"ר הזקן לגאוני וילנא ושקלוב כר' חנוך העניך שיק[7], חזר ר' אברהם לביתו, שם סגרוהו בעליית גג ולא נתנו לו לאכול. לאחר דין ודברים נוסף הצליח לשכנע אחת מאחיותיו שלא סר מהדרך והיא הביאה לו אוכל בחשאי.
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' חנוך העניך שיק ור' משה ראסקעס[8], שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם חסידות, במהלך זמן זה גם נשא אשה.
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' פנחס רייזעס שיק[9].
הנישואין עם בת אדמו"ר הזקן
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ואדמו"ר הזקן הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית רחל, ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:
הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין גדא טבא— בית רבי עמ' 120
ר' אברהם היה נשוי עם רחל חמש שנים לערך, ואדמו"ר הזקן היה מקרבו מאד, ולמד עמו בחברותא תורת הנגלה ותורת החסידות.
רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת תקס"א, והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר[10].
ר' אברהם נישא בזיווג שלישי והולידה לו בנים, כולם למדנים גדולים[11], לאחר החתונה עקר מליאדי [12] אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.
לאחר פטירת אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג החל לנסוע לר' אהרן מסטראשלע, ולאחר פטירתו עמד עם אדמו"ר הצמח צדק בקשרי מכתבים בעניני הלכה.[13] בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה אלול שנת תקפ"ז.[14]
גיסו היה החסיד ר' משה מדריבין.
לקריאה נוספת
- בית רבי נט. א.
- גדולי התורה שבדור
הערות שוליים
- ↑ "אף היותו צעיר לימים מפני גדולו וחכמתו היה גם הוא מאנשי האסיפה" (ספר בית רבי)
- ↑ בית רבי. יש שהוסיפו שהציע להקריא את פרק ק"ט בתהילים, אך לא נמצא מקור מוסמך לכך
- ↑ על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב ליבו להתחבר לאנ"ש ולנסוע לרבינו".
- ↑ שנחשב אז ל'ספר של הכת'.
- ↑ אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא לקוטי דיבורים לאדמו"ר הריי"צ (לשון הקודש), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.
- ↑ כן מקובל במסורת, כי אם בבית רבי מספר רק כי 'לאחר זמן נודע'.
- ↑ ופירוט כל הנ"ל מתואר באריכות בספר בית רבי עמ' 118-ס'.
- ↑ פרטי הוויכוחים בהרחבה - ספר בית רבי שם
- ↑ בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.
- ↑ החסיד ר' חיים מאיר הילמאן מעיד בבית רבי (ספר): "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)
- ↑ בעל ספר בית רבי מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו
- ↑ ראה קובץ הערות וביאורים אהלי תורה, חג השבועות תשנ"ב, עמ' 34
- ↑ תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה בשו"ת צמח צדק רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם כאן.
- ↑ משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.