אליעזר פרלשטיין
הרב אליעזר פרלשטיין ( ז' תמוז תרצ"ו - ח' חשוון תשמ"ח) היה חסיד חב"ד, ממייסדי סניף צא"ח בירושלים, מנהל השבועון החרדי באידיש "דער אידישער שטראל", ומזכיר הרבנות הראשית בישראל.
תולדות חייו
הרב אליעזר פרלשטיין נולד בז' תמוז תרצ"ו בירושלים לאביו ר' נפתלי צבי פרלשטיין ולאמו מרת אסתר לאה. בגיל צעיר התייתם מאמו, ואביו נפטר זמן קצר לאחר נישואיו.
בשנות בחרותו למד בישיבת 'תפארת ציון' בבני ברק ולאחר מכן בישיבת "תורת אמת" בירושלים, ובישיבת אחי תמימים ראשון לציון, שם נקשר למשפיעים החסידיים ר' שאול ברוק ור' משה וובר.
בשנת תשי"ח התחתן עם רעייתו מרת פנינה, ולאחר מכן המשיך את לימודיו כאברך כולל.
לאחר חמש שנים שהתפרנס בקושי רב, התמנה לעבוד בתפקידים שונים במסגרת 'הרבנות הראשית לישראל', והמשיך לכהן בתפקידיו עד לפטירתו בשבת קודש פרשת לך לך, ח' חשון תשמ"ח.
עסקנות ציבורית
לאחר חתונתו הקים יחד עם הרב טוביה בלוי והרב נפתלי רוט את ארגון צעירי אגודת חב"ד בירושלים, והחל לעסוק יחד עם זוגתו בהפצת שיחותיו של הרבי ברחבי העיר.
הוא היה מראשי המתעסקים בהקמתו של בית הכנסת חב"ד בקרית מטרסדורף בירושלים, ושימש כמנהל בית הכנסת עד לפטירתו, ומסר שם שיעורים קבועים בגמרא ובהלכה.
שליחותו ברבנות הראשית לישראל
בתקופת כהונתם של הרבנים הראשיים הרביצחק אייזיק הרצוג והרב יצחק ניסים התמנה כמזכיר הרבנות הראשית לישראל, ועמד בקשר קרוב עם הרבנים הראשיים וסייע רבות למען עניניו של הרבי, והיה איש הקשר ברבנות הראשית בכל הקשור למילוי רצונו של הרבי.
בשעת ביקורם של הרבנים הראשיים אצל הרבי בשנת תשמ"ו[1] ביקשם הרבי לדאוג לעריכת "ליל סדר ציבורי" לכל המעונינים ברחבי הארץ, וביצוע הפרוייקט הוטל על ר' לייזר שמילא אותו בשמחה רבה.
בעל מנגן
ר' לייזר ניחן בחוש מוזיקלי מפותח, וכבר בצעירותו עוד קודם לחתונתו התמנה לבעל תפילה בימים הנוראים בישיבה בתורת אמת[2]. תפילתו היתה ברגש רב, והיה בכוחה למשוך את ליבם של אנשים שהיו מאזינים לה[3].
הוא היה מנגן בדייקנות רבה את ניגוני חב"ד, וכאשר הרב שמואל זלמנוב ערך את ספר הניגונים, הוא היה מקליט את ר' לייזר, ועל פיהם היה כותב את התווים לניגונים שנכללו בספר.
מאוחר יותר, כאשר הוקם בית הכנסת בקרית מטרסדורף בירושלים, שימש כבעל תפילה קבוע.
פטירתו
בגיל צעיר ביותר חלה במחלה חשוכת מרפא, וסבל את ייסוריו בדומיה[4]. למרות הקשיים, המשיך לעסוק במרץ בכל תפקידיו הציבוריים.
ביום פטירתו שחל ביום השבת-קודש, פרשת לך-לך, ח' חשוון תשמ"ח, התפלל במיטתו כשהוא עטוף בטלית, ואמר את מזמורי התהילים של אותו יום, ובצהרי השבת, בשעת רעווא דרעווין, נפטר, והוא בן 52 בלבד.
כמנהג ירושלים, התקיימה הלוויה עוד באותו יום, ובמוצאי שבת קודש הובא למנוחות בחלקת חב"ד בהר הזיתים, בנוכחות אלפים רבים מחסידי חב"ד, ובהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל[5] ובהשתתפות אב בית-דין של ירושלים הרב חיים יהודה רבינוביץ.
צאצאיו הקימו לעילוי נשמתו את הארגונים "נר אליעזר" ו"חסדי אליעזר" העוסקים בפעילויות לילדים.
משפחתו
- בניו
- נפתלי פרלשטיין - שליח הרבי, מונטריאול, קנדה
- מנחם פרלשטיין - מנהל ארגון מרכז את"ה בארץ הקודש, כפר חב"ד.
- לוי יצחק פרלשטיין - שליח הרבי, ורב העיר פרבומייסק, אוקראינה].
- אבי פרלשטיין - קרית שמואל.
- חתניו
- אלי מלמד - ניו יורק
- יוסף אברהם פיזם - מנהל תלמוד תורה 'צבאות מנחם', קרית שמואל.
- שמשון פיזם - שליח הרבי בעכו, ומנכ"ל מוסדות 'נפש חיה' בקרית שמואל.
לקריאה נוספת
- איש חי רב פעלים - קווים לדמותו מאת חתנו הרב יוסף פיזם, שבועון בית משיח גליון 853, עמ' 56.
הערות שוליים
- ↑ הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו, כ"ז אדר ב'.
- ↑ בדרך כלל הרב ממשה וובר היה ממנה לתפקיד זה רק אנשים נשואים ובעלי משפחה כפי שכתוב בהלכה, הוא העדיף את תפילתו הזכה ובעלת הרגש של ר' לייזר.
- ↑ ר' אהרון טננבוים מכפר חב"ד התקרב לחב"ד בעקבות ביקור בישיבה בתורת אמת במהלכו שמע את תפילתו.
- ↑ במהלך מחלתו הורה הרבי מספר פעמים לבדוק את התפילין, ובכל פעם שנבדקו התפילין - הם נמצאו פסולות, וזאת למרות שהיו חדשות לחלוטין.
- ↑ מפאת קרבתו הרבה לרבנים הראשיים, היו הרבנים מגיעים באופן קבוע להשתתף בשמחותיו המשפחתיות.