דוד משה ליברמן
הרב דוד משה ליברמן הוא רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.
קורות חייו
הרב ליברמן נולד בשנת תרפ"ה בקולון שבגרמניה. הוריו הגיעו במקור מגליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה.
זמן קצר לאחר שנולדו עברו המשפחה לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד ר' דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן[1], בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידו לעתיד, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום).
עם פריצתה של מלחמת העולם השניה ברח, יחד עם אימו, שתי אחיו ואחותו לצרפת. אביו הצליח לברוח לאנגליה. בשנת תש"ב רצחו את אמו, שתי אחיו ואחותו הצליחו לעלות על האוניה ולברוח לארה"ב. ר' דוד משה נשאר בצרפת שם נלקח לבית היתומים של ר' זלמן שניאורסון.
באדר תש"ו הגיע לארה"ב שם התקבל בישיבה בלייקווד, ומאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.
בתש"ט קיבל סמיכה. לאחר מכן נשלח ע"י אדמו"ר הריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת 'בני ראובן'. שנה לאחמ"כ נישא למרת חי' חיטריק, בתו של ר' יהודה חיטריק. משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו שאז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.
בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ז), הכתירו את ר' דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק ע"י חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם ע"י חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.
בשנת תש"ס הוקם, יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.
בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים כגוים כאחד[2].
משפחתו
- חותנו - ר' יהודה חיטריק.
- בנו - ר' מנחם מענדל ליברמן, משלוחי הרבי לאשקלון.
- בתו - מרת שרה הינדא, אשת רב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לצפת.
- חתנו - ר' יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
קישורים חיצוניים
- ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
- בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל
הערות שוליים
- ↑ יסודה של ישיבת היידע היתה ע"י שני יהודים שבאו מארגנטינה שחיפשו חינוך תורני. הישיבה משכה אליה תלמידים רבים מהולנד, צרפת, שוויץ וגרמניה. סדרי הלימוד והחינוך היו קפדניים מאד ובין היתר למדו גם מלאכה. בוגריה נסעו להמשיך את לימודיהם בישיבות טעלז ומיר. הישיבה התקיימה 21 שנים עד שעלה עליה הכורת בשואה.
- ↑ בלגיה: הרב החב"דניק קיבל מדליית כבוד - תמונות מהמעמד