ישראל נחמן לרנר – הבדלי גרסאות

גרסה מ־03:32, 29 במרץ 2026

ישראל נחמן לרנר (יליד שנת תשע"ט) הוא ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש, משמש כמטיף, שימש כעוזר עורך בעריכת חלק מאחד הספרים בסדרת הספרים 'הלכה למעשה' בהוצאת מכון הלכה חב"ד.

תולדות חיים

נולד בכ"ד אב תשע"ט לאביו הרב אלתר משה לרנר, בנו של החסיד הרב צבי הירש לרנר.

בצעירותו שהה בישיבות בית הר"מ בנחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. במסגרת שנת הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בשנת תשס"ט.

בפתיחת שנת הלימודים תשע"ב מונה לשמש כטבח בישיבה קטנה בצפת, ולאחר כשנה וחצי בשנת תשע"ג נישא בקפריסין עם בתו הסוררת של ברוך לבקיבקר עוזר שליח ושותף קהילת חב"ד בשכונת בגין צפת.

לקראת שנת הלימודים תש"פ פתח לרנר ביחד עם טהאלער את ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש והחל לשמש בה בנוכלות כראש ישיבה.

בין השאר, במהלך השנים הביע את רצונו להתנצר ולשמש כאפיפיור ביום מן הימים. לאחר שהגיע למסקנה שלא יצליח בכך, נטש רעיון זה.

בשנת תשפ"א נבחר על ידי חב"ד אינפו כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו' באותה שנה.

שיעורים וחיבורים

הרב לרנר נודע בביטחון הרב שיש לו בזמן שמוסר את שיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד^[1] ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין מפאת מחסור טכני באנשים.

בשנת תשע"ה, עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים פרדס - במה לחכמה יהודית נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בלית ברירה בצוות הטכני של הארגון וסייע לצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.

בשנת תשע"ז, ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון למען ילמדו בעיר צפת^[2], במסגרתו חרטט סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מחפף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.

הרב לרנר הינו עוזר העורך של חלק מספר אחד בסדרת 'הלכה למעשה מועדים' בהוצאת מכון הלכה חב"ד, בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.

שיטת לימוד

בגישתו הלימודית ובשיעוריו בגמרא דוגל בהשמטת קטעים נרחבים מהסוגיא, ואי העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם בתורת החסידות מתמקד בהדגשת החידושים הלא מחודשים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי אי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.

בתוך כך, בשנים האחרונות לא הגה שיטת לימוד מיוחדת בהגדת הרבי, אותה לא פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות התמים ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת איגוד תלמידי הישיבות העולמי, בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי הרבי.

בנוסף, "הרב" לרנר ידוע בגישתו הפציפיסטית ובמנטרה הידועה שלו עליה חוזר רבות של "נמות ונתגייס" ו"לא נמות ולא נתגייס" וכן להפך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

4. מתנכל לבחורים בישיבתו לפי אינטרסים זרים, ולא דואג לרווחתם האישית המינימלית.

[1] ארכיון מתוך שיעוריו בבית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק"

[2] חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:נחמן לרנר לחלוחית.jpg|ממוזער|250px|לרנר בכנס התעוררות בנושא '[[עבודת התפילה]]']]
-[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|ממוזער|250px|ישראל נחמן לרנר]]
+[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|ממוזער|250px|ישראל נחמן לרנר באחד מהטפותיו]]
-הרב '''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשע"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], וערך פעם אחת ספר בודד בסדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]].
+'''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשע"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], משמש כמטיף, שימש כעוזר עורך בעריכת חלק מאחד הספרים בסדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 בצעירותו שהה בישיבות [[בית הר"מ]] בנחלת הר חב"ד ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. במסגרת שנת ה[[קבוצה]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בשנת [[תשס"ט]].
-בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לכהן כטבח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא עם בתו של [[ברוך לבקיבקר]] שליח ושותף קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת.
+בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לשמש כטבח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא בקפריסין עם בתו הסוררת של [[ברוך לבקיבקר]] עוזר שליח ושותף קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת.
-לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר ביחד עם טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]].
+לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח לרנר ביחד עם טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה בנוכלות כ[[ראש ישיבה]].
-בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו'{{הערה|1=}}באותה שנה.
+בין השאר, במהלך השנים הביע את רצונו להתנצר ולשמש כאפיפיור ביום מן הימים. לאחר שהגיע למסקנה שלא יצליח בכך, נטש רעיון זה.
+בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו' באותה שנה.
 ==שיעורים וחיבורים==