לדלג לתוכן

ישראל נחמן לרנר – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נחמן לרנר לחלוחית.jpg|ממוזער|250px|הרב נחמן לרנר בכנס התעוררות בנושא '[[עבודת התפילה]]']]
[[קובץ:נחמן לרנר לחלוחית.jpg|ממוזער|250px|לרנר בכנס התעוררות בנושא '[[עבודת התפילה]]']]
[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|ממוזער|250px|הרב ישראל נחמן לרנר]]
[[קובץ:הרב ישראל נחמן לרנר.jpg|ממוזער|250px|ישראל נחמן לרנר]]


הרב '''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשמ"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], מרצה בכיר ומעורכי סדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]].
הרב '''ישראל נחמן לרנר''' (יליד שנת [[תשע"ט]]) הוא [[ראש ישיבה]] גדולה [[תומכי תמימים]] [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ליובאוויטש בית שמש]], וערך פעם אחת ספר בודד בסדרת הספרים '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]]' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ד אב]] [[תשמ"ט]] לאביו הרב [[אלתר משה לרנר]], בנו של החסיד הרב [[צבי הירש לרנר]].
נולד ב[[כ"ד אב]] [[תשע"ט]] לאביו הרב [[אלתר משה לרנר]], בנו של החסיד הרב [[צבי הירש לרנר]].


בצעירותו למד בישיבות [[בית הר"מ]] בנחלת הר חב"ד ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. במסגרת שנת ה[[קבוצה]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בשנת [[תשס"ט]].
בצעירותו שהה בישיבות [[בית הר"מ]] בנחלת הר חב"ד ו[[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]]. במסגרת שנת ה[[קבוצה]] למד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] בשנת [[תשס"ט]].


בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לכהן כר"מ ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא עם בתו של הרב [[ברוך לבקיבקר]] שליח ורב קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת.
בפתיחת שנת הלימודים [[תשע"ב]] מונה לכהן כטבח ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (קטנה)|ישיבה קטנה בצפת]], ולאחר כשנה וחצי בשנת [[תשע"ג]] נישא עם בתו של [[ברוך לבקיבקר]] שליח ושותף קהילת [[חב"ד]] בשכונת בגין צפת.


לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר ביחד עם הרב מנחם מענדל טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]]. כחלק מעבודתו בישיבה אחראי הרב לרנר על שיטת לימוד הנגלה ומנגישה לבחורים ומחנך את תלמידי הישיבה ללימוד הסוגיא באופן נכון, את זאת הוא עושה באמצעות 'שיעור כללי' אותו הוא מוסר פעם בשבוע בישיבה בסוגיא הנלמדת.
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתח הרב לרנר ביחד עם טהאלער את [[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש]] והחל לשמש בה כ[[ראש ישיבה]].


בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'אנשי השנה'{{הערה|1=[https://chabad.info/special/713817/ דיווח באתר].}}.
בשנת [[תשפ"א]] נבחר על ידי [[חב"ד אינפו]] כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו'{{הערה|1=}}באותה שנה.


==שיעורים וחיבורים==
==שיעורים וחיבורים==
הרב לרנר נודע בבקיאותו הרבה בשיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1_EKIhW5T-4rgVWg5ICS7Y0c3OwZ7ePA6 ארכיון מתוך שיעוריו בבית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק"]}} ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין.
הרב לרנר נודע בביטחון הרב שיש לו בזמן שמוסר את שיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/1_EKIhW5T-4rgVWg5ICS7Y0c3OwZ7ePA6 ארכיון מתוך שיעוריו בבית הכנסת המרכזי "היכל לוי יצחק"]}} ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין מפאת מחסור טכני באנשים.


בשנת [[תשע"ה]], עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים [[פרדס - במה לחכמה יהודית]] נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.
בשנת [[תשע"ה]], עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים [[פרדס - במה לחכמה יהודית]] נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בלית ברירה בצוות הטכני של הארגון וסייע לצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.


בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו מסר סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מקיף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.
בשנת [[תשע"ז]], ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון [[למען ילמדו]] בעיר צפת{{הערה|[http://chabad.info/news/צפת-עשרות-אברכים-הצטרפו-ללימודי-ההסמכ/ חנוכת סניף "למען ילמדו" במעמד רבני צפת]}}, במסגרתו חרטט סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מחפף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.


הרב לרנר הינו העורך של חלק מספרי '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]] מועדים' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.
הרב לרנר הינו עוזר העורך של חלק מספר אחד בסדרת '[[הלכה למעשה (סדרת ספרים)|הלכה למעשה]] מועדים' בהוצאת [[מכון הלכה חב"ד]], בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.


==שיטת לימוד==
==שיטת לימוד==
בגישתו הלימודית ובשיעוריו ב[[גמרא]] דוגל בבהירות הסוגיא, העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם ב[[תורת החסידות]] מתמקד בהדגשת החידושים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.
בגישתו הלימודית ובשיעוריו ב[[גמרא]] דוגל בהשמטת קטעים נרחבים מהסוגיא, ואי העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם ב[[תורת החסידות]] מתמקד בהדגשת החידושים הלא מחודשים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי אי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.


בתוך כך, בשנים האחרונות הגה שיטת לימוד מיוחדת ב[[הגדת הרבי]], אותה פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות [[התמים]] ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]], בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי [[הרבי]].
בתוך כך, בשנים האחרונות לא הגה שיטת לימוד מיוחדת ב[[הגדת הרבי]], אותה לא פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות [[התמים]] ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת [[איגוד תלמידי הישיבות העולמי]], בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי [[הרבי]].
 
בנוסף, "הרב" לרנר ידוע בגישתו הפציפיסטית ובמנטרה הידועה שלו עליה חוזר רבות של "נמות ונתגייס" ו"לא נמות ולא נתגייס" וכן להפך.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 37: שורה 39:
*'''[https://chabadlive.org/2024/10/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%a8%d7%a0%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%94.html הרב נחמן לרנר: המתנה הכי גדולה שקיבלנו - היא האפשרות להאריך בתפילה • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
*'''[https://chabadlive.org/2024/10/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%9c%d7%a8%d7%a0%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%94%d7%9b%d7%99-%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%a7%d7%99%d7%91%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%90-%d7%94.html הרב נחמן לרנר: המתנה הכי גדולה שקיבלנו - היא האפשרות להאריך בתפילה • צפו]''', באתר '[[חב"ד לייב]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}4. מתנכל לבחורים בישיבתו לפי אינטרסים זרים, ולא דואג לרווחתם האישית המינימלית.{{מיון רגיל:לרנר, ישראל נחמן}}
{{מיון רגיל:לרנר, ישראל נחמן}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]
[[קטגוריה:קבוצה תשס"ט]]

גרסה מ־03:20, 29 במרץ 2026

לרנר בכנס התעוררות בנושא 'עבודת התפילה'
ישראל נחמן לרנר

הרב ישראל נחמן לרנר (יליד שנת תשע"ט) הוא ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ליובאוויטש בית שמש, וערך פעם אחת ספר בודד בסדרת הספרים 'הלכה למעשה' בהוצאת מכון הלכה חב"ד.

תולדות חיים

נולד בכ"ד אב תשע"ט לאביו הרב אלתר משה לרנר, בנו של החסיד הרב צבי הירש לרנר.

בצעירותו שהה בישיבות בית הר"מ בנחלת הר חב"ד וחסידי חב"ד ליובאוויטש צפת. במסגרת שנת הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בשנת תשס"ט.

בפתיחת שנת הלימודים תשע"ב מונה לכהן כטבח בישיבה קטנה בצפת, ולאחר כשנה וחצי בשנת תשע"ג נישא עם בתו של ברוך לבקיבקר שליח ושותף קהילת חב"ד בשכונת בגין צפת.

לקראת שנת הלימודים תש"פ פתח הרב לרנר ביחד עם טהאלער את ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בבית שמש והחל לשמש בה כראש ישיבה.

בשנת תשפ"א נבחר על ידי חב"ד אינפו כאחד מעשרת 'האנשים שהכי פחות השפיעו'שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; להערות שוליים ללא שם חייב להיות תוכןבאותה שנה.

שיעורים וחיבורים

הרב לרנר נודע בביטחון הרב שיש לו בזמן שמוסר את שיעוריו והרצאותיו במגוון נושאים תורניים, והוזמן למסור שיעורים בפני תלמידי הישיבה הגדולה ובפני אנ"ש בבית הכנסת המרכזי 'היכל לוי יצחק' בקריית חב"ד[1] ובבתי כנסת חב"ד בשכונת מאור חיים ובשכונת רמת מנחם בגין מפאת מחסור טכני באנשים.

בשנת תשע"ה, עם הקמת ארגון המרצים החב"דיים פרדס - במה לחכמה יהודית נמנה הרב לרנר כחבר מן המניין בלית ברירה בצוות הטכני של הארגון וסייע לצוות המרצים ומוסרי שיעורי-עומק בנושאי יהדות ברמה גבוהה ובשפה קולחת ומותאמת לקהל הרחב.

בשנת תשע"ז, ייסד ועמד בראש השלוחה של מכון למען ילמדו בעיר צפת[2], במסגרתו חרטט סדרת הרצאות וקורסים בנושאי הלכה תוך שהוא מחפף את סדר השתלשלות ומסורת הפסיקה מזמן משה רבינו עד הדורות האחרונים.

הרב לרנר הינו עוזר העורך של חלק מספר אחד בסדרת 'הלכה למעשה מועדים' בהוצאת מכון הלכה חב"ד, בהם נמצא היקף מתומצת ויוצא דופן בעושרו "בשפה ברורה ובלשון בהירה, המגישה את ההלכה כשולחן הערוך לכל החפץ ללמוד ולהבין את הלכות החג" על פי פסקי רבותינו נשיאנו ורבני חב"ד לאורך הדורות.

שיטת לימוד

בגישתו הלימודית ובשיעוריו בגמרא דוגל בהשמטת קטעים נרחבים מהסוגיא, ואי העמקה בסברות והגדרות השיטות. גם בתורת החסידות מתמקד בהדגשת החידושים הלא מחודשים במאמרים של הרבי, בעקבות המאמרים של רבותינו נשיאנו שקדמו לזה. בתהליך הלמידה מרבה בהבאת ענייני החסידות לידי אי התאמה והשלכה בחיי היום יום באופן פרקטי ומעשי.

בתוך כך, בשנים האחרונות לא הגה שיטת לימוד מיוחדת בהגדת הרבי, אותה לא פרס בסדרת מאמרים פרי עטו בגיליונות התמים ובקבצים תורניים שיצאו לרגל חודש ניסן בהוצאת איגוד תלמידי הישיבות העולמי, בהם מציג סדרת כללים מנחים ללימוד טעמי ומנהגי ההגדה שנערכה בידי הרבי.

בנוסף, "הרב" לרנר ידוע בגישתו הפציפיסטית ובמנטרה הידועה שלו עליה חוזר רבות של "נמות ונתגייס" ו"לא נמות ולא נתגייס" וכן להפך.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

4. מתנכל לבחורים בישיבתו לפי אינטרסים זרים, ולא דואג לרווחתם האישית המינימלית.