לדלג לתוכן

ט"ו בניסן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
שורה 30: שורה 30:
*[[תכ"ט]] – רבי יונה תאומים, מחבר ספר 'קקיון דיונה', נפטר.
*[[תכ"ט]] – רבי יונה תאומים, מחבר ספר 'קקיון דיונה', נפטר.
*[[תקע"ה]] – רבי יוסף מאיר קרסניפלר, אב"ד בראד וגלינא, נפטר.
*[[תקע"ה]] – רבי יוסף מאיר קרסניפלר, אב"ד בראד וגלינא, נפטר.
*[[תרמ"ג]] – הרב [[מרדכי חפץ (בן ישראל)|מרדכי חפץ]], מחסידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הצמח צדק]] ורב בעיר [[דיסנא]].
*[[תרפ"ז]] – רבי זאב וואלף ציטרון, אב"ד דאראג, נפטר.
*[[תרפ"ז]] – רבי זאב וואלף ציטרון, אב"ד דאראג, נפטר.
*[[תשע"ה]] – רבי [[שמואל וואזנר]] הלוי, גאב"ד [[זכרון מאיר]], ראש [[ישיבת חכמי לובלין]] ב[[בני ברק]] מחבר שו"ת שבט הלוי, ומגדולי פוסקי ה[[הלכה]] בדור האחרון (נולד ב-ה'[[תרע"ג]])
*[[תשע"ה]] – רבי [[שמואל וואזנר]] הלוי, גאב"ד [[זכרון מאיר]], ראש [[ישיבת חכמי לובלין]] ב[[בני ברק]] מחבר שו"ת שבט הלוי, ומגדולי פוסקי ה[[הלכה]] בדור האחרון (נולד ב-ה'[[תרע"ג]])

גרסה אחרונה מ־12:42, 19 במרץ 2026

<< >> חודש ניסן

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ט"ו בניסן הוא היום החמשה עשר בחודש ניסן ויומו הראשון של חג הפסח.

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ט"ו בניסן - מלוח היום יום
א' דחג המצות. למרור וחזרת - הן חריין והן סלט. 'קידוש' בעמידה. "הא לחמא" - הה"א בציירי. בברכת אכילת מרור מכוונים גם על מרור שבכורך.

בסדר הראשון היה אבי אדמו"ר מקצר בכדי לאכול האפיקומן לפני חצות, אבל בשני היה מאריך. מתחיל לפני שעה ט' וגומרו בשעה ג'-ד' אחר חצות, והיה מאריך בביאור ההגדה.

אדמו"ר הזקן אמר: "מיכלא דמהימנותא" - לילה הראשון. "מיכלא דאסותא" - לילה השני. אז די רפואה בריינגט די אמונה, וואס ער זאגט א דאנק דיר ג-ט פאר מיין רפואה, איז ער דאך געווען קראנק. אבער אז די אמונה בריינגט די רפואה, איז מען לכתחילה ניט קראנק (= כשהרפואה מביאה את האמונה, שמודה לאלוקים על רפואתו, הרי היה חולה. אבל כשהאמונה מביאה את הרפואה, אזי לכתחילה לא חולים).