צבי יהודה קוק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה לתלמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך את ספר התניא {{הערה|בעין טובה, גליון ה, עמ' 2.}}. הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}. | הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה לתלמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך את ספר התניא {{הערה|בעין טובה, גליון ה, עמ' 2.}}. הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}. | ||
כשביקר הרב [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" | כשביקר הרב [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]"{{הערה|הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת תשנ"ב. מתוך "התקשרות", גליון א'שב, עמ' 10.}} וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים"{{הערה|ימי תמימים, כרך ו, עמ' 286.}}. | ||
ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]] נכנס הרב [[משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן). | ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]] נכנס הרב [[משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן). | ||