צבי יהודה קוק – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
עדכון, עריכה, הרחבה
שורה 13: שורה 13:


==הקשר לחב"ד==
==הקשר לחב"ד==
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]].


כשביקר  ר' [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" ('בית חיינו' שנת תשנ"ב) וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים" 'ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 286).
באלול תרצ"ה, לאחר פטירת הרב קוק, שלח הרבי הריי"צ מכתב ניחומים לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יז, עמ' קנד}}. לרב צבי יהודה קוק היה קשר לרבי הריי"צ, שהתבטא בין היתר במאמר "שר התורה של חסד" שכתב אודות הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ט, ובו כותב, בין היתר: "...כ"ק מרן רבי יוסף יצחק שליט"א, בהשפעתו הרוחנית העצומה בכל תפוצות הגולה, בהמשכת הדרכתו המקודשת בחב"ד של קבלת עול מלכות שמים באמונה שלמה ובתמימות תורת ה', במסירות הנפש ובעידוד הרוח להחזקת עמדת היהדות בימי מצוקה ומבוכה, בהתרוממות ביטחון ליצור רווח והצלה.... במלחמת העוז והתעצומות המופלאה לעומת רשעת שלטונות הכפירה [=כוונתו לשלטונות בריה"מ] ומרשיעי ברית הנפשעים [=כוונתו לייבסקציה]... בהתעוררות צפיית הגאולה השלמה וקוממות היגדל אמונת האמת של הופעת משיח צדקנו"{{הערה|לנתיבות ישראל, חלק ב, מאמר שביעי, עמ' מא ואילך.}}.
 
הרצי"ה נחשב לפחות קרוב ל[[חסידות חב"ד|חב"ד]] ול[[לימוד החסידות|חסידות]] מאשר אביו. עם זאת, כאשר שמע כי בחורים מישיבתו אירגנו שיעור בספר ה[[תניא]], לא מנע זאת, אלא רק ביקש להוסיף גם שיעור ב"[[נפש החיים]]" לרבי [[חיים מוולוז'ין]]. תלמידו הרב זלמן ברוך מלמד כתב שהרצי"ה הורה ללמידיו ללמוד "נפש החיים" ואחר כך תניא {{הערה|בעין טובה, גליון ה, עמ' 2.}} הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק{{הערה|שני חיי עמרם, עמ' 11.}}.
 
כשביקר  הרב [[ישראל מאיר לאו]] אצל [[הרבי]] ב[[כ"ג באדר]] [[תשל"ד]] (באותם ימים שימש כרב בצפון [[תל אביב]]) הזכיר הרבי במהלך ה[[יחידות]] את העובדה שהרב קוק (הכוונה כמובן לרב צבי יהודה קוק) פרסם מכתב נגד ישיבת חברי הכנסת הדתיים בממשלה חרף אי תיקון חוק השבות בסוגיית "[[מיהו יהודי]]" הדברים פורסמו ע"י הרב מרדכי מנשה לאופר ב'בית חיינו' דשנת תשנ"ב. מתוך "התקשרות", גליון א'שב, עמ' 10.}}. וביקש כי ישלחו את מכתבו "עם הבחורים" {{הערה|ימי תמימים, כרך ו, עמ' 286}}.


ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]] נכנס הרב [[משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן).  
ב[[כ"ו אדר שני]] [[תשמ"א]] נכנס הרב [[משה לוינגר]], מראשי המתיישבים ב[[חברון]] ליחידות ב"[[גן עדן התחתון]]", במהלכה התעניין הרבי בשלומו ומצב בריאותו של הרצי"ה (שהיה אז חולה ונפטר כשנה לאחר מכן).  


מאידך גיסא, מתבררת הערכתו הגדולה של הרצי"ה לרבי מתוך הסיפור הבא: פרופסור ירושלמי הקים ועדה לסיוע ל[[גיור|גרים]], ואף כתב ספר על גרות. יום אחד הוא הגיע לישיבת מרכז הרב. ביקש ממנו הרצישיראה לו את ספרו, ולאחר שעיין ראה שהרבה דברים שכתב הפרופסור בספר אינם תואמים את ה[[הלכה]]. הרצי"ה הציע למחבר לתקן את הדרוש תיקון, והמחבר אכן נפגש עם הרצימספר פעמים ונועד עמו על מנת ללבן את הדרוש תיקון בהתאם להלכה. יום אחד ניגש הרצילתלמידו הרב איסר קלונסקי (לימים רב שכונת גבעת מרדכי), שהיה אז תלמיד בישיבה, ושאל אותו: "אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'". הרב קלונסקי השיב בחיוב, שלפעמים הוא כותב לרבי מכתב וזוכה לקבל תשובה, אמר לו הרצי"ה: "רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור פלוני את כל ספרו שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'".  
מספר הרה"ג ר' איסר קלונסקי, רב גבעת מרדכי בירושלים: "פרופסור ישראל בן זאב, יהודי משכיל ממשפחה ירושלמית, הקים ועדה לסיוע לגֵרים, אף כתב ספר על גרוּת. באותם ימים – חשוב לציין – שלא כמו היום, כמעט לא היו גרים במדינה.
 
"יום אחד הגיע הלה לישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ביקש ממנו הרב צבי יהודה הכהן קוק ז"ל 'אנא הראה לי את ספרך'". עיין רציבספר, ולאחר שנוכח לדעת כי דברים רבים הכתובים בו אינם תואמים להלכה, הציע למחבר לשבת עמו לדון בספר ולתקן את הדרוש תיקון. ואכן, פעמים רבות הגיע פרופ' ישראל בן זאב, נועד עם רצישעות ארוכות ותיקן את כל ספרו שיהיה תואם את ההלכה.
 
"יום אחד הגיע רצילישיבה, ניגש אלי [=איסר קלונסקי] ושאלני: 'אתה מתכתב עם הרבי מליובאוויטש?'. השבתי בחיוב; לפעמים אני כותב לו מכתב וזוכה לקבל תשובה ממנו בכתב.
 
"אמר לי הרצי"ה: 'רְאה, יש לי בעיה. תיקנתי לפרופסור בן זאב את כל ספרו, שיהיה בהתאם להלכה. המחבר הדפיס את ספרו, ואף ציין שעברתי על הכתוב בו, אולם השמיט את כל תיקוניי. כעת מתעתד לנסוע לאמריקה, ומן הסתם ילך להיפגש עם הרבי מליובאוויטש. הרבי יעיין בספר ולא יבין איך יתכן שעברתי על הספר והותרתי את כל הטעויות. לכן, אנא, כתוב לרבי, שאמנם עברתי על הספר, אך המחבר לא הכניס דבר וחצי דבר מכל תיקוניי'"...
 
[פרופסור בן זאב זכה לקבל התייחסויות שונות מהרבי, בין השאר היה מקבל מכתב ברכה לשנה החדשה (ארכיון צא"ח ירושלים)]. {{הערה|התקשרות גליון א'שב, עמ' 11-10.}}.
 
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]