יחזקאל פייגין – הבדלי גרסאות
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה יותר ברורה |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) מ הגהה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תרנ"ה]], בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה לאביו ר' [[שמואל פייגין (לוקימא)|שמואל פייגין]]. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש. | נולד בשנת [[תרנ"ה]]<ref>ב"מרחב - ב" עמ' 139 כתוב שנולד בשנת [[תר"נ]].</ref>, בעיר לוקימא ב[[רוסיה]] הלבנה לאביו ר' [[שמואל פייגין (לוקימא)|שמואל פייגין]]. בבחרותו, למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] והיה [[התקשרות|מקושר]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. בשנת [[תרע"ב]] נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב, יחד עם קבוצה של עוד שישה [[תמימים]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]], בראשות הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. בשנת [[תרע"ד]], עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]], גורשו התלמידים בחזרה ל[[רוסיה]], וחזרו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שבליובאוויטש. | ||
בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה. | בשנת [[תרע"ח]] לאחר העברת הישיבה לעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], נדד עם הישיבה ושם שימש כ[[מלמד תינוקות|מלמד]] לילדי משפחת גוראריה העשירים שהחזיקו את כלכלת הישיבה. | ||
בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] ואחותו של הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]]. לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד | בשנת [[תר"פ]] (1920) [[נישואין|נשא לאישה]] את סאשה צייטלין בתו של הרב יהודה ליב צייטלין מ[[הומל]] ואחותו של הרב [[אהרון אליעזר צייטלין]]. לאחר חתונתו המשיך להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], עד לחורף [[תרפ"א]] (1921), אז עבר להתגורר במקום מגורי חמותו בעקבות הרעב הרב ששרר במדינה באותה התקופה. | ||
מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | מונה בשנת [[תרפ"א]] על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לנהל את ה[[דמי מעמד]] מטעם [[קופת רבינו]], | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]]. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בקיץ [[תרצ"ט]] (1939), עבר הרי"פ עם רבו ל[[ורשה]] על מנת לנסות לחצות משם את הגבול ל[[ריגה]]. בתקפות שהותו שם התגורר אצל שאר בשרו הסופר הרב [[הלל צייטלין]]. | ||
ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את | ב[[ה' בטבת]] [[ת"ש]] (1940) הצליח הרי"פ עם אדמו"ר הריי"צ לחצות את הגבול לריגה. אדמו"ר הריי"צ הצליח להמלט מריגה ואף הגיע ל[[ארצות הברית]]. הרי"פ על אף רישיונות הכניסה ל[[ארצות הברית]] שהיו ברשותו לא הצליח להמלט ונשאר בריגה. | ||
נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | נסיונות השתדלות רבות נעשו על ידי כל הנוגעים בדבר ואף על ידי אדמו"ר הריי"צ עצמו על מנת להשיג התרי יציאה עבור הרי"פ ומשפחתו אך עלו בתוהו. | ||
ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים | ב[[י' בכסלו]] [[תש"ב]] (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים ל[[בית הכנסת]] בריגא ולאחר מכן העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. בקבוצה זו נרצחו גם החסידים: הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], הרב [[יצחק מתמיד|יצחק הורביץ (איצ'ה דער מתמיד)]], הרב [[יהודה הבר]], והרב [[רפאל כהן]], כשספרי תורה בידיהם, ב"רייסע מניין". גם רעייתו וארבעת ילדיו נספו בריגא. על תיאור רגע פטירתם מסופר, שהנאצים העמידו יהודים רבים על מנת שיחזו במראה שריפת בית הכנסת עם היהודים הנמצאים בתוכו. ובתוך בית הכנסת נאספו כל גדולי החסידים, והחסיד הרב יצחק הורביץ', הוציא את ה[[ספר תורה]] מ[[ארון הקודש]] ואמר: {{ציטוטון|אנו זוכים לקיים מצות [[מסירות נפש]] על קידוש השם ועלינו להיות בשמחה}} ופרץ בריקוד עם הרי"פ, ובתוך כך הבעירו הנאצים את בית הכנסת ויצאה נשמתם של כל השוהים בתוכו. | ||
בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צער ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | בשנת [[תש"ה]] (1945) כשהגיע מכתב עם תיאור פטירתם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] התעלף הרבי מרוב צער ובתקופה זו הורע מאוד מצבו הבריאותי. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
גיסיו: הרב [[שלום פוזנר]] | גיסיו: הרב [[שלום פוזנר]] | ||
הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] | הרב [[אהרן אליעזר צייטלין]] | ||