גיל הנעורים – הבדלי גרסאות

הרבי ציין כי בדורות אלו גיל הנעורים מתחיל מוקדם יותר, ובקהילות המזרח מוקדם אף יותר מקהילות יוצאי אשכנז{{הערה|שם=חלק יז}}.

{{ציטוט צף|הנוער בכלל והנוער היהודי בפרט, אינו חושש להתייצב מול אתגרים או קשיים. להיפך, אם הם חוששים שמחשיבים אותם ומתייחסים אליהם בתור יצורים חלשים, או לא מבוגרים, או שחושבים שהם אינם מוכנים או אינם רוצים להתמודד עם אתגרים - זוהי הדרך הבטוחה ביותר להרגיז אותם ולגרום להם לאבד את הבטחון|ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 11}}

בהזמנות בה נשא [[אדמו"ר הריי"צ]] דברים בפני קבוצת עסקנים צעירים התבטא שרואה הוא עליהם מעלות רבות, יכולות, נחישות ורצון לפעול, וחסרון אחד - עובדת היותם צעירים, אדמו"ר הריי"צ הפטיר: "חסרון זה יסתדר עם הזמן"...{{הערה|מפי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חדקוב]], בעת אסיפת הערכות לצוות [[קעמפ גן ישראל]] בשנת [[תשט"ז]] בבניין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים ברחוב איסטערן פארקווי בקראון הייטס. *מענדי קורטס, '''"קח גם לעצמך"''', ראיון עם הרב [[יוסף יצחק חדקוב]], {{שבועון כפר חב"ד}} גליון 2121 עמוד 44.}}.

בשל חוסר האיזון המאפיין את גיל הנעורים, יש להימנע מלזעזע את עולמו הפנימי של הנער או לערער דברים המקודשים בעיניו, אף אם הוא טועה, כיון שהדבר עלול לערער את כללות היחס שלו לעניני קדושה מבלי יכולת לתקן זאת, והדבר עלול אף לפגועו הן בבריאותו הנפשית והן בבריאותו הפיזית{{הערה|שם=חלק יז|אגרות קודש חלק י"ז עמוד רטו.}}. הדבר אמור גם בנוגע לפגיעה בדמויות שהוא מושפע מהם, כיון שלאחר שהנער פורק מעליו עול, קשה מאוד להשפיע עליו שיחזור להתנהג ב[[קבלת עול]].

הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב ב[[ישיבה]] המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.

הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני זמנו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21{{הערה|תורת מנחם חלק ד' עמוד 321, בשיחה לתלמידי ישיבת [[אחי תמימים ניו הייבן]].}}.

כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית{{הערה|על פי מענה בכתב יד קודש שצילומו מופיע בראש הערך.}}.

הרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, על ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק י"ח עמוד רפז. ועוד.}}.

[[קובץ:חפשי להתווכח.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] בקשר להשפעה על בני הנוער: '''בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.{{ש}}באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.''']]

*נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו{{הערה|אגרות קודש חלק יח אגרת ו'תתצא.}}.