לדלג לתוכן

מסכת שבת – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
חזותיקוד ויקי
שלום (שיחה | תרומות)
39,916 עריכות
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
39,916 עריכות
שורה 14: שורה 14:
כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}
כאשר [[הקב"ה]] סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14928&st=&pgnum=44 לקוטי שיחות חלק ה' עמ' 32.]}}


==מדידה בשבת==
הגמרא ב[[מסכת שבת]]{{הערת שוליים|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=2&daf=157b&format=pdf קנז, ב].}}מספרת:
:::''[[עולא]] איקלע לבי[[ ריש גלותא]]{{הערת שוליים|צ"ע האם רבה בר רב הונא היה שם מכיון שהוא היה בנו של רב הונא ריש גלותא, אם כי ככל הנראה הוא היה בנו של רב הונא השני, תלמיד רב, שלא היה ריש גלותא.}}, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא{{הערת שוליים|בגיגית מלאה מים.}} וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסק{{הערת שוליים|שלא לצורך אלא לאיעסוקי בעלמא. רש"י.}} בעלמא אנא.
על הגמרא זו אמר [[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15995&hilite=16b56a25-98a6-493f-a4fe-16411b46af29&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%90&pgnum=332 ח"ב].}} כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"{{הערת שוליים|1=[מסכת [אבות]] פ"ב מי"ב.}}, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".
ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעלא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.
הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.
== באורים ב[[ירושלמי]] ==
== באורים ב[[ירושלמי]] ==


בפ"ח ה"א{{הערת שוליים|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על אטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ב [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בבוודאי הבחינו בכל. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את נפניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערת שוליים|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}
בפ"ח ה"א{{הערת שוליים|1=וראה [[נדרים]] מט, ב.}} מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרבי{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] ח"ב [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=c491541d-2c35-45f3-923c-68c2970d98dc&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=648 עמ' 1332].}} מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בבוודאי הבחינו בכל. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את נפניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.{{הערת שוליים|אם כי אין מדובר בגוי מגושם המונח כל כוללו בענינים גשמיים, כי אם גוי נמצא בדרגה נעלית יותר - מטרוניתא.}}
=== ביאורי הרבי ===
=== ביאורי הרבי ===
*'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)]
*'''יד א.''' ערום בלא אותה מצווה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=dff8eb1c-d167-460c-95af-0276e3165885 לקוטי שיחות חכ"ג עמ' 141 (עמ' 156)]

גרסה מ־00:44, 26 ביולי 2010

מסכתות הש"ס
סדר זרעים ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין
עמוד גמרא במסכת שבת שבתלמוד בבלי

במסכת שבת יש 24 פרקים ו156 דפים.

המסכת עוסקת בדיני שבת והן: הוצאה והכנסה, הדלקת נרות שבת, שהייה והטמנה, חיוב העושה מלאכה בשגגה, דיני מ"ט המלאכות.

ביאורים במסכת

מכה בפטיש, הינה אחת מל"ט המלאכות, ומהותה - סיום המלאכה, כדוגמת המכה בפטיש בסיום המלאכה על הכלי ומחזקו, שבכך הוא משלים את המלאכה.

גם חלק קטן מהמלאכה, כגון המצייר חלק קטן מציור המשלים את יופיו של הכלי, גם הוא עובר על האיסור של מכה בפטיש.תבנית:הערת שוליים

ההסבר לכך הוא מכיון שהגם שמצד הכלי נשלם רק חלק מסיום המלאכה, אך מצד מעשה המלאכה המעשה הוא בשלימותו, וההכאה היא כדוגמת צורת המלאכה של מכה בפטיש.

כאשר הקב"ה סיים את מלאכת ששת ימי בראשית, הוא נכנס ביום השבת "כחוט השערה". הרבי מסביר כי בכך לא היתה מלאכת "מכה בפטיש", מכיון שאז גם מצד המלאכה לא היה כח של סיום המלאכה.תבנית:הערת שוליים

מדידה בשבת

הגמרא במסכת שבתתבנית:הערת שולייםמספרת:

עולא איקלע לביריש גלותאתבנית:הערת שוליים, חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיאתבנית:הערת שוליים וקא משח ליה, אמר ליה אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה דלאו מצוה מי אמור אמר ליה מתעסקתבנית:הערת שוליים בעלמא אנא.

על הגמרא זו אמר הרביתבנית:הערת שוליים כי יש לשאול "קלאץ קשיא", למרות שאין זו דרך הלימוד הנהוגה בישיבות, הרי "כל מעשיך יהיו לשם שמים"תבנית:הערת שוליים, ואיך תתאים לרבה בר רב הונא הנהגה כזו של לשבת ביום השבת בגיגית מלאה מים, ולהסביר זאת כ"מתעסק בעלמא".

ואם תאמר שהוא עשה זאת לשם שמים, הרי יכול היה לענות זאת לעלא, שאמר לו בעצמו שמדידה של מצווה התירן חז"ל.

הרבי מסביר שענין זה של מדידה אינו דבר אסור מצד עצמו כעובדין דחול, אלא הוא גזירת חכמים. ולמרות שאדמו"ר הזקן פוסק שהוא מצד עובדין דחול, אין הכוונה שמצד עצמו הוא עובדין דחול, אלא שכן הוא גזירת חכמים, כדי שלא יבואו לזלזל בשבת בעתיד.

באורים בירושלמי

בפ"ח ה"אתבנית:הערת שוליים מבואר על מטרוניתא אחת ששאלה את רבי יהודה מפני מה פניו צהובים ביותר, וענה לה: חכמת אדם תאיר פניו. הרביתבנית:הערת שוליים מקשה, לשם מה היו צריכים לספר על כך את עדות המטרוניתא, הרי תלמידיו בבוודאי הבחינו בכל. הרבי מתרץ כי הגמרא מדגישה שחכמת האדם צריכה להאיר את נפניו באופן כזה, שגם גוי יבחין בכך.תבנית:הערת שוליים

ביאורי הרבי

הערות שוליים

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=מסכת_שבת&oldid=81392"