ליפא קליין – הבדלי גרסאות

גרסה מ־20:20, 7 באוקטובר 2025

הרב ליפא קליין (כ"ג באייר תרצ"ה, 1935 - ט"ו בתשרי תשפ"ו, 2025) היה מזקני קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד קריית מלאכי, שימש כמזכיר וחבר הנהלה בישיבת אור שמחה, 'הבוכרים'.

תולדות חיים

נולד בכ"ג באייר תרצ"ה בפושקינה ליד לנינגרד לרב שמואל מנחם קליין ולמרים בת ר' שניאור זלמן חוסידוב, מחשובי חסידי חב"ד בפולטבה, פושקינה וטשקנט.

בפושקינה ליד לנינגרד, התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב אברהם אליהו פלוטקין^[1]. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק רוסיה, ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב ישראל חוסידוב לעבור להתגורר בטשקנט, ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה^[2].

לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה לטשקנט והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש^[3] בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' ישראל נעוולער שהשפיע עליו עמוקות^[4].

התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' מרדכי סירוטה.

נפטר בט"ו בתשרי תשפ"ו^[^{דרוש מקור]}.

מעתיק חסידות

ר' ליפא היה סופר מקצועי שהיה מעתיק של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע לטשקנט עותק בודד של שיחה או מאמר של הרבי, היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.

כאשר קיבל בהשאלה, ד' כרכים הראשונים של ליקוטי שיחות, העתיקם בכתב ידו כדי שיוכל ללמוד בהם ^[5]

הרבי העניק הוראות מיוחדות כיצד לקבל אישורי יציאה עבור משפחת קליין^[6] ובחודש סיון תשל"א עלו ר' ליפא ומשפחתו לארץ הקודש והתיישב בנחלת הר חב"ד.

חבר משלחת אל הרב פיינשטיין

לקראת חודש החגים תשל"ב נסע לרבי לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב משה פיינשטיין.

תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת ישיבת הבוכרים – אור שמחה בכפר חב"ד.

משפחתו

אחיו ר' שניאור זלמן קליין
אחיו ר' שואל משה קליין
בתו מרת דובה, רעיית ר' אברהם יוסף הרשקופ - מעסקני נחלת הר חב"ד
בנו, ר' שמואל מנחם קליין – מנהל בית חב"ד אילת
בתו מרת חנה, רעיית ר' שניאור זלמן ברגר - סופר חסידי, נחלת הר חב"ד
בנו, ר' יוסף יצחק קליין - סמנכ"ל ישיבת אור שמחה

לקריאה נוספת

תולדות חב"ד בפטרבורג – פרק כד

קישורים חיצוניים

חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין
שניאור זלמן ברגר, התקשרות מאחורי מסך הברזל, ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354
חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

הערות שוליים

↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב
↑ פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה וחיה ליבא קליין
↑ חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין
↑ שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.
↑ בית משיח 1354
↑ חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

[1] פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב אברהם אליהו פלוטקין, מרוזוב, קליין, הרב זלמן קלמנסון, הרב דובער חן, הרב שמעון גלפרין, חוסידוב

[2] פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, שניאור זלמן ברגר , חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה וחיה ליבא קליין

[3] חסיד ללא פעמונים – תשורה אודות אחיו ר' שואל משה קליין

[4] שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.

[5] בית משיח 1354

[6] חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ליפא קליין אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' ליפא עובר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]]]]
-הרב '''ליפא קליין''' (נולד בשנת [[תרצ"ה]], 1935, נפטר בט"ו בתשרי תשפ"ו) הוא מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] [[קרית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.
+הרב '''ליפא קליין''' ([[כ"ג באייר]] [[תרצ"ה]], 1935 - [[ט"ו בתשרי]] [[תשפ"ו]], 2025) היה מזקני קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]] [[קריית מלאכי]], שימש כמזכיר וחבר הנהלה ב[[ישיבת אור שמחה]], 'הבוכרים'.
 ==תולדות חיים==
 [[קובץ:ליפא קליין מזכיר.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין על משמרתו במשרדי מזכירות [[ישיבת אור שמחה]] בכפר חב"ד]]
 [[קובץ:הבוכרים אור שמחה.jpg|ממוזער|ר' ליפא קליין (במרכז התמונה) במהלך ביקורו של [[יצחק רבין]] בישיבת אור שמחה]]
-נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרצ"ה]] ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]] לאביו ר' [[שמואל מנחם קליין]] ולאמו מרת מרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה ו[[טשקנט]].
+נולד ב[[כ"ג באייר]] [[תרצ"ה]] ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]] לרב [[שמואל מנחם קליין]] ולמרים בת ר' [[שניאור זלמן חוסידוב]], מחשובי חסידי חב"ד ב[[פולטבה]], פושקינה ו[[טשקנט]].
-ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]], התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22-24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה וחיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.
+ב[[פושקינה]] ליד [[לנינגרד]], התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 8 ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, קליין, הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. ובמהלך הכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|פעילות חוצה גבולות עמוד 22–24, ותולדות חב"ד בפטרבורג פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה וחיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.
 לאחר מסע רב תלאות הגיעו המשפחה ל[[טשקנט]] והצטרפו לקהילת חב"ד שהתהוותה במקום, וניהלו בה אורח חיים חסידי במסירות נפש{{הערה|'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]}} בטשקנט למד בישיבת תומכי תמימים טשקנט אצל החסיד הנודע ר' [[ישראל נעוולער]] שהשפיע עליו עמוקות{{הערה|שבועון בית משיח י"ט מנחם אב תשע"ז, 'מדוע המלמד פרץ בבכי', עמוד 22.}}.
-בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].
+התחתן עם רעייתו מרת רחל לאה, בת ר' [[מרדכי סירוטה]].
+נפטר ב[[ט"ו בתשרי]] [[תשפ"ו]]{{דרוש מקור}}.
 ===מעתיק חסידות===
 ר' ליפא היה סופר מקצועי שהיה מעתיק של שיחות ומאמרי חסידות. כאשר הגיע ל[[טשקנט]] עותק בודד של שיחה או מאמר של [[הרבי]], היה שוקד בלילות על העתקת עותקים נוספים כדי לאפשר לאנ"ש ללמוד מהשיחה או המאמר החדשים.
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 ===חבר משלחת אל הרב פיינשטיין===
 לקראת חודש החגים תשל"ב [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לראשונה, ובמהלך החודש זכה להימנות על חברי המשלחת ששיגר הרבי להיפגש עם הפוסק הרב [[משה פיינשטיין]].
 תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ הקודש החל בעבודתו כמזכיר וחבר הנהלת [[ישיבת הבוכרים]] – אור שמחה ב[[כפר חב"ד]].
@@ שורה 39: / שורה 40: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 *'''[http://teshura.com/Gurary-Levin%20-%2027%20Adar%20II%205768.pdf חסיד ללא פעמונים]''' – תשורה אודות אחיו ר' [[שואל משה קליין]]
+*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/הרב_ליפא_קליין_התקשרות_מאחורי_מסך_הברזל.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354
-*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%90_%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%9E%D7%A1%D7%9A_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C.pdf התקשרות מאחורי מסך הברזל]''', ראיון עם הרב ליפא קליין, בית משיח 1354
 *'''[https://col.org.il/news/90344 חשיפה: כשהרבי אישר לרב בנימין קליין לארגן "איחוד משפחות"]''' {{COL}}
@@ שורה 52: / שורה 51: @@
 [[קטגוריה:משפחת קליין]]
 [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ו]]