יום הולדת – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}. | ב[[תלמוד ירושלמי]] מובא שכאשר [[עמלק]] היה נלחם באומות אחרות, היה נוהג להציב בחזית המלחמה חיילים שיום ההולדת שלהם חל באותו יום, וכך הצליח להתגבר על אויביו, בשל העובדה שמזלו של בעל יום ההולדת גובר באותו יום{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת ראש השנה]], דף י"ז, פרק ג', הלכה ח': "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו".}}, ובלשון שנוהגים לצטט בהקשר זה: "מזלו שולט ועוזר לו"{{הערה|שם=חי אלול כב}}. | ||
ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] | ב[[גמרא]] במסכת ראש השנה מפורש ש"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום", כלומר שזכותם של צדיקים שהם נפטרים ביום לידתם, כדוגמת [[משה|משה רבנו]] [[דוד המלך]] ו[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|אדמו"ר האמצעי]] שנולדו ונפטרו באותו תאריך בשנה. | ||
כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועל דרך זה [[בית המקדש הראשון]] לא הוקם עד חודש תשרי בו נולדו אברהם ויעקב{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א קפד.}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}. | כך גם במדרש תנחומא מבואר שהמשכן לא הוקם עד ראש חודש ניסן למרות שהיה מוכן כבר בראש חודש אדר, כדי שיחגגו אותו באותו יום שנולד יצחק{{הערה|מדרש תנחומא סוף פרשת פקודי: "רבי חנינא אומר: באחד באדר הייתה נגמרה מלאכת המשכן . . למה לא עמד מיד?אלא מפני שחשב הקדוש ברוך הוא לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו, לפי שבאחד בניסן נולד יצחק".}}, ועל דרך זה [[בית המקדש הראשון]] לא הוקם עד חודש תשרי בו נולדו אברהם ויעקב{{הערה|ילקוט שמעוני מלכים א קפד.}}, ועצתו של המן הופרה בזכות יום הולדתו של משה "שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"{{הערה|מגילה יג, ב.}}. | ||