חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים/אישים

עקרונות וקווים מנחים

עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ערכים עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת

מדיניות הכתיבה בנושאים ספציפיים

הקשר חב"די אישים ספרים מוסדות וארגונים

דף זה מציג עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכי אישים, הוא מתייחס לשאלות שעולות לעתים באשר ליצירת ערך על אישיות מסוימת. אם ברצונכם לכתוב ערך על אישיות שעליה יש לכם מידע, עיינו קודם בדף זה, ואז קבלו את ההחלטה.

בשונה מאנציקלופדיות רבות בהן רק בודדים זוכים לערך, בחב"דפדיה הכללים רחבים יותר, אולם גם כאן יש גבולות, וערכים על דמויות שאינן מתאימות לעקרונות שלהלן נמחקים.

על מי ראוי לכתוב ערך

• הקריטריון הבסיסי והראשוני לכתיבת ערך על אישיות, הוא שנשוא הערך הינו חסיד חב"ד, או שהוא קשור לחב"ד בקשר שיש בו חשיבות אנציקלופדית.
• קריטריון בסיסי נוסף הוא, שאין ליצור ערכים על אישים שטרם עברו את גיל ה-30 לחייהם, אלא אם כן מדובר במקרה חריג (פעילות ציבורית ופרסום יוצא דופן, תפקיד ציבורי משמעותי, או חלילה מוות בנסיבות טרגיות וכדו') שאז יש לדון בדף השיחה על חשיבות הערך קודם יצירתו.

קריטריונים כלליים

• קשר לחב"ד: כאשר מדובר על אדם שאינו חסיד חב"ד, לא די בחשיבותו העצמית, אלא ראשית יש לוודא שאכן יש לדמות קשר משמעותי לחב"ד. לדוגמה: רב מפורסם ובעל השפעה, הוא בעל חשיבות אנציקלודפית, אך כל עוד אין לו קשר משמעותי לחב"ד, אין סיבה לערך אודותיו בחב"דפדיה. דוגמה לקשרים משמעותיים: התכתבויות ופגישות עם הרבי. השפעה ושותפות בפעילות חב"ד. דוגמה לקשר לא משמעותי אנציקלופדית: ביקור ב-770, נאום בשבח חב"ד. מכתב מהרבי או פגישה, שאין בהם כל חידוש או אמירה יוצאת דופן.

אמצעים לבירור חשיבות אנציקלופדית של דמות

• ספרים: אם הוצאת ספרים אמינה, הוציאה לאור ספר או חוברת, הדבר מראה על חשיבותו של נשוא הערך. יש לציין את הספר (עם שם הסופר ושנת הוצאה לאור) בפסקה "לקריאה נוספת".

• תפקיד: ערך ייכתב רק על מי שהשפיעו באופן כלשהו - אך בצורה משמעותית - על חסידות חב"ד. גם מי שיצר יצירה אמנותית או ספרותית ידועה או בעלת השפעה, ראוי לערך.

• חיפוש גוגל: אם האינטרנט שלכם אינו חסום לחיפוש בגוגל, חפשו את האדם בגוגל. אם הוא לא מספיק חשוב כדי להופיע בגוגל באף שפה, רוב הסיכויים הם שהוא אינו ראוי לערך. קחו בחשבון שיכולים להיות אנשים שיופיעו בגוגל פעמים רבות ועם זאת עדיין אינם מצדיקים ערך.

• פרסום: פרסום אינו טיעון בלעדי לטובת כתיבת הערך. ישנם אישים חשובים שאינם מפורסמים שעליהם יש לכתוב ערך, ולעומת זאת קיימים אנשים ידועים שאינם מצדיקים ערך.

קריטריונים ספציפיים

• תנאים ואמוראים: תנאים, אמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים יהיו זכאים לערך רק אם ישנם ביאורים מרבותינו נשיאינו על עניינו של נשוא הערך.

• בית רבי: אם האישיות קשורה ישירות (לא בני דודים שניים וכדו') למשפחת רבותינו נשיאינו היא זכאית לערך.

• גדולי ישראל: גדולי ישראל שאינם חסידי חב"ד זכאים לערך גם אם אין להם קשר משמעותי לחב"ד, ובלבד שיופיע בגוף הערך הקשר שהיה ביניהם לבין הרבי או הקשר שהיה להם עם חסידי חב"ד, או שהיו ביניהם חילוקי דעות משמעותיים.

• חסידים מדורות הקודמים: כל חסיד מהדורות הקודמים המוזכר בדברי ימי רבותינו או בספרי תולדות חסידי חב"ד זכאי לערך.

• חסידים בני זמננו: יש לכתוב ערך רק על אישים שיש אודתם מידע אנציקלופדי המצדיק ערך. להלן קריטריונים לנושא משרות ספציפיים. ככלל ממולץ שלא לכתוב על נושא משרה בטרם מלאו 5 שנים לתפקידו. (לדוגמה שליח שיצא לשליחות, או ראש ישיבה שהתמנה לפני 3 שנים).

• שלוחים: שליח זכאי לערך כל עוד יש אודותיו מידע אנציקלופדי (ובלבד שהוא בשליחות יותר מחמש שנים). שליח שעיסוקו העיקרי אינו שליחות (לדוגמה: מורה וכדו') יש לבחון את היקף פעילותו והשפעתו ובהתאם לכך להחליט על זכאותו.
• ראש ישיבה, ומנהלי מוסדות זכאים לערך. לעומת זאת ר"מ בישיבה, מלמד בת"ת, וכל משרה חינוכית זכאים לערך רק אם יש בקורות חייהם או בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין בערך ("מחנך מסור / שיעוריו נודעים בעמקותם" לא נחשב ייחוד).
• משפיעים: משפיעי קהילה המונה יותר ממאה איש זכאים לערך, משפיע ראשי בישיבה המונה יותר משישים תלמידים. משפיעים שאינם נכללים בקטגוריה הנ"ל, זכאים לערך רק אם יש בפעולותיהם/שיטתם החינוכית ייחוד משמעותי אותו ניתן לציין ולתאר בערך כך שיהיה בו תוכן ממשיי מעבר למשפטים בנאלי. ("מתוועד בחיות ומעורר על ההתקשרות" וכן 'נודע בשיטת לימודו המעמיקה' לא נקרא ייחוד).
• סופרים: המונח "סופר" יכול לתאר רק אדם שכתב לפחות שני ספרים שנמכרו באופן מסחרי, או שכותב בקביעות במשך למעלה משנה מדור באחד מהעלונים החב"דיים. הוצאת חוברת (קובץ) אינה יכולה לתאר אדם כסופר. אין לכתוב ערכים על שמות עט, את שם העט יש לערוך כדף הפניה לשם האמיתי. בערך על סופר, יש לפרט את שמות הספרים שכתב, שם הוצאת הספרים ושנת ההוצאה לאור.

למה חשוב לא ליצור ערכים שאינם עומדים בקריטריונים

• אנציקלופדיה שמכבדת את עצמה לא יכול להציג ערכים על אישים שאין בהם שום מידע משמעותי ואנציקלופדי. עובדות גנריות כמו: נולד ל... למד ב... והתחתן עם... לא יוצרות ערך. גם אם מוספים להם סופרלטיבים לא אובייקטיביים שמתאימים לכתבה תיאורית זה לא הופך אותם לערך אנציקלופדי. לדוגמה:'מחשובי חסידי כפר חב"ד' 'נודע כעמקן', 'מתייחד ביחס חם למושפעיו' 'מרצה מפורסם' וכו', כל אלו הם סופרלטיבים ולא עובדות. במקום לכתוב שהוא חשוב או למדן לכתוב תיאור עובדתי של תפקידיו, ספרים שכתב, בימות שבהם נאם וכיו"ב, כך שהקורא יסיק לבדו על עמקנותו או על כך שהוא מרצה מפורסם.
• ליצירת ערכים לא ראויים, יש נזקים היקפיים לכל הפרוייקט. הדבר הכי חשוב להתקדמותה של חב"דפדיה הוא הזמן שכל המשתמשים תורמים לה. כמעט בכל ערך, נדרשת השקעה משותפת של עורכים רבים עד להגעתו למצב תקני, וגם אחר כך בתחזוקתו השוטפת: עדכונים שיפורים וכו'. ערך שאינו עומד בקריטריונים, נוצר בדרך כלל על ידי משתמשים לא מנוסים, שאינם מכירים לא את הכללים ולא את סגנון הניסוחים המתאים ויוצרים ערכים לא בשלים. כך שבמקרה זה הבעיה משמעותית עוד יותר.

ערכים גבוליים

יש ערכי אישים רבים, שחשיבותם גבולית. אנו ממליצים ומבקשים לשפר ערכים קיימים, למרות הפיתוי והסיפוק ביצירת ערכים חדשים. ערך שנוצר וחשיבותו גבולית וקיים דיון על מחיקתו, רמת הכתיבה וההתאמה של הערך לחב"דפדיה יצטרפו לשיקולי החשיבות. לדוגמה: ערך על שליח / משפיע ותיק שאין בפעולותיו ובסיפור חייו דבר מה יוצא דופן, אך הערך כתוב היטב מבחינת שפה אנציקלופדית, לעומת ערך שכתוב בצורה שדורשת השקעה רבה לשיפורו ובכך פוגע בזמן שיוקדש לערכים אחרים שחשיבותם אינה מוטלת בספק.

מחיקת ערך לבקשת נשוא הערך

ערך שהנשוא שלו (האדם שעליו נכתב הערך) מבקש את מחיקתו, יש לכבד את בקשתו, ובתנאי שלא מדובר באישיות פומבית, שהמידע אודותיו נמצא במילא במרחב הציבורי. קשה להגדיר קריטריונים מלאים וחד משמעיים בנושא, ולכן יש מקום לדון בכל מקרה לגופו ולהתייעץ עם עורכים נוספים בדף השיחה של הערך הספציפי.

• דוגמה לבקשות שיש להתחשב בהם: ר"מ בישיבה, מחבר ספר, שליח שאינו מפורסם.
• דוגמה לבקשות שאין להתחשב בהם: מנהל ארגון גדול או עסקן ציבורי (דוד נחשון, שמעון רבינוביץ), ראש ישיבה או שליח מפורסם (יוסף יצחק ווילישאנסקי, שלמה קונין).

ביקורת ועובדות שליליות בערכי אישים

ראו חב"דפדיה:עקרונות וקווים מנחים לכתיבת ביקורת

בני משפחה

להלן הנחיות כיצד לשלב את בני משפחתו של נשוא הערך בערך. באופן כללי בני המשפחה הרלוונטיים יכתבו בגוף הערך. לדוגמה: ההורים יכתבו במשפט 'נולד ל...' האשה תכתב במשפט 'נשא את...'. הילדים הנשואים בלבד יכתבו בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.

וביתר פירוט:

• סבים, הורים, בעל/אשה, חם/חמות: לא יכללו בפיסקה 'משפחתו' אלא ייכתבו בגוף הערך בפרקים העוסקים בתולדות חייו.
• אחים/גיסים: אין לכתוב עליהם בפסקה משפחתו. (הם אמורים להיכתב כ'ילדים' בערך של אביו או חמיו של נשוא הערך, שהוא אבי האחים/גיסים - במקרה חריג - כאשר אין ערך לאב/לאם, ויש חשיבות מיוחדת באישים אלו - ניתן לכתוב אותם בפסקה 'משפחתו').
• ילדים: יש לכתוב בפסקה בנים ובנות מעל גיל 30 - או כאלו שכבר נשואים - בלבד. אם יש צורך, ניתן לכתוב אותם בפסקה נפרדת תחת הכותרת 'משפחתו'.
• נכדים: אין לכתוב עליהם בערך - הם אמורים להמצא בפיסקה 'משפחתו' בערך הבן/החתן. כאמור לגבי אחים/גיסים., גם אצל נכדים עשויים להיות חריגים.

לתשומת לבכם: הפסקה 'משפחתו' נכתבת לעיתים קרובות בערכי אישים בחב"דפדיה. בעבר היא כללה לעיתים מספר רב של בני המשפחה מעבר לגבול הטעם הטוב, מצב זה הוביל לגיבוש המדיניות דעיל, אך ישנם ערכים רבים, שטרם הותאמו, לכן במידה ונתקלתם בערך הכולל בני משפחה שלא על פי המדיניות הנ"ל, נודה לכם על אם תתקנו זאת.

ראו גם

• חב"דפדיה:מה חב"דפדיה איננה