טבילה במקווה – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


== טבילה ללא כוונה ==
== טבילה ללא כוונה ==
לאחד שאמר לרבי שהליכת {{מונחון|פב"פ|פלוני בן פלוני}} למקוה אינה מועילה, כי הוא טובל ללא כוונות וטבילתו הפכה להרגל, השיב הרבי שאמירה זו היא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערה|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}.
לאחד שאמר לרבי שהליכת {{מונחון|פב"פ|פלוני בן פלוני}} למקוה אינה מועילה, כי הוא טובל ללא כוונות וטבילתו הפכה להרגל, השיב הרבי שאמירה זו היא היפך הדין, והוא בגדר "טועה בדבר משנה" כפשוטה{{הערה|1=עיין [[חגיגה]] יח, ע"ב ושם. [[חולין]] לא, א. [[שו"ע]] יו"ד סו"ס קצח.}}.


שורה 35: שורה 34:


== טבילה ב[[שבת]] ==
== טבילה ב[[שבת]] ==
 
על פי ה[[הלכה]] אסור [[רחצה|לרחוץ]] ב[[שבת]] במים חמים מפני גזירה שגזרו חכמים שלא יבואו לחמם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן.
על פי ה[[הלכה]] אסור [[מקלחת|לרחוץ]] ב[[שבת]] במים חמים מפני גזירה שגזרו חכמים שלא יבואו לחמם את בתי המרחץ בשבת. לפי הגאון רבי [[חיים נאה]] המדובר הוא דווקא בחמין שהיד סולדת בהן.


אין גם לרחוץ ב[[שבת]] אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.}}.
אין גם לרחוץ ב[[שבת]] אפילו בצונן מפני חששות של סחיטה וכדומה - רק במקומות בגוף בהם אין שערות, אך לצורך מותר. אם כי כאשר אדם טובל לקריו ישנה מחלוקת באחרונים אם מותר לו לטבול מפני שהוא דומה ל"מתקן", אך בטבילת טהרה לתוספת קדושה רבו המקילים{{הערה|1=[[שולחן ערוך]] סימן שכ"ו, שו"ע אדמו"ר הזקן, משנה ברורה, וביאור הלכה שם, קצות השולחן.}}.
שורה 54: שורה 52:


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:טהרה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]
[[קטגוריה:דיונים ופולמוסים]]