רפאל עמוס קרניאל – הבדלי גרסאות

גרסה מ־04:42, 16 באפריל 2025

הרב רפאל עמוס קרניאל
הרב קרניאל עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים בזאל הגדול ב-770
לידה	ה' תשרי ת"ש
פטירה	י"ז טבת תשס"ח
רבותיו	הרבי, הרב משה צבי נריה, המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי

הרב עמוס קרניאל (ה' תשרי ת"ש – י"ז טבת תשס"ח) היה חסיד חב"ד מחבר ועורך ספרים, ומחנך בעל שם.

תולדות חיים

נולד בה' תשרי ת"ש לאביו ר' אהרן קמינקר שעלה מספר שנים קודם לכן ממחוז בסרביה שבברית המועצות.

למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה שם למד יחד עם ר' דוד קרץ,יגאל פיזם,רפאל צבי הרטמן (בשנים תשט"ו-תשט"ז) ולאחמ"כ למד בבית הספר מקווה ישראל.

הכרותו הראשונית עם תנועת חב"ד הייתה כשהיה בצבא שאז הגיע החסיד ר' מרדכי צבי גרינוולד לעשות ערבי חב"ד.

בשנת תשי"ט הוא וחבריו נמנו על מייסדי כפר מיימון.

בשנת תש"כ התקרב לחסידות על ידי הרב רפאל צבי הרטמן ואחיו הרב יוסף הרטמן שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב מאיר שלום בליז'ינסקי. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד^[1]

לאחר נישואיו עם רעייתו הני בשנת תשכ"א התיישב ברוגלית ולאחר תקופה כמחנך בבית הספר שם התיישב בכפר מיימון ושימש שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש,במסגרת פעולותיו במקום הקים מקווה טהרה ופעל מסביב לשעון.

עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה וכיהן כמחנך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

במסגרת תפקידיו שימש כרב בית הספר החקלאי מקווה ישראל,מנהל בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בחולון ובעוד תפקידים רבים נוספים.

היה ממתפללי בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד). שם פעל יחד עם ר' פסח משה זיידה שילדים יגידו תהילים בכל שבת מברכים ושבלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ, בנוסף שימש כחבר בוועד המוסיפין בכפר חב"ד.

ילדי כפר חב"ד זוכרים איך היה זוכר כל אחד ואחד בשמו הפרטי וקורא לו בחיבה גדולה ואומר לו את פסוקו האישי.

פעל רבות במושב צפריה בקירוב וארגן סעודת משיח במקום מידי שנה.

כמו כן נאם והנחה כינוסי ילדים רבים בבתי חב"ד רבים ברחבי הארץ.

במקביל לעבודתו בחינוך ובהוראה, עסק בכתיבת ועריכת ספרים לילדים, שזכו להצלחה רבה בקרב הקהל החב"די.

עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' ישראל הלפרין ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.

בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל.

למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר בי"ז טבת תשס"ח.

הלוויתו התקיימה בו ביום ויצאה מביתו בכפר חב"ד אל עבר הר המנוחות שם נטמן.

בחודש שבט תשס"ט הוכנס ספר תורה לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני^[2]. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת תשע"ח לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית^[3].

אצל הרבי

בשנת תשכ"ג לראשונה כתב לרבי ואף נרשם לספר החסידים באותה השנה,בהמשך אותה השנה שאל את הרבי היכן לצאת לשליחות והרבי הורה לכפר מיימון.

בשנת תשל"ג הגיע בפעם הראשונה לחצרות קודשינו ונכנס ליחידות אצל הרבי ושהה ביחידות במשך דקות ארוכות,הוראה מעניינת שקיבל ר' עמוס באותה יחידות הייתה שהוא יכול לאכול סעודה שלישית שכן כך נהג מאז שהצטרף לתנועת חב"ד ולא ידע שבחב"ד לא נהוג לאכול בסעודה שלישית.

בשנת תשל"ד הגיעה בתו הבכירה אשת הרב שלמה מאיר יששכר מארק לבגרות והתנאים הרוחניים בכפר מיימון לא התאימו ור' עמוס שאל את הרבי על מספר מקומות לגור בהם והרבי הקיף את כפר חב"ד.

בשנת תשל"ה קיבלה רעייתו מרת הני קרניאל הצעה ללמד כיתה מיוחדת - היא שאלה את הרבי והרבי אמר לה לספר להם סיפורי צדיקים ולוודאות שכולם ילמדו בסוף במסגרות דתיות ואכן כך הווה חוץ מאחת שאמה התחתנה עם ערבי - היא ניסתה לחלץ אותה מבית אמה - אך הערבי איים עליה, הגברת קרניאל פנתה לרבי והרבי אמר לה שעליה להגיד את פרק התהילים שלה ולהחליף אותו מידי יום הולדת.

לאחר ארבעה עשרה שנים ר' עמוס הנחה כנס לרגל חג השבועות בזיכרון יעקב וניגשה אליו אישה דתייה ובת ושאלו אותו האם הוא בעלה של הגברת קרניאל,ר' עמוס אישר והתברר שזו אותה נערה שבסוף הגיעה לבית דתי והצליחה להחלץ. ^[4]

בשנת תשל"ו הגיע עוד הפעם לרבי והפעם עם רעייתו, ביחידות הרבי נתן לבני הזוג נרות שבת עבור ילדות משפחת קרניאל וסידורים עבור הילדים ^[5].

בשנת תנש"א קיבלה רעייתו מרת הני בהוראת הרבי את ניהול בית הספר בית חנה בנחלת הר חב"ד.

בשנים הבאות הגיע רבות לחצרות קודשינו ביחד עם בני משפחתו בתשרי'ס רבים וכן במועדים רבים אחרים.

כמו כן קיבל ר' עמוס מענות רבות בנוגע לנושאים שונים,כגון: מענה לאסירים לקראת חג הפסח ועוד כיו"ב.

ספרים בעריכתו

ימים בהירים - ספר ילדים המתאר בשפה פשוטה ובסגנון קולח את סיפורם של המועדים החב"דיים לאורך מעגל השנה.
סידורון.
סיפורים הנחמדים מזהב.
סדר ספירת העומר^[6] (תשס"ה; מודפס בכל שנה במהדורה מחודשת).

משפחתו

רעייתו, מרת הני ע"ה - מנהלת תיכון בית חנה לשעבר בנחלת הר חב"ד ומחשובות נשות החינוך בחב"ד- (נפטרה כ"ד טבת תשפ"ד בגיל 83).
בנו, הרב בנימין קרניאל - שליח הרבי מנהל בית חב"ד גדרה.
בנו, הרב אהרון קרניאל - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד בני עייש.
בנו, הרב דובער קרניאל - בית שמש.
בתו, חדוה אשת הרב שלמה מאיר מארק, נחלת הר חב"ד.
בתו, נאוה אשת הרב ישראל גליס - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד דימונה.
בתו, תמי אשת הרב חיים צבי וולף - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ירוחם.
בתו, לאה אשת הרב זלמן וולף, נחלת הר חב"ד.
בתו, חני אשת הרב אוריאל שחר- משלוחי הרבי לדימונה.
בתו, יעל אשת הרב שמעון ברגמן - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד ניז'ני נובגורוד, רוסיה.
בתו, תהילה אשת עורך הדין הרב שמואל גרינפלד, גבעת שמואל.
בתו, נחמה אשת הרב מנחם מענדל גאנזבורג, טורונטו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ סיפור התקרבותו
^ חב"ד אינפו.
^ אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק
^ הסיפור מופיע בתכנית JEM והתפרסם גם בשיחת השבוע גיליון 1703 כ"ב במנחם אב תשע"ט https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15441&CategoryID=2420
^ עפ"י בתו בסרטון על מבצע נש"ק
^ דוגמא.

[1] סיפור התקרבותו

[2] חב"ד אינפו.

[3] אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק

[4] הסיפור מופיע בתכנית JEM והתפרסם גם בשיחת השבוע גיליון 1703 כ"ב במנחם אב תשע"ט https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15441&CategoryID=2420

[5] עפ"י בתו בסרטון על מבצע נש"ק

[6] דוגמא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 נולד ב[[ה' תשרי]] [[ת"ש]] לאביו ר' אהרן קמינקר שעלה מספר שנים קודם לכן ממחוז בסרביה שבברית המועצות.
-למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]) ובבית הספר מקווה ישראל.
+למד בכיתות ט'-י' בישיבת בני עקיבא שבכפר הרא"ה שם למד יחד עם ר' [[דוד קרץ]],[[יגאל פיזם]],[[רפאל צבי הרטמן]] (בשנים [[תשט"ו]]-[[תשט"ז]]) ולאחמ"כ למד בבית הספר מקווה ישראל.
-הכרותו הראשונית עם תנועת חב"ד הייתה כשהיה בצבא ואז הגיע החסיד ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]] לעשות ערבי חב"ד.
+הכרותו הראשונית עם תנועת חב"ד הייתה כשהיה בצבא שאז הגיע החסיד ר' [[מרדכי צבי גרינוולד]] לעשות ערבי חב"ד.
-בשנת [[תש"כ]] התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}
+בשנת [[תשי"ט]] הוא וחבריו נמנו על מייסדי כפר מיימון.
+בשנת [[תש"כ]] התקרב לחסידות על ידי הרב [[רפאל צבי הרטמן]] ואחיו הרב [[יוסף הרטמן]] שהביא אותו לשיעורי חסידות אצל המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]]. בעקבות כך הפך לחסיד חב"ד{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109972 סיפור התקרבותו] {{חב"ד און ליין}}}}
 לאחר נישואיו עם רעייתו הני בשנת [[תשכ"א]] התיישב ברוגלית ולאחר תקופה כמחנך בבית הספר שם התיישב בכפר מיימון ושימש שם כשליח חב"ד לצד עבודתו כמחנך ומנהל בבית הספר ברוש,במסגרת פעולותיו במקום הקים מקווה טהרה ופעל מסביב לשעון.
-עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה, ובשנותיו האחרונות כיהן כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
+עבודתו החינוכית החלה שבתחילה כיהן כמחנך בבתי ספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] והיה מהחלוצים שפעלו להגדלת והרחבת הרשת ולהצלחתה וכיהן כמחנך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
+במסגרת תפקידיו שימש כרב בית הספר החקלאי מקווה ישראל,מנהל בית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק בחולון ובעוד תפקידים רבים נוספים.
 היה ממתפללי [[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)]]. שם פעל יחד עם ר' [[פסח משה זיידה]] שילדים יגידו תהילים בכל שבת מברכים ושבלילות שבת שישמעו סיפור חסידי במקום להתרוצץ ולשחק בחוץ, בנוסף שימש כחבר ב[[וועד המוסיפין]] ב[[כפר חב"ד]].
@@ שורה 35: / שורה 39: @@
 עזר רבות לשלוחים ברחבי העולם ונטל חלק בהכשרת נערי בר מצווה לקריאה בתורה אצל ר' [[ישראל הלפרין]] ע"ה ועבד לא מעט בדוכן חב"ד בנמל התעופה הבינלאומי בן גוריון.
-בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל. למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]].
+בשנותיו האחרונות נחלה ונחלש, ובעקבות המחלה בחר להוסיף לעצמו את השם רפאל.
+למרות הטיפולים שעבר לא הצליח לשרוד את המחלה ונפטר ב[[י"ז טבת]] [[תשס"ח]].
+הלוויתו התקיימה בו ביום ויצאה מביתו ב[[כפר חב"ד]] אל עבר [[הר המנוחות]] שם נטמן.
 בחודש [[שבט]] [[תשס"ט]] הוכנס [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו בבית הכנסת בניז'ני{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=44250 חב"ד אינפו].}}. ספר תורה נוסף הוכנס בשנת [[תשע"ח]] לבית הכנסת "אוהב ישראל" של קהילת חב"ד בביתר עלית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109963 אוהב ישראל: הכנסת ס"ת לע"נ ר' עמוס קרניאל ע"ה • תיעוד ענק] {{חב"ד און ליין}}}}.
@@ שורה 54: / שורה 62: @@
 בשנת [[תשל"ו]] הגיע עוד הפעם לרבי והפעם עם רעייתו, ביחידות הרבי נתן לבני הזוג נרות שבת עבור ילדות משפחת קרניאל וסידורים עבור הילדים {{הערה| עפ"י בתו בסרטון על מבצע נש"ק}}.
+בשנת [[תנש"א]] קיבלה רעייתו מרת הני בהוראת הרבי את ניהול בית הספר בית חנה בנחלת הר חב"ד.
 בשנים הבאות הגיע רבות לחצרות קודשינו ביחד עם בני משפחתו בתשרי'ס רבים וכן במועדים רבים אחרים.