![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
טועמיה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל. | וכן פסק גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ע שם}}, והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל. | ||
== | ==מנהג חב"ד== | ||
אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]] | אצל כ"ק [[אדמו"ר מהוריי"צ]] לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג [[הרבי]]{{הערה|לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125}}. | ||
אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה': | אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה': | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
=='טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות== | =='טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות== | ||
{{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}} | {{ערך מורחב|טעימה מהגאולה בדורנו}} | ||
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות' | בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מ[[הגאולה]], כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים ב[[עקבתא דמשיחא]], 'ערב שבת אחר חצות'. | ||
במסגרת | במסגרת טעימה אלו הצביע הרבי על הניסים הגלויים שהתחוללו ב[[מלחמת המפרץ]], נפילת [[מסך הברזל]] של שלטון הקומוניזם ב[[רוסיה]], "[[וכתתו חרבותם לאיתים]]", השפע הגשמי בהרחבה - '[[מעדנים מצויים כעפר]]", עליית יהודים לארץ ישראל - [[קיבוץ גלויות]]. | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:הלכות שבת]] | [[קטגוריה:הלכות שבת]] | ||
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||
גרסה מ־00:03, 24 במרץ 2025
טועמיה הינו כינוי למנהג ולהלכה לפיהם ישנה מצווה לטעום ממאכלי השבת בערב שבת.
מקורותיו
המקור הראשון המתייחס למנהג זה הוא המחזור ויטרי[1] המצטט ברייתא בשם תלמוד ירושלמי[2]:
תנא כל הטועם תבשילו בערב שבת מאריכין לו ימיו ושנותיו.
על פי זה מתבארת לשון הברכה 'תקנת שבת' הנאמרת בתפילת שמונה עשרה של מוסף בשבת:
טועמיה (=של השבת) חיים זכו
ועל שם כך פשט שם המנהג בתפוצות ישראל.
המנהג הובא ונפסק להלכה בספר שבלי הלקט[3] וצוטט בבית יוסף[4]. בעקבותיהם פוסק המגן אברהם ואחריו שאר הפוסקים: “מצווה לטעום התבשילין, וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת”[5]
המנהג מובא גם בספרי הקבלה בשם האר"י[6], ובספר חמדת ימים[7] מוצא לכך גם מקור בזוהר[8]. האריז"ל הוסיף, שבשכר הטעימה זוכה לחיים עליונים[9].
וכן פסק גם אדמו"ר הזקן[10], והוסיף שיש לטעום מכל תבשיל ותבשיל.
מנהג חב"ד
אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא ראו הנהגה זו של טעימת המאכלים בערב שבת בגשמיות, וכך גם נהג הרבי[11].
אולם מסביר הרבי, שברוחניות וודאי שייך העניין של 'טועמיה':
יש נוהגים למעשה לטעום ממאכלי השבת ביום ששי, ככתוב טועמיה חיים זכו. את כ"ק מו"ח אדמו"ר לא ראיתי נוהג כך בגשמיות, אבל מבחינה רוחנית ודאי שצריך להיות כן, ולא ביום שישי בלבד כי אם בכל ימי השבוע - ה'שית אלפי שני הוי עלמא'. ולפי זה עתה (=לפי מניין השנים) כבר יום ששי ולאחר חצות, יש, אם כן, ודאי צורך בלימוד החסידות בהבנה והשגה, ועל ידי כך להגיע ל"כולם ידעו אותי"[12]
'טועמיה' מהגאולה בזמן הגלות
| ערך מורחב – טעימה מהגאולה בדורנו |
בשנים האחרונות האריך הרבי לבאר, שגם בדורנו, בזמן הגלות, יש עניין של 'טועמיה' מהגאולה, כלומר כבר כעת ניתן לחוש ולהצביע על גילויים וניסים שונים הקורים בעקבתא דמשיחא, 'ערב שבת אחר חצות'.
במסגרת טעימה אלו הצביע הרבי על הניסים הגלויים שהתחוללו במלחמת המפרץ, נפילת מסך הברזל של שלטון הקומוניזם ברוסיה, "וכתתו חרבותם לאיתים", השפע הגשמי בהרחבה - 'מעדנים מצויים כעפר", עליית יהודים לארץ ישראל - קיבוץ גלויות.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ סימן קצ״א, בפירושו על תפלת ״תכנת״ של תפלת מוסף של שבת
- ↑ אינו בתלמוד ירושלמי שלפנינו
- ↑ סימן פ"ב בפירוש תפילת מוסף
- ↑ בית יוסף אורח חיים רפו
- ↑ שולחן ערוך אורח חיים רנ א
- ↑ בשער הכוונות בענין טבילת ערב שבת
- ↑ חלק א, שבת קודש, אות קמ"א- קמ"ב
- ↑ בראשית דף מ"ח עמוד ב'
- ↑ שער הכוונות שם
- ↑ שו"ע שם
- ↑ לקוטי שיחות כרך ב, ספר מעשה מלך עמוד 125
- ↑ לקוטי שיחות שם, משיחת שבת פרשת בראשית שנת תשי"ז