נפש בהמית – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
'''[[רצון]]''': בכמה מקומות בחסידות מובא שכשם שבנפש האלוקית ישנה גם בחינת "יחידה שבנפש" ש"[[אור מקיף|מקיפה]]" על הנשמה שבגוף{{הערה|היינו, [[עצם הנשמה|עצם הנפש]] שלמעלה מהתלבשות ב[[גוף]]}}, כך ישנה מעין "יחידה" כזו גם בנפש הבהמית{{הערה|היום יום יז תשרי ובכמה מקומות.}}. אלא שהשם 'יחידה' לגבי נפש הבהמית הוא רק בכללות '''ואינו ממש''' כדוגמת הנפש האלוקית, וכמאמר חז"ל"{{הערה|גמרא גיטין סו, ומבואר בכמה מקומות כגון ספר המאמרים תקס"ה עמ' תתל ועוד.}} "בבואה דבבואה לית להו. היינו, שאמנם גם לנפש הבהמית ישנו [[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שלה, אך בפרטיות הוא כנגד בחינת [[חיה (חלק הנפש)|'חיה']] שבנפש האלוקית בלבד (ולא כנגד 'יחידה'). | '''[[רצון]]''': בכמה מקומות בחסידות מובא שכשם שבנפש האלוקית ישנה גם בחינת "יחידה שבנפש" ש"[[אור מקיף|מקיפה]]" על הנשמה שבגוף{{הערה|היינו, [[עצם הנשמה|עצם הנפש]] שלמעלה מהתלבשות ב[[גוף]]}}, כך ישנה מעין "יחידה" כזו גם בנפש הבהמית{{הערה|היום יום יז תשרי ובכמה מקומות.}}. אלא שהשם 'יחידה' לגבי נפש הבהמית הוא רק בכללות '''ואינו ממש''' כדוגמת הנפש האלוקית, וכמאמר חז"ל"{{הערה|גמרא גיטין סו, ומבואר בכמה מקומות כגון ספר המאמרים תקס"ה עמ' תתל ועוד.}} "בבואה דבבואה לית להו. היינו, שאמנם גם לנפש הבהמית ישנו [[רצון]] שלמעלה מה[[מוחין]] שלה, אך בפרטיות הוא כנגד בחינת [[חיה (חלק הנפש)|'חיה']] שבנפש האלוקית בלבד (ולא כנגד 'יחידה'). | ||
'''[[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות]]''': כשם שנפש האלוקית כלולה מעשר כוחות הנחלקים בפרטיות לשלושה מוחין{{הערה|חכמה, בינה ודעת}} ושבע מידות{{הערה|חסד וגבורה כו'.}}, כך כלולה הנפש הבהמית מעשר "[[ | '''[[עשר כוחות הנפש|עשר כוחות]]''': כשם שנפש האלוקית כלולה מעשר כוחות הנחלקים בפרטיות לשלושה מוחין{{הערה|חכמה, בינה ודעת}} ושבע מידות{{הערה|חסד וגבורה כו'.}}, כך כלולה הנפש הבהמית מעשר "[[כתרין דמסאבותא]]" (כתרים טמאים){{הערה|הלשון 'כתר' מורה על כוח מקיף. היינו, בקדושה החיות בפנימיות ומתאחד עם הכלי ביחוד גמור על דרך התאחדות והתלבשות הנשמה בגוף שבאמצעות שניהם יחד נעשה מציאות האדם, אבל בקליפה לא יכול האור לבוא ולהתאחד בפנימיות ולכן נקרא 'כתרין' – לשון מקיף, שאינו מתאחד בפנימיות (ספר המאמרים תרנ"ב עמ' רפז.)}}, שגם בהם שכל המוליד מידות (אלא שבנפש האלוקית השכל הוא העיקר ולכן '''הוא''' מקור המידות, ואילו הנפש הבהמית עיקרה '''מידות''', ורק שהן "לפי ערך השכל"{{הערה|שם=תניא|תניא פרק ו', וראה הערה 2 בשיעורים בספר התניא שם.}}. | ||
'''נפש השכלית''': אינה ממש "נפש" בפני עצמה אלא היא בחינת ה"טוב" שבנפש הבהמית, והיינו המוחין שלה. אך משום שמהותה שונה בתכלית מזה של נפש הבהמית עצמה (שהרי יש לה קשר לאלוקות ואינה היפך הקדושה) מתייחסים אליה פעמים רבות כנפש "עצמאית". | '''נפש השכלית''': אינה ממש "נפש" בפני עצמה אלא היא בחינת ה"טוב" שבנפש הבהמית, והיינו המוחין שלה. אך משום שמהותה שונה בתכלית מזה של נפש הבהמית עצמה (שהרי יש לה קשר לאלוקות ואינה היפך הקדושה) מתייחסים אליה פעמים רבות כנפש "עצמאית". | ||