יש מאין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. | '''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. | ||
הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן השתמשו בו ה[[ראשונים]]{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]] ("ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא") ל[[בראשית]] א, א. וראה רד"ק ל[[ספר ישעיה]] מג, ז. [[חובת הלבבות]] בהקדמה. [[ספר החינוך]] מצוה שפ.}} כדי לתאר אופן הבריאה, ואחריהם נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם. | הראשון שהשתמש במושג זה{{מקור}} היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן השתמשו בו ה[[ראשונים]]{{הערה|[[אבן עזרא]], ספורנו ו[[רמב"ן]] ("ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא") ל[[בראשית]] א, א. וראה רד"ק ל[[ספר ישעיה]] מג, ז. [[חובת הלבבות]] בהקדמה. [[ספר החינוך]] מצוה שפ. וב[[ספר יצירה]] פרק ב' משנה ט', הובא ברמב"ן שם: {{ציטוטון|יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו}} (ראה פי' הראב"ד ורמב"ן לספר יצירה שם. [[המשך תער"ב]] חלק ב' [https://chabadlibrary.org/books/3601330938 עמוד תשלג].).}} כדי לתאר אופן הבריאה, ואחריהם נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם. | ||
==שני ביאורים בעניין יש מאין== | ==שני ביאורים בעניין יש מאין== | ||
ב[[תורת החסידות]] ישנם שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין: | ב[[תורת החסידות]] ישנם שני ביאורים מדוע נקראת הבריאה יש מאין{{הערה|ראה דיבור-המתחיל ליהודים היתה אורה [[תשי"ב]].}}: | ||
א. שיש הנברא '''לא מרגיש''' את מקורו – ולכן קורא לו "אין" (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה"יש" האמיתי ואילו אנו הנבראים ה"אין"){{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380800 כא, א]. ראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | א. שיש הנברא '''לא מרגיש''' את מקורו – ולכן קורא לו "אין" (אבן המציאות האמיתית היא הפוכה: שהבורא הוא ה"יש" האמיתי ואילו אנו הנבראים ה"אין"){{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380800 כא, א]. ראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | ||
ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות, והיא רק [[קו וחוט|הארה]] מ[[אור אין סוף]], שהוא אין לגבי [[עצמות ומהות]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380794 יט, ג] - [https://chabadlibrary.org/books/4001380795 ד]. [https://chabadlibrary.org/books/4001380823 כו, ד]. [[תורה אור]] דיבור-המתחיל יביאו לבוש מלכות (מגילת אסתר [https://chabadlibrary.org/books/3901370407 צ, ב] ואילך) דיבור-המתחיל חייב אינש (שם [https://chabadlibrary.org/books/3901370443 צט, ב]). וראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}} | ב. שאכן '''אין מקור''' ליש הנברא. היינו, שהקב"ה לא ברא את העולם ע"י שצמצם את עצמו עד אין סוף, אלא שברא מציאות חדשה שאכן אין לה שום מקור באלוקות, והיא רק [[קו וחוט|הארה]] מ[[אור אין סוף]], שהוא אין לגבי [[עצמות ומהות]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת ראה]] [https://chabadlibrary.org/books/4001380794 יט, ג] - [https://chabadlibrary.org/books/4001380795 ד]. [https://chabadlibrary.org/books/4001380823 כו, ד]. [[תורה אור]] דיבור-המתחיל יביאו לבוש מלכות (מגילת אסתר [https://chabadlibrary.org/books/3901370407 צ, ב] ואילך) דיבור-המתחיל חייב אינש (שם [https://chabadlibrary.org/books/3901370443 צט, ב]). וראה [[המשך תרס"ו]] עמוד רכא.}}. | ||
ההבדל ביניהם הוא: הביאור הראשון הוא מצד הנברא, והשני מצד הבורא{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ב' [https://chabadlibrary.org/books/3601331390 עמוד א'קנא].}}. | ההבדל ביניהם הוא: הביאור הראשון הוא מצד הנברא, והשני מצד הבורא{{הערה|[[המשך תער"ב]] חלק ב' [https://chabadlibrary.org/books/3601331390 עמוד א'קנא].}}. | ||