יש מאין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. | '''יֵשׁ מֵאַיִן''' הוא מונח ב[[חקירה]], [[קבלה]] ו[[חסידות]] - המתייחס לפעולת ההתהוות של ישות כלשהי מהעדר, התהוות "דבר" מ"לא דבר"". היכולת ליצור יש מאין נקראת [[בריאה]], והיא ייחודית ל[[בורא]] ("בחיק הבורא"), זאת בשונה מהתהוות של [[עילה ועלול|עלול מעילה]] או יצירת [[יש מיש]]. | ||
הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן | הראשון שהשתמש במושג זה היה ר' שלמה אבן גבירול{{הערה|1021-1058 למניינם. המושג מופיע ביצירתו "כתר מלכות", המתאר את הבורא והבריאה בשירה הכוללת גם שורות תפילה. באחת הפסקאות שם:"אַתָּה חָכָם וּמֵחָכְמָתְךָ אָצַלְתָּ חֵפֶץ מְזֻמָּן / כְּפוֹעֵל וְאֻמָּן, לִמְשֹׁךְ מֶשֶׁךְ הַיֵּשׁ מִן הָאָיִן / כְּהִמָּשֵׁךְ הָאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הָעָיִן […] וְקָרָא אֶל הָאַיִן – וְנִבְקַע / וְאֶל הַיֵּשׁ – וְנִתְקַע / וְאֶל הָעוֹלָם – וְנִרְקַע".}}. שנים לא רבות לאחר מכן השתמשו בו ה[[ראשונים]]{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[רמב"ן]] ("ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא") ל[[בראשית]] א, א. וראה רד"ק ל[[ספר ישעיה]] מג, ז. [[חובת הלבבות]] בהקדמה. [[ספר החינוך]] מצוה שפ.}} כדי לתאר אופן הבריאה, ואחריהם נמשכו [[תורת הקבלה|המקובלים]] כולם. | ||
==שני ביאורים בעניין יש מאין== | ==שני ביאורים בעניין יש מאין== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה=== | ===טעם שמציאות הנבראים מתחילה בבריאה=== | ||
עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ' | עיקר תחילת היש הוא בעולם הבריאה, הנברא מ[[ספירת המלכות|מלכות]] (דאצילות){{הערה|שם=כ|1=[[תניא]], [[אגרת הקודש - סימן כ']]}}, שכן שני מאפייני ה"יש"{{הערה|מציאות שאינה אלוקות.}} הם א. '''שלא מורגש בו''' שנוצר מאלוקות. ב. שיש בו '''ריבוי והתחלקות'''. ושני עניינים אלו באים משני העניינים שבמלכות דאצילות: [[אלקים|שם אלוקים]] מסתיר את האלוקות בפני הנבראים, [[שם אדנ"י|ושם אדנ-י]] הוא השורש של גדרי התחלקות פרטי הזמן והמקום{{הערה|לכן בשעהיוה"א שבתניא עד פרק ו' מדבר על שם אלקים ומפרק ז' ואילך על שם אנד-י. כי עד פרק ו' מבאר כיצד ספירת המלכות מעלימה בפני הנבראים על מקורם, ואילו מפרק ז' מבאר איך מתייחד שם הוי' '''בגדרי זמן ומקום''' (שמקורם שם אדנ-י.}}. | ||
==כמה דרגות ביש מאין== | ==כמה דרגות ביש מאין== | ||
האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם "יש מאין" על '''כל''' דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות "יש ממש" מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה: | האמור לעיל (שבריאת יש מאין מתחלת בעולם הבריאה) היא בפרטות. אבל בכללות נופל שם "יש מאין" על '''כל''' דבר שאינו משתלשלת באופן של עילה ועלול{{הערה|ואין זה סותר את האמור לעייל שמציאות "יש ממש" מתחילה רק בעולם הבריאה.}} (והיא בחינת התחדשות לגבי זו שמעליה), וכמה דרגות בזה: | ||
'''מחשבה הקדומה דא"ק{{הערה|אדם קדמון.}}''' – מכיון שהתהוות א"ק היא ע"י צמצום הראשון שהוא באופן של "סילוק" (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה '''הראשונה'''{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב"סקירה אחת".}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק '''כאן'''.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין. | '''מחשבה הקדומה דא"ק{{הערה|אדם קדמון.}}''' – מכיון שהתהוות א"ק היא ע"י צמצום הראשון שהוא באופן של "סילוק" (בשונה משאר הצמצומים שהם באופן דמיעוט בלבד), ודרגה זו היא המחשבה '''הראשונה'''{{הערה|הכוללת כל העולמות ועד כל פרטי פרטים של נבראים הגשמיים ב"סקירה אחת".}} על עולמות{{הערה|היינו, שלפני כן אין שום מחשבה על עולמות וזהו עניין שהתחדש רק '''כאן'''.}}, נחשבת היא לגבי אור אין סוף שלפני הצמצום כיש מאין. | ||
| שורה 35: | שורה 32: | ||
'''נבראים''' – בעולם הבריאה הוא ה"מקום" הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות '''שאינה אלוקות''' – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש. | '''נבראים''' – בעולם הבריאה הוא ה"מקום" הראשון בו התחדשו נבראים, שהם מציאות '''שאינה אלוקות''' – ופשוט שהוא תחילתו של יש מאין ממש. | ||
'''עולם הזה הגשמי''' – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר "לי יאורי ואני עשיתיני" הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק "המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש"{{הערה| | '''עולם הזה הגשמי''' – היש גשמי היא ההתחדשות הגדולה ביותר. מציאות נברא מוחשי שאפשר למששו בידיים, שלא מרגיש את מקורו ועד שיכול לומר "לי יאורי ואני עשיתיני" הוא פלא הכי גדול, והוא רק בכח העצמות בלבד שרק "המאציל ברוך הוא שמציאותו מעצמותו ואינו עלול מאיזו עילה שקדמה לו חס ושלום הוא לבדו בכוחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפש המוחלט ממש"{{הערה|שם=כ}}. | ||
'''צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה"ק כ' בסופה.}}''' – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח '''הרוחני''' שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של "עילה ועלול" לא יתהווה '''לעולם''' גשמי מהרוחני. ולדוגמה סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי). | '''צמיחת הצמחים מהאדמה{{הערה|תניא, אגה"ק כ' בסופה.}}''' – ברור ופשוט שחומר הצמח לא מגיע מהגרעין. משקל הגרעין אפסי לעומת משקל הצמח, ודברים גשמיים לא יכולים לשנות את משקלם, וקל וחומר שלא לגדול עשרות מונים (ולעיתים פי אלפי אלפים ממשקלם המקורי). כמו כן הצמח משובח מהגרעין גם באיכותו: לצמח יש גזע, עלים, פרחים ופירות – שכל זה לא נמצא כלל בהגרעין. אלא כל התהוות גודל הצמח ומשקלו, תכונותיו ומרכיביו הכל הוא מהכח הצומח '''הרוחני''' שבאדמה – והתהוות גשמיות מרוחניות הוא עניין של יש מאין (כי מצמצום באופן של "עילה ועלול" לא יתהווה '''לעולם''' גשמי מהרוחני. ולדוגמה סברא שכלית: כמה שיורידו ויפשטו אותה ויסבירו אותה נמוך יותר ויותר – לעולם לא תיווצר מזה מציאות גשמית כלשהי). | ||
==להתהוות יש מאין דרושים שלושה כוחות== | ==להתהוות יש מאין דרושים שלושה כוחות== | ||