רבי משה איסרליש – הבדלי גרסאות

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בקז'ימייז' שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל, [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'.
נולד ב[[קרקוב]] שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל.
 
[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר [[קרקוב]]. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'.


כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים.
כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים.


מנוחתו כבוד בבית העלמין בקרקוב, ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]].
מנוחתו כבוד בבית העלמין ב[[קרקוב]], ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]].


ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}.
ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}.
שורה 26: שורה 28:


כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו.
{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}