עקשנות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
אף שטבע זה יכול לבוא באופן שלילי, כאשר מנתבים אותו לעבודת השם יש בו מעלה יתירה, שאם מוסכם אצלו דבר מסויים, אף אם לא מאיר בו רגש של אהבת ה' או יראת השם, יעמוד בהחלטתו בתוקף ולא יפול מזה לעולם, וכל עיקר היסוד של עבודת השם בתורה ומצוות תלוי בזה{{הערה|שם=תוח}}. | אף שטבע זה יכול לבוא באופן שלילי, כאשר מנתבים אותו לעבודת השם יש בו מעלה יתירה, שאם מוסכם אצלו דבר מסויים, אף אם לא מאיר בו רגש של אהבת ה' או יראת השם, יעמוד בהחלטתו בתוקף ולא יפול מזה לעולם, וכל עיקר היסוד של עבודת השם בתורה ומצוות תלוי בזה{{הערה|שם=תוח}}. | ||
בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] | בעבודת השם{{הערה|1=ראו גם [https://chabadlibrary.org/books/1200750080 אגרות קודש חלק א' אגרת עט, ביאור ענין המליקה בעבודת השם שהוא אותו העניין ממש].}} ענין העקשות הוא ה[[קבלת עול]], שאדם מקבל על עצמו עול מלכות שמים למעלה מטעם ודעת ולמעלה מרגש{{הערה|שם=לב}}, והכח לבחינת ביטול זה לאלוקות שלמעלה מן השכל, הוא משם הוי' שחקוק בכל אחד מישראל, כמו שכתוב "כי חלק ה' עמו", ובחינת [[קוצו של יו"ד]] היא הביטול שלמעלה מהשכל, ומעוררים זאת על ידי ההתבוננות השכלית, ובאמצעותה מגיעים לביטול שלמעלה מהשכל, והזמן המסוגל לזה ביותר הוא חודש תשרי שמכונה בשם 'ירח האיתנים', שאיתן משמעותו קשה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000500213 תורת שמואל תרל"ה חלק ב' עמוד תנט].}}. | ||
בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. לקו"ת בלק עא, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלו. תער"ב-ע"ו ע' קכב. [https://chabadlibrary.org/books/2000460324 תורת שמואל תרל"ט חלק א' עמוד רכה], ושם מקשר זה עם ענין 'עז כנמר'.}}, ותוקף זה הוא בעצם הנפש ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300550766 תורת חיים שמות חלק ב' פרשת תצוה שעט, ד]. וראו שם כי מה שעומד לנגד זה מצד הסטרא אחרא, הוא העזות מצח, וזהו הטעם לציווי ה' להניח את הציץ על המצח דווקא.}}. | בשונה מהעקשנות של הלעומת זה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3901370549 התבארה באריכות בתורה אור הוספות מגילת אסתר קכג, ג].}}, העקשנות דקדושה נמצאת בצד הקדושה בלבד, והיא בחינת האהבה שבפנימיות הלב שלמעלה מטעם ודעת, ומגיעה מלמעלה בבחינת מתנה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380589 לקוטי תורה פרשת בלק סז, ד]. התבאר גם בהאזינו עג, רע"ב. וראה גם תו"א תצוה פה, סע"א. פה, ג-ד. הוספות לתו"א מג"א קכג, ב-ג. לקו"ת בלק עא, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' שלו. תער"ב-ע"ו ע' קכב. [https://chabadlibrary.org/books/2000460324 תורת שמואל תרל"ט חלק א' עמוד רכה], ושם מקשר זה עם ענין 'עז כנמר'.}}, ותוקף זה הוא בעצם הנפש ממש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300550766 תורת חיים שמות חלק ב' פרשת תצוה שעט, ד]. וראו שם כי מה שעומד לנגד זה מצד הסטרא אחרא, הוא העזות מצח, וזהו הטעם לציווי ה' להניח את הציץ על המצח דווקא.}}. | ||