יום הולדת – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה " |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}. | כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}. | ||
אצל חסידים ישנו נוסח ברכה מ[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך בה את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יאהרין בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות). [אדמו"ר הזקן קיבל נוסח ברכה זה של הבעש"ט בהיותו במעזריטש]. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק י, עמ' נג}}. | אצל חסידים ישנו נוסח ברכה מ[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך בה את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יאהרין בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות). [אדמו"ר הזקן קיבל נוסח ברכה זה של הבעש"ט בהיותו במעזריטש]. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק י, עמ' נג}}. | ||
רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}. | רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}. | ||