מצוות עשה שהזמן גרמא: הבדלים בין גרסאות בדף

מצוות עשה שהזמן גרמא (עריכה)

גרסה מ־08:38, 23 באוגוסט 2024

נוספו 44 בתים , 23 אוגוסט

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

להתראות

31,176

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מצוות עשה שהזמן גרמן''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).
+'''מצוות עשה ש[[הזמן גרמן]]''' המכונות גם '''מצוות התלויות בזמן''', הן קבוצה של [[מצוות עשה]] שיש להן זמן מוגדר בו צריך לקיים אותן ולאחר מכן מתבטלות, דוגמת ישיבה ב[[מצוות סוכה|סוכה]] במהלך ימי [[חג הסוכות]], [[הנחת תפילין]] ב[[ימי חול]] בשעות היממה בלבד{{הערה|אף שניתן להניח תפילין גם למחרת, זו מצווה אחרת של היום החדש, ואילו המצווה של היום שחלף התבטלה.}}, וכדומה (עם זאת מצוות שיש להן לכתחילה זמן קבוע בו מוטל החיוב על האדם אך אינן מתבטלות כשהזמן חולף, אינן נכללות בהגדרה זו, דוגמת [[ברית מילה]] ביום השמיני ו[[פדיון הבן]] ביום השלושים ל[[לידה]]).
 [[נשים]] ו[[עבד כנעני|עבדים כנעניים]] פטורים מרוב המצוות שהזמן גרמא.
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 מקור הפטור של נשים ממצוות שהזמן גרמא נלמד ב[[מסכת קידושין]]{{הערה|משנה מסכת קידושין א, ז: "כל מצות עשה שהזמן גרמה, אנשים חייבין ונשים פטורות", וכמו שפירש הרמב"ם: "הן מצות שאדם חייב לעשותם בזמן מוגבל, וכשלא יהיה זה הזמן נתבטל חיובם, כמו הסוכה והלולב שופר תפילין וציצית שהם מחוייבין ביום ולא בלילה, וכל מה שדומה לזה".}} מב[[בנין אב|בניין אב]] ממצוות [[הנחת תפילין]]{{הערה|"אמר קרא (שמות יג, ט) והיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך הוקשה כל התורה כולה לתפילין מה תפילין מצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות אף כל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות" (קידושין לה, א). הפטור של נשים ממצוות תפילין עצמה נלמדת ב[[היקש (הלכה)|היקש]] מ[[מצוות תלמוד תורה]] (קידושין לד, א).}}, והכלל מוזכר בש"ס במקומות רבים נוספים{{הערה|סוכה כח, א. ברכות כ, ב. עירובין כז, א. ועוד.}}.
-המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].
+המצוות הנכללות בהגדרה זו, מעטות במספר, ובהן: מצוות [[ציצית]], [[הנחת תפילין]], [[קריאת שמע]], שמיעת [[שופר]] ב[[ראש השנה]], ישיבה ב[[מצוות סוכה|סוכה]] ו[[נטילת לולב]] ב[[סוכות]].
 בנוסף, חז"ל למדו על חלק מהמצוות התלויות שהן חריגות ואף נשים חייבות בהן למרות שהן תלויות בזמן: מצוות [[שמחה]] ב[[שלוש רגלים]], מצוות [[הקהל]], קידוש ב[[שבת]] ו[[חג]], תענית [[יום הכיפורים]], ואכילת [[מצה]] ב[[ליל הסדר]]. לכל אחת מהמצוות הללו ישנו מקור מה[[תורה]] לחייב בהן נשים{{הערה|כך לדוגמא במצוות שמחה ברגל והקהל המקור מפורש בתורה: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים טז, יד), "הקהל את העם האנשים והנשים והטף..." (דברים לא). בקידוש ואכילת מצה, החיוב נלמד בהיקש מאיסור מלאכה בשבת ו[[חמץ]] בפסח. אך ראו בפירוש הרמב"ם על המשנה שלדעתו שהפטור או החיוב בכל מצווה בפני עצמה נלמד בקבלה מיוחדת.}}.