חסידות לעלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, נפטר בתרמ"ג. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר ב[[תרע"ח]]. | אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, נפטר בתרמ"ג. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר ב[[תרע"ח]]. | ||
בנו רבי שמעון נתן נטע | בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו וכן בגאונותו בתורה. | ||
בנו רבי[[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא תמך באופן קיצוני בכל מבצעיו של הרבי באופן גלוי. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב זצ"ל. | |||
נכדו של רבי משה מרדכי, רבי [[יעקב יצחק בידרמן]], הוא חסיד חב"ד, ומשמש כשליח הרבי לעיר וינה. | נכדו של רבי משה מרדכי, רבי [[יעקב יצחק בידרמן]], הוא חסיד חב"ד, ומשמש כשליח הרבי לעיר וינה. | ||
גרסה מ־19:13, 30 באפריל 2010
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
את שושלת לעלוב ייסד הצדיק הקדוש רבי דוד מלעלוב, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין, ותלמיד חבר של היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק מפרשיסחא.
רבי יעקב יצחק מפשיסחא אמר על רבי דוד מלעלוב: החילוק שבינינו הוא, שאני באתי מתורה לידי יראת שמים, ואילו הוא בא מתוך יראת שמים לידי תורה.[1]
בנו ממשיך דרכו היה רבי משה מלעלוב, חתנו של היהודי הקדוש. בשנת תרי"א הוא עלה לארץ ישראל מתוך כוונה לגשת לכותל המערבי ולהחיש את הגאולה, אך מעשה שטן הצליח, מיד כשהגיע לארץ ישראל הוא חלה, וכעבור שישים יום הוא נפטר[דרוש מקור].
אחריו כיהן בנו רבי אלעזר מנחם מנדל, ראשון האדמו"רים לבית לעלוב בירושלים, נפטר בתרמ"ג. בנו רבי דוד צבי שלמה הידוע בשם "רבי דודל" כיהן אחריו, ונפטר בתרע"ח.
בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל היה גר תקופה קצרה בקראקא, ולאחר הסתלקות אביו הק' הגיע למלא את מקומו בירושלים. היה ידוע באהבת ישראל, חסידיו דבקו בו בעוז ונודע בקדושתו וכן בגאונותו בתורה.
בנו רבימשה מרדכי בידרמן מלעלוב זצ"ל, מילא את מקומו והיה ידוע כבעל רוח הקודש, ונערץ ביותר על כל בני דורו כקדוש ונורא. הוא תמך באופן קיצוני בכל מבצעיו של הרבי באופן גלוי. כמו כן המשיכו את דרכו זו בניו האדמורי"ם, ובפרט בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב זצ"ל.
נכדו של רבי משה מרדכי, רבי יעקב יצחק בידרמן, הוא חסיד חב"ד, ומשמש כשליח הרבי לעיר וינה.
ראה עוד
מחלוקת לעלוב וחב"ד, ברכה והצלחה מה גדול יותר
הערות שוליים
- ↑ קדושת היהודי.