דף היומי בירושלמי: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "'''דף היומי בירושלמי''' הינה תקנת אדמו"ר בעל ה"לב שמחה" מגור ללמוד דף יו...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
מיד אחרי התקנה [[הרבי]] התחיל לעשות הדרנים על [[תלמוד ירושלמי]] במקביל ל[[הדרנים על הש"ס|הדרנים על תלמוד בבלי]].
מיד אחרי התקנה [[הרבי]] התחיל לעשות הדרנים על [[תלמוד ירושלמי]] במקביל ל[[הדרנים על הש"ס|הדרנים על תלמוד בבלי]].


ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ב]], לכבוד הסיום על [[סדר מועד]] ב[[תלמוד ירושלמי]], הרבי שלח איגרת מיוחדת:
ב[[חודש תמוז]] [[תשמ"ב]], לכבוד הסיום על [[סדר מועד]] ב[[תלמוד ירושלמי]], [[הרבי]] שלח איגרת מיוחדת:


"לכבוד המשתתפים בכנס לסיום סדר מועד בירושלמי.. בנועם קבלתי מכתב המבשר טוב ואין טוב אלא תורה ואין תורה כתורת ארץ ישראל." בהמשך האגרת [[הרבי]] קישר בגאונות מדהימה את הקשר בין המסכת האחרונה של [[סדר מועד]] - מסכת [[מועד קטן]], למסכת הראשונה של [[סדר נשים]] - מסכת [[טהרות]]. בסופו של המכתב הרבי התבטא: "ויש לומר שעל פי מדתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה ושההתחזקות בלימוד הירושלמי תמהר קיום היעוד אשר חזה ישעיהו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
{{ציטוטון|לכבוד המשתתפים בכנס לסיום סדר מועד בירושלמי.. בנועם קבלתי מכתב המבשר טוב ואין טוב אלא תורה ואין תורה כתורת ארץ ישראל." בהמשך האגרת [[הרבי]] קישר בגאונות מדהימה את הקשר בין המסכת האחרונה של [[סדר מועד]] - מסכת [[מועד קטן]], למסכת הראשונה של [[סדר נשים]] - מסכת [[טהרות]]. בסופו של המכתב [[הרבי]] התבטא: "ויש לומר שעל פי מדתו של הקב"ה שהיא מידה כנגד מידה ושההתחזקות בלימוד הירושלמי תמהר קיום היעוד אשר חזה ישעיהו כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".}}


=== יחידות עם פנחס מנחם אלתר ===
=== יחידות עם פנחס מנחם אלתר ===
שלשה חודשים לפני הסיום החגיגי של [[תלמוד ירושלמי]] כולו, ב[[י"ג אדר]] [[תשד"מ]], ביקר אצל הרבי ב[[יחידות]] [[פנחס מנחם אלתר]] שכיהן אז כראש ישיבה "שפת אמת" (ובמהשך לאדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם"). רוב ה[[יחידות]] הם הרבי דיבר עם [[פנחס מנחם אלתר]] על הסיום הירושלמי, שצריך לעשותו בפרסום האפשרי.  
שלשה חודשים לפני הסיום החגיגי של [[תלמוד ירושלמי]] כולו, ב[[י"ג אדר]] [[תשד"מ]], ביקר אצל[[ הרבי]] ב[[יחידות]] [[פנחס מנחם אלתר]] שכיהן אז כראש ישיבה "שפת אמת" (ובמהשך לאדמו"ר מגור בעל ה"פני מנחם"). רוב ה[[יחידות]] הם הרבי דיבר עם [[פנחס מנחם אלתר]] על הסיום הירושלמי, שצריך לעשותו בפרסום האפשרי.  


- "כנראה, נתקבל הלימוד "דף יומי" בתלמוד ירושלמי" ענה [[הרבי]].
- "כנראה, נתקבל הלימוד "דף יומי" בתלמוד ירושלמי" ענה [[הרבי]].
שורה 34: שורה 34:
- "בזמן האחרון בכלל אוהב העולם "פירסומת"… ובפרט ב"[[ארצות הברית]]", ולכן, כאשר חסר בפירסום הדבר, הרי זה יוצר רושם שיש חסרון בדבר, ומכיון שכן הוא "מנהג המדינה", ואמרו [[חז"ל]] "אזלת לקרתא הלך בנימוסה" – הרי במדינה זו בודאי צריך להיות ה"סיום" בפירסום גדול".
- "בזמן האחרון בכלל אוהב העולם "פירסומת"… ובפרט ב"[[ארצות הברית]]", ולכן, כאשר חסר בפירסום הדבר, הרי זה יוצר רושם שיש חסרון בדבר, ומכיון שכן הוא "מנהג המדינה", ואמרו [[חז"ל]] "אזלת לקרתא הלך בנימוסה" – הרי במדינה זו בודאי צריך להיות ה"סיום" בפירסום גדול".


- "ישנם השואלים מדברי המדרש "ה[[לוחות]] ראשונותעל שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהן עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות". אבל לאידך מצינו, שבדבר שב[[קדושה]] צריך להיות פירסום, וכיודע תשובת ה[[רשב"א]] "מצוה לפרסם עושי מצוה"".
- "ישנם השואלים מדברי המדרש "ה[[לוחות הברית|לוחות]] ראשונותעל שניתנו בפומבי לפיכך שלטה בהן עין הרע ונשתברו, וכאן אמר לו הקב"ה אין לך יפה מן הצניעות". אבל לאידך מצינו, שבדבר שב[[קדושה]] צריך להיות פירסום, וכיודע תשובת ה[[רשב"א]] "מצוה לפרסם עושי מצוה"".


דבר נוסף ש[[הרבי]] הציע באותה ה[[יחידות]] היא, להשלים את המסכתות שאין עליהם [[גמרא]], על ידי לימוד [[משניות]]. וגם מכיוון שסיום [[תלמוד ירושלמי]] נגמר ב"לא טוב", אזי שכיוסיפו את ה[[משניות]] ללימוד, כך "יסיימו בטוב" את ה[[תלמוד ירושלמי]].  
דבר נוסף ש[[הרבי]] הציע באותה ה[[יחידות]] היא, להשלים את המסכתות שאין עליהם [[גמרא]], על ידי לימוד [[משניות]]. וגם מכיוון שסיום [[תלמוד ירושלמי]] נגמר ב"לא טוב", אזי שכיוסיפו את ה[[משניות]] ללימוד, כך "יסיימו בטוב" את ה[[תלמוד ירושלמי]].  
שורה 40: שורה 40:
[[הרבי]] אף אמר:
[[הרבי]] אף אמר:


"בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד בבלי]] – כבר נהגו כן כמה וכמה פעמים, יותר מג' פעמים, ובכלל – בכגון דא מספיקה הקביעות דפעם אחת, מכיון שהדבר נעשה ברבים ובפירסום; אמנם, בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד ירושלמי]], הנה מכיון שנמצאים ב"מחזור הראשון", עוד לפני שנקבע ה[[מנהג]] בזה – יכולים לקבוע עתה את ה[[מנהג]] באופן שירצו, הן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שבחלקן אין [[גמרא]], והן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שאין עליהם [[גמרא]] כלל, ואדרבה – על ידי זה יקבע [[מנהג]] זה לדורות!"
{{ציטוטון|"בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד בבלי]] – כבר נהגו כן כמה וכמה פעמים, יותר מג' פעמים, ובכלל – בכגון דא מספיקה הקביעות דפעם אחת, מכיון שהדבר נעשה ברבים ובפירסום; אמנם, בנוגע ללימוד "דף היומי" ב[[תלמוד ירושלמי]], הנה מכיון שנמצאים ב"מחזור הראשון", עוד לפני שנקבע ה[[מנהג]] בזה – יכולים לקבוע עתה את ה[[מנהג]] באופן שירצו, הן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שבחלקן אין [[גמרא]], והן בנוגע להשלמת ה[[משניות]] במסכתות שאין עליהם [[גמרא]] כלל, ואדרבה – על ידי זה יקבע [[מנהג]] זה לדורות!"}}


במשך ה[[יחידות]] שאל [[פנחס מנחם אלתר]] את [[הרבי]]: "לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"[[סעודת מצוה]]" (ב[[תשעת הימים]] וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות ד[[תלמוד בבלי]] בלבד, מכיון שכל המסכתות ד[[תלמוד ירושלמי]] אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו ב[[קושיא]] כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם ש[[סיום מסכת]] ב[[ירושלמי]] אינה באופן ד"שלים מסכתי'".
במשך ה[[יחידות]] שאל [[פנחס מנחם אלתר]] את [[הרבי]]: "לגבי עריכת סיום מסכת בקשר ל"[[סעודת מצוה]]" (ב[[תשעת הימים]] וכיו"ב) – ישנם המדייקים לעשות סיום על המסכתות ד[[תלמוד בבלי]] בלבד, מכיון שכל המסכתות ד[[תלמוד ירושלמי]] אינם בשלימותם לגמרי, שהרי ישנם כו"כ ענינים שנשארו ב[[קושיא]] כו', ולא הוגה וכו', ובמילא – חוששים הם ש[[סיום מסכת]] ב[[ירושלמי]] אינה באופן ד"שלים מסכתי'".
שורה 49: שורה 49:
בסיום ירושלמי ב[[מסכת נדה]], [[הרבי]] אמר את הסיבה, בשביל מה צריך להוסיף לב[[מסכת נדה]] [[משניות]] בפרקים שאין בהם [[גמרא]], ובכלל המסכתות שאין בהם [[גמרא]]:
בסיום ירושלמי ב[[מסכת נדה]], [[הרבי]] אמר את הסיבה, בשביל מה צריך להוסיף לב[[מסכת נדה]] [[משניות]] בפרקים שאין בהם [[גמרא]], ובכלל המסכתות שאין בהם [[גמרא]]:


"הקסלקא דעתך להוסיף בדפוסי [[ירושלמי]] את שאר ה[[משניות]] ד[[מסכת נדה]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]] – נתעורר אצלי מסיבה נוספת: סיום הירושלמי שלפנינו (ב[[מסכת נדה]]) הוא – בענין דהיפך ה[[טהרה]], ומאז ומתמיד היה לי צער, וצריך עיון גדול לפי עניות דעתי מזה שה[[ירושלמי]] אינו מסיים בדבר טוב!
{{ציטוטון|"הקסלקא דעתך להוסיף בדפוסי [[ירושלמי]] את שאר ה[[משניות]] ד[[מסכת נדה]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]] – נתעורר אצלי מסיבה נוספת: סיום הירושלמי שלפנינו (ב[[מסכת נדה]]) הוא – בענין דהיפך ה[[טהרה]], ומאז ומתמיד היה לי צער, וצריך עיון גדול לפי עניות דעתי מזה שה[[ירושלמי]] אינו מסיים בדבר טוב!
 
"בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שב[[מסכת שבת]] הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם ב[[מסכת נדה]] יכולים להוסיף את שאר ה[[משניות]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]], ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב".}}
"בשלמא כאשר אין עצה לדבר – אזי אין ברירה, וכפי שכותבים המדפיסים שסיום הירושלמי לא הגיע לידינו, אבל בנדון דידן יש עצה פשוטה בדבר: כשם שב[[מסכת שבת]] הוסיפו את המשניות דד' פרקים האחרונים, הרי גם ב[[מסכת נדה]] יכולים להוסיף את שאר ה[[משניות]] עד ל[[סיום מסכת|סיום המסכת]], ואז יהיה הסיום על כל פנים בתיבת "תלויים", ובאם יוסיפו גם שאר המסכתות שלאחרי נדה – יהיה הסיום בדבר טוב".


בהמשך השנה, כמה שבועות לפני הסיום הראשון, ב[[חול המועד פסח]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] הציע במכתב ל[[[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם"]] ללמוד את ה[[משניות]] של [[סדר טהרות]], כך שהסיום לא יהיה ב[[י"א אייר]] [[תשד"מ]], אלא ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] בסמיכות ל[[יארצייט]] של [[אברהם מרדכי אלתר|בעל ה"אמרי אמת"]] מ[[גור]].  
בהמשך השנה, כמה שבועות לפני הסיום הראשון, ב[[חול המועד פסח]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] הציע במכתב ל[[[[פנחס מנחם אלתר|בעל ה"פני מנחם"]] ללמוד את ה[[משניות]] של [[סדר טהרות]], כך שהסיום לא יהיה ב[[י"א אייר]] [[תשד"מ]], אלא ב[[ימי התשלומין]] של [[חג השבועות]] בסמיכות ל[[יארצייט]] של [[אברהם מרדכי אלתר|בעל ה"אמרי אמת"]] מ[[גור]].  


[[קובץ:הרב מענטליק ע"ה.jpeg|ממוזער|הרב [[מרדכי מענטליק]] מביא את ברכת [[הרבי]] בסיום ירושלמי]]
[[קובץ:הרב מענטליק ע"ה.jpeg|ממוזער|הרב [[מרדכי מענטליק]] מביא את ברכת [[הרבי]] בסיום ירושלמי]]
בתחילת המכתב הרבי מסביר למה הוא כותב דווקא ב[[חול המועד]]:
בתחילת המכתב [[הרבי]] מסביר למה הוא כותב דווקא ב[[חול המועד]]:


"הרי זה עניין שלפי עניות דעתי דבר האבוד ושהזמן גרמא ולכן כותבני בחול המועד – הגעתני ידיעה על דבר קא סלקא דעתך דקביעת יום הסיום דהירושלמי בי"א אייר (ובהוספת רק פרק אחד) והנה על-פי זה – רוב דסדר טהרות לא נכלל – לא בלימוד דדף ה[[בבלי]] ולא – דה[[ירושלמי]], באם "יגלגלו" הסיום ליום זכאי – תשלומין דחג השבועות (וגם יום הילולא בבית [[גור]]) – זמן לכלול כל הנזכר לעיל, על כל פנים באם יגלגלו ל[[ל"ג בעומר]] – יכללו המסכת שמסיימת את ה[[ש"ס]] בהסיום ואת כבוד-תורתו הסליחה – שנדרשתי ללא ששאלוני (וכיוון שכבר התחלתי בנידון זה פנים אל פנים – לפי עניות דעתי, מוכרחני לגמור הנ"ל)".
{{ציטוטון|"הרי זה עניין שלפי עניות דעתי דבר האבוד ושהזמן גרמא ולכן כותבני בחול המועד – הגעתני ידיעה על דבר קא סלקא דעתך דקביעת יום הסיום דהירושלמי בי"א אייר (ובהוספת רק פרק אחד) והנה על-פי זה – רוב דסדר טהרות לא נכלל – לא בלימוד דדף ה[[בבלי]] ולא – דה[[ירושלמי]], באם "יגלגלו" הסיום ליום זכאי – תשלומין דחג השבועות (וגם יום הילולא בבית [[גור]]) – זמן לכלול כל הנזכר לעיל, על כל פנים באם יגלגלו ל[[ל"ג בעומר]] – יכללו המסכת שמסיימת את ה[[ש"ס]] בהסיום ואת כבוד-תורתו הסליחה – שנדרשתי ללא ששאלוני (וכיוון שכבר התחלתי בנידון זה פנים אל פנים – לפי עניות דעתי, מוכרחני לגמור הנ"ל)".}}


לקראת מעמד החגיגי של הסיום הראשון [[הרבי]] מסר שיחה להדפסה בקובץ שיצא לכבוד הסיום מטעם לומדי מכון תלמוד ירושלמי, שנקרא "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות".
לקראת מעמד החגיגי של הסיום הראשון [[הרבי]] מסר שיחה להדפסה בקובץ שיצא לכבוד הסיום מטעם לומדי מכון תלמוד ירושלמי, שנקרא "אור ירושלמי" – קובץ חידושי תורה על תלמוד ירושלמי "בהשתתפות מרנן ורבנן רבותינו ובני הישיבות".


=== מעמד סיום ירושלמי הראשון ===
=== מעמד סיום ירושלמי הראשון ===
ביום ראשון [[י"א אייר]] [[תשד"מ]] התקיים ב[[בורו פארק]] מעמד חגיגי לסיום ירושלמי הראשון. בהתאם הוראת [[הרבי]] נסעו לסיום אנ"ש ובחורים רבים. הרב [[מרדכי מענטליק]] כובד לקרוא מכתב של [[הרבי]] שבו הדרן קצר על ה[[ירושלמי]] וקשר בין סיום ה[[ירושלמי]] לתחילתו. במכתב הרבי ציטט את דברי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] "שמאיר בה ה[[חכמה]] ברורה כמו שהיא למעלה ב[[גילוי]]". כשהדגשת [[הרבי]] על העניין ש[[ירושלמי]] זה עניין השלום כפי שפתח את המכתב "לימוד ה[[ירושלמי]] שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי ד[[תלמוד ירושלמי]] – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו"". ו[[הרבי]] סיים עם  הסיום של [[מסכת טהרות]] במשניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום".
ביום ראשון [[י"א אייר]] [[תשד"מ]] התקיים ב[[בורו פארק]] מעמד חגיגי לסיום ירושלמי הראשון. בהתאם הוראת [[הרבי]] נסעו לסיום אנ"ש ובחורים רבים. הרב [[מרדכי מענטליק]] כובד לקרוא מכתב של [[הרבי]] שבו הדרן קצר על ה[[ירושלמי]] וקשר בין סיום ה[[ירושלמי]] לתחילתו. במכתב [[הרבי]] ציטט את דברי [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]] "שמאיר בה ה[[חכמה]] ברורה כמו שהיא למעלה ב[[גילוי]]". כשהדגשת [[הרבי]] על העניין ש[[ירושלמי]] זה עניין השלום כפי שפתח את המכתב "לימוד ה[[ירושלמי]] שיביא גם למעשה (ולהנהגה) כהנהגת מארי ד[[תלמוד ירושלמי]] – שמנעימין זה לזה... חיבה ורעות נוהגים זה בזה לקיים מה שנאמר "האמת והשלום אהבו"". ו[[הרבי]] סיים עם  הסיום של [[מסכת טהרות]] במשניות "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה אלא השלום".
 
{{ציטוטון|
[[קובץ:מכתב לסיום ירושלמי2.jpg|ממוזער|מכתב של [[הרבי]] לסיום הראשון של [[ירושלמי]] עם הגהות בכתב יד קודשו בגוף המכתב]]
[[קובץ:מכתב לסיום ירושלמי2.jpg|ממוזער|מכתב של [[הרבי]] לסיום הראשון של [[ירושלמי]] עם הגהות בכתב יד קודשו בגוף המכתב]]
=== הרבי מסביר את שינויים בין תלמוד בבלי לירושלמי ===
=== הרבי מסביר את שינויים בין תלמוד בבלי לירושלמי ===
שורה 71: שורה 70:
ב[[יארצייט]] של [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"ג]] [[הרבי]] ערך הדרן ואמר שלימוד [[תלמוד ירושלמי]] הוא כיום עניין שהזמן גמרא, "וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין [[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]], ובפרט שלימוד ה[[ירושלמי]] הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" כללות עניין הגלות ובאים ל"[[ירושלים]]", ב[[גאולה האמיתית והשלימה]] על-ידי [[משיח צדקנו]]".
ב[[יארצייט]] של [[הרבנית חנה]] ב[[ו' תשרי]] [[תשמ"ג]] [[הרבי]] ערך הדרן ואמר שלימוד [[תלמוד ירושלמי]] הוא כיום עניין שהזמן גמרא, "וכנהוג לאחרונה – להתעכב על השינויים שבין [[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]], ובפרט שלימוד ה[[ירושלמי]] הוא עניין שהזמן גרמא כי בקרוב ממש יוצאים מ"בבל" כללות עניין הגלות ובאים ל"[[ירושלים]]", ב[[גאולה האמיתית והשלימה]] על-ידי [[משיח צדקנו]]".


ואף בסיום [[מסכת סוטה]] ש[[הרבי]] ערך בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ב]], הרבי ערך סיום באופן נדיר על [[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד ירושלמי]], והסביר את הגישה בין [[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]] במידת ה[[ענווה]] שבהם.
ואף בסיום [[מסכת סוטה]] ש[[הרבי]] ערך בערב [[חג השבועות]] [[תשמ"ב]], [[הרבי]] ערך סיום באופן נדיר על [[מסכת סוטה]] ב[[תלמוד ירושלמי]], והסביר את הגישה בין [[תלמוד בבלי]] ל[[תלמוד ירושלמי]] במידת ה[[ענווה]] שבהם.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
1,755

עריכות