תחנת הרכבת כפר חב"ד

התחנה

תחנת הרכבת מבפנים

תחנת הרכבת כפר חב"ד היא תחנת רכבת השוכנת באזור התעשייה שבפאתי כפר חב"ד, שהוקמה בשנת תשי"ב. התחנה סמוכה למושב צפריה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

מבנה התחנה

בתחנה ישנם שני רציפים ארוכים עם ספסלי ישיבה, וכן מעבר תת קרקעי.

ברוב שעות היום עוצרות בתחנה 2 רכבות בשעה, רכבת אחת בכל כיוון בקו נתניה - רחובות.

הקמת התחנה

הרכבת דאז

לו"ז תחנת כפר חבד משנת תשכ"א.

עוד לפני הקמת הרציף במקום, התחנה הייתה "נקודת עצירה" (באנגלית: Halt, מקום מוסכם לעצירת רכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה תחנה) שנקראה "סאפארייה" (Safariyya) על שם הכפר ששכן במקום, בקו מסילת הרכבת לירושלים.

ר' פינייע אלטהויז דאג באמצעות מר זלמן שזר ואחרים, להקים את תחנת הרכבת בכפר חב"ד.

הרב שלמה מיידנצ'יק היה קטר ברכבת ישראל.

בית חב"ד כפר חב"ד

מבנה הבית חב"ד שליד הרכבת

תחנת הרכבת בכפר משמשת לא רק את תושבי הכפר, אלא גם חיילים מבסיס צריפין הסמוך ותושבים מהיישובים הסמוכים לכפר. בעקבות זאת בשנת תש"פ הקים ר' מענדי אלפרוביץ' בית חב"ד שנמצא בסמוך לתחנת הרכבת ומשרת את הנוסעים הרבים שעוברים בתחנה, הבית חב"ד מספק שירותי יהדות שונים, כגון הנחת תפילין, בדיקת תפילין ומזוזות, תפילות מנחה ומעריב, קפה לדרך, ועוד.

שם התחנה

בשנים הראשונות להקמת כפר חב"ד, התיישבו החסידים על חלק אחד של היישוב הערבי הנטוש 'ספריא' בעוד שבצד השני של היישוב, התגוררו מתיישבים מחוגי 'המזרחי'. כך קבעה הממשלה באותה תקופה. מפעם לפעם התגלעו חיכוכים בין שתי קבוצות המתיישבים. אחת המחלוקות נבעה סביב שמו של היישוב. חסידי חב"ד שאפו להחיל את השם "כפר חב"ד" על היישוב כולו שנקרא קודם על שם היישוב הערבי 'ספריא' (ובשלב מסויים הוסב שמו ל'שפריר').

תחנת רכבת: ספריא א'

זמן קצר לאחר הקמת תחנת הרכבת, אנשי 'המזרחי' שהתגוררו בשטח הצמוד לכפר חב"ד, התקנאו בכפר המשגשג בגשמיות וברוחניות, ובכדי 'לקנטר' ביקשו לשנות את שם תחנת הרכבת על שמם - ספריא א'.

בתגובה שיגר מזכיר ועד כפר חב"ד דאז ר' דוד חן מכתב חריף אל ועדת השמות הממשלתית, עם העתק אל מר זלמן שזר שהיה אז מראשי הסוכנות היהודית, ובמכתבו תמה כיצד ניתן לקרוא לתחנת הרכבת בשם היישוב הערבי, בפרט שמדובר היה זמן קצר לאחר מקרה הרצח הנורא בבית ספר החקלאי בו נרצחו מדריך וחמשה תלמידים: "..האם יש הצדקה מבחינה מוסרית להחליף את השם 'כפר חב"ד' (מקודם 'שפריר') אשר ששה קרבנות יקרים מחניכי מוסדותיו נפלו מידיהם של המרצחים, אשר אולי המרצחים האלה היו ילדי "סאפריא" הרצחנית".

הטיעון אכן נתקבל, ובקשת תושבי ספריא א' נדחתה.

תחנת רכבת: כפר חב"ד - חזון איש

תושבי ספריא לא טמנו ידם בצלחת והגישו שוב בקשה לקרוא לתחנה על שם החזון איש שנפטר שלוש שנים לפני כן, בשנת תשי"ד. הבקשה אף אושרה על ידי שר התחבורה דאז, משה כרמל.

בתקופה ההיא החזון איש, נאבק בהקמת מקוואות "בור על גבי בור" כפי שתיקן כ"ק אדמו"ר הרש"ב.

נדרשו הרבה סבלנות והסברה כדי לשכנע את הגורמים המוסמכים כי למתיישבים מאנשי 'הפועל המזרחי' אין כל זיקה לזרם הליטאי אותו ייצג 'החזון איש', ואפילו בני משפחתו התנגדו בחריפות לקריאת הכפר החסידי על שמו.

ואכן מספר חודשים לאחר מכן פעלו עסקני כפר חב"ד, בהם ר' דוד חן ר' זושא וילימובסקי ור' שלמה מיידנצ'יק, והצליחו שכפר חב"ד כולו ייקרא בשם "כפר חב"ד", בעוד השם 'ספריא' יוסר לחלוטין באופן רשמי על ידי הרשויות.

תחנת רכבת: וילנא

בחודש אייר תשמ"ו, יזם מר חיים צ'סלר, מראשי הפועלים למען יציאתם של יהודי ברית המועצות, את "רכבת החופש". כיוון שהממשלה הקומוניסטית הידקה את ידה על יהודי ברית המועצות, החליטו להביע הזדהות באקט לא–שגרתי שיעורר תשומת לב רבה בארץ ישראל ומחוצה לה. מר צ'לסר יזם רכבת מיוחדת שבה יסעו תלמידים ופעילי עליה שונים במטרה לעורר את הציבור לפעול למען עליית היהודים מברית המועצות. במקביל לרכבת החופש, בה השתתפו בעיקר בני נוער, התקיימה עצרת גדולה בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה מר שמעון פרס, שר החוץ יצחק שמיר, לצד פעילי עליה וזמרים ידועים.

כדי להגביר את ההד התקשורתי–ציבורי, הוחלט להחליף באופן זמני את שמות תחנות הרכבת ברחבי הארץ ולכנותן בשמות ערים מפורסמות בברית המועצות. תוך כדי קביעת השמות הוצע כי דווקא תחנת כפר חב"ד תיקרא ליום אחד "תחנת וילנה"…

כמובן שתושבי כפר חב"ד קמו מייד בטענה לשנות את שם היישוב שנקבע. 'איך אפשר לתת לכפרנו שם של מרכז מתנגדים ידוע?'. ואכן לבסוף נקבע כי שם התחנה יהיה "טשקנט".

ראו גם

• רכבת
• כפר חב"ד