שינויים
←רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו
=== רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו ===
למד [[תורה]] ב[[ברצלונה]] אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל [[הרשב"א]] (ר' שלמה בן אדרת), למד גם אצל רבינו [[מאיר הלוי אבולעפיה|מאיר הלוי אבולעפיא]] מ[[טולידו]] שב[[ספרד]] המכונה בספרי הראשונים ה[[יד רמ"ה]] וכן '''נשיא נשיאי הלוי'''{{הערה|פארלעס בתולדות הרשב"א עמ' 59 ברעסלוי 1868}}. עוד בחיי רבותיו נודע כ[[תלמיד חכם]] מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כ[[דיין]] בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ל[[יהודים]] תקופה שקטה. בחיי רבותיו [[הרשב"א]] והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את [[הרשב"א]] והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם.
מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם [[בית דין|בתי הדין]] של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"{{הערה|שו"ת הריטב"א מ"ג.}}. הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "[[מורה נבוכים]]" ל[[רמב"ם]] והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי.
יחד עם גדולתו והערצתו בפי הכל, [[יהודים]] ולא יהודים, נהג ב[[ענווה]] יתירה ובכל תשובה לשואליו כותב הוא בכבוד גדול.
====התייחסותו ל[[ברייתא דפרק שירה]]====
מעניינת התייחסותו המחודשת של הריטב"א ליצירת ברייתא ד[[פרק שירה]] אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב בשמו חידושי [[עין יעקב (ספר)|עין יעקב]] להרב [[יעקב אבן חביב]] ל[[מסכת עבודה זרה]] שמביא בשם [[הריטב"א]] וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:{{הערה|הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.}}: {{ציטוטון|פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך}}.
==ספריו==