שמות הוי' במילואם (ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן): הבדלים בין גרסאות בדף

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
	הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
	שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
	אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
	אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
	עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
	צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
	אבי"ע (השתלשלות כללית) אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
אבי"ע דפרטות
	עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא
סוגי השתלשלות
	יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־20:26, 23 באוקטובר 2023

ערך זה עוסק ביחס בין ארבעת שמות ה' ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן. לעניינם הפרטי ראה בקישורים בדף זה.

ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111.

הראשונה מארבעת אותיות השם (י') נכתבת במילויה תמיד יו"ד^[1], אבל שלושת האותיות האחרונות (ה' ו' ה') נכתבות במילוי בכמה אופנים: ה' אפשר לכתוב או ה"א(גימטריה 6) או ה"י (15), ואות ו' אפשר לכתוב ו"ו (גימטריה 12), וא"ו (13), או וי"ו (22). נמצא, שכתיבת שם הוי' במילוי אפשרית באופנים רבים, והגימטריה של ארבעת האופנים העיקריים היא:

ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י.

ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.

מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה"ו.

ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.

חכמה בינה מידות ומלכות

מבואר בתורת החסידות^[2] דשם ע"ב הוא ב[[חכמהפפ, ס"ג בבינה, מ"ה בז"א (במדות) וב"ן במלכות (דיבור ומעשה). וכן הוא [[[אבי"ע (השתלשלות כללית)|בכללות ההשתלשלות]]^[3]: בעקודים (חכמה דכללות) - שם ע"ב, בנקודים (עולם התהו, בינה דכללות) – שם ס"ג, בברודים (עולם התיקון, אצילות, ז"א דכללות) – שם מ"ה, ובבי"ע (מלכות דכללות) – שם ב"ן.

הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו

ע"ב בחכמה

בשם זה ממלאים את כל ארבע אותיות השם באות יו"ד - הרומזת לחכמה. היינו שם זה מורה על החכמה כפי שהיא כוללת בתוכה את כל שלושת המדריגות: שגם האותיות הו"ה (הרומזות לבינה, מדות ומלכות) נכללות בנקודת היו"ד.

ס"ג בבינה

חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' שבחכמה (ע"ב) דומה למילוי שם הוי' שבבינה (ס"ג) – שגם בשם ס"ג רוב האותיות (יו"ד ה"י ה"י) המילוי שלהן הוא י'^[4]. ההבדל העיקרי הוא באות וא"ו – שהמילוי שלה באל"ף^[5]. והעניין בזה: אות א' היא אלכסון המחבר את ראש קו השמאל עם תחתית קו הימין, ומורה על התכללות וחיבור החסדים עם הגבורות^[6]. היינו, כי המידות שבבינה הן שורש ראשון הכולל בתוכו שני הקוים חסד וגבורה שמהם משתלשלות אחר כך כל המידות.

מ"ה במידות

עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן הוא א'^[7].

ב"ן במלכות

מלכות היא שורש הנבראים, ועניינה להשפיע כל מה שיש בה^[8], ונמצא שאין חילוק בין פנימיותה לחיצוניותה - וכן הוא בשם ב"ן: הגימטריה של המילוי (הפנימיות) שווה בדיוק לגימטריה של השם עצמו (החיצוניות) – שניהם 26.

הקבלות

מקביל ל:	--	ע"ב	ס"ג	מ"ה	ב"ן
באותיות השם	קוצו של יוד	י	ה	ו	ה
בארבעת העולמות	א"ק	אצילות	בריאה	יצירה	עשייה
בפרצופים	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין א"א	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין אבא	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין אמא	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין זעיר אנפין	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין נוקבא
בגימטריה	72	72	63	45	52
בחלקי התורה	--	טעמים	נקודות	תגים	אותיות
בחלקי הנשמה	יחידה	חיה	נשמה	רוח	נפש
בארבעת היסודות	--	אש	מים	רוח	עפר
ברוחות השמים	--	דרום	צפון	מזרח	מערב
באבות האומה	--	אברהם	יצחק	יעקב	דוד
	אורות	מוחין	צלמים	לבושין	כלים

הערות שוליים

↑ גימטריה 20.
↑ מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.
↑ תולוי"צ עמ' פח.
↑ אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.
↑ לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.
↑ ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.
↑ המורה כאמור על חיבור והתכללות הימין עם השמאל, וראה בפסקה הקודמת.
↑ כדוגמת הדיבור, שמגלה את כל בחינת ה'דיבור שבמחשבה' (כידוע שבמחשבה יש שלוש דרגות כלליות, והאחרונה שבהן היא 'דיבור שבמחשבה', ועניינה שהאדם חושב מה ואיך לדבר).

[1] גימטריה 20.

[2] מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.

[3] תולוי"צ עמ' פח.

[4] אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.

[5] לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.

[6] ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.

[7] המורה כאמור על חיבור והתכללות הימין עם השמאל, וראה בפסקה הקודמת.

[8] כדוגמת הדיבור, שמגלה את כל בחינת ה'דיבור שבמחשבה' (כידוע שבמחשבה יש שלוש דרגות כלליות, והאחרונה שבהן היא 'דיבור שבמחשבה', ועניינה שהאדם חושב מה ואיך לדבר).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+{{סדר ההשתלשלות}}
+{{שמות}}
+ערך זה עוסק '''ביחס''' בין ארבעת שמות ה' '''ע"ב, ס"ג, מ"ה, וב"ן'''. לעניינם הפרטי ראה בקישורים בדף זה.
+ארבעה שמות אלו הם ארבע גימטריאות של שם יהו-ה (לקמן הוי'). הכיצד יתכן לאותה מילה ארבע גימטריאות שונות? לכל לאות יש מלבד הגימטריה 'שלה' גם את הגימטריה כפי שהיא נשמעת בדיבור. לדוגמא: כשרוצים לכתוב אות א' הנשמעת כותבים אל"ף. היינו, הגימטריה שלה עצמה היא 1, אבל הגימטיה שלה כפי שנשמעת בדיבור (עם ה'מילוי') היא 1+30+80=111.
+הראשונה מארבעת אותיות השם (י') נכתבת במילויה תמיד יו"ד{{הערה|גימטריה 20.}}, אבל שלושת האותיות האחרונות (ה' ו' ה') נכתבות במילוי בכמה אופנים: ה' אפשר לכתוב או '''ה"א'''(גימטריה 6) או '''ה"י''' (15), ואות ו' אפשר לכתוב '''ו"ו''' (גימטריה 12), '''וא"ו''' (13), או '''וי"ו''' (22). '''נמצא''', שכתיבת שם הוי' במילוי אפשרית באופנים רבים, והגימטריה של ארבעת האופנים העיקריים היא:
+ע"ב (גימטריה 72) – יו"ד ה"י וי"ו ה"י.
+ס"ג (גימטריה 63) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.
+מ"ה (גימטריה 45) – יו"ד ה"א וא"ו ה"ו.
+ב"ן (גימטריה 52) – יו"ד ה"י וא"ו ה"י.
+==חכמה בינה מידות ומלכות==
+מבואר בתורת החסידות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב ואילך, אור התורה ענינים עמוד רמ' ואילך ועוד.}} דשם ע"ב הוא ב[[חכמהפפ, ס"ג ב[[בינה]], מ"ה ב[[ז"א]] (במדות) וב"ן ב[[מלכות]] ([[דיבור]] ו[[מעשה]]). וכן הוא [[[אבי"ע (השתלשלות כללית)|בכללות ההשתלשלות]]{{הערה|תולוי"צ עמ' פח.}}: '''ב[[עקודים]]''' (חכמה דכללות) - שם ע"ב, '''ב[[נקודים]]''' ([[עולם התהו]], בינה דכללות) – שם ס"ג, ''ב[[ברודים]]'' ([[עולם התיקון]], [[אצילות]], ז"א דכללות) – שם מ"ה, '''ו[[עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה|בבי"ע]]''' (מלכות דכללות) – שם ב"ן.
+==הקשר הפרטי של כל אחד מהשמות לדרגתו==
+===ע"ב בחכמה===
+בשם זה ממלאים את '''כל''' ארבע אותיות השם באות יו"ד - הרומזת לחכמה. היינו שם זה מורה על החכמה כפי שהיא כוללת בתוכה את כל שלושת המדריגות: שגם האותיות הו"ה (הרומזות לבינה, מדות ומלכות) נכללות בנקודת היו"ד.
+===ס"ג בבינה===
+חכמה ובינה הם "תרין רעין דלא מתפרשין", ולכן באופן כללי המילוי של שם הוי' שבחכמה (ע"ב) דומה למילוי שם הוי' שבבינה (ס"ג) – שגם בשם ס"ג רוב האותיות (יו"ד ה"י ה"י) המילוי שלהן הוא י'{{הערה|אלא שהכוונה שבהם הפוכה: מילוי י' שבשם ע"ב מורה על בינה שבחכמה ואילו אותו המילוי בשם ס"ג מורה על חכמה שבבינה.}}. ההבדל העיקרי הוא באות וא"ו – שהמילוי שלה באל"ף{{הערה|לעומת שם ע"ב, שגם המילוי שלה הוא י'.}}. והעניין בזה: אות א' היא אלכסון המחבר את ראש קו השמאל עם תחתית קו הימין, ומורה על התכללות וחיבור החסדים עם הגבורות{{הערה|ועניין שתי אותיות י' שעל הקו מבואר במאמרי אדמו"ר הזקן ענינים עמ' קפב, ואכ"מ.}}. היינו, כי המידות שבבינה הן שורש ראשון הכולל בתוכו שני הקוים חסד וגבורה שמהם משתלשלות אחר כך כל המידות.
+===מ"ה במידות===
+עניינן של המידות הוא חיבור והתכללות ימין ושמאל, והדבר מתבטא בכך שרוב אותיות שם הוי' שבמידות (אותיות הו"ה) המילוי שלהן  הוא א'{{הערה|המורה כאמור על חיבור והתכללות הימין עם השמאל, וראה בפסקה הקודמת.}}.
+===ב"ן במלכות===
+מלכות היא שורש הנבראים, ועניינה להשפיע '''כל''' מה שיש בה{{הערה|כדוגמת הדיבור, שמגלה את '''כל''' בחינת ה'דיבור שבמחשבה' (כידוע שבמחשבה יש שלוש דרגות כלליות, והאחרונה שבהן היא 'דיבור שבמחשבה', ועניינה שהאדם חושב '''מה ואיך''' לדבר).}}, ונמצא שאין חילוק בין פנימיותה לחיצוניותה - וכן הוא בשם ב"ן: הגימטריה של המילוי (הפנימיות) שווה בדיוק לגימטריה של השם עצמו (החיצוניות) – שניהם 26.
+==הקבלות==
+{| class="wikitable sortable"
+|-
+! מקביל ל: !! -- !! ע"ב !! ס"ג !! מ"ה !! ב"ן
+|-
+| באותיות השם || [[קוצו של יוד]] || [[י]] || [[ה]] || [[ו]] || [[ה]]
+|-
+| ב[[אבי"ע|ארבעת העולמות]] ||[[אדם קדמון |א"ק]] || [[עולם האצילות|אצילות]] || [[עולם הבריאה|בריאה]] || [[עולם היצירה|יצירה]] || [[עולם העשייה|עשייה]]
+|-
+| ב[[פרצוף|פרצופים]]||{{מונחון|[[אריך אנפין|א"א]]|פרצוף "אריך אנפין", חיצוניות כתר}}|| {{מונחון|[[אבא עילאה|אבא]]|ספירת ה"חכמה", מידת החסד}}||{{מונחון|[[אמא עילאה|אמא]]|ספירת ה"בינה", מידת הגבורה}}||{{מונחון|[[זעיר אנפין]]|פרצוף "תפארת", כולל את שש הספירות האמצעיות}}||{{מונחון|[[מלכות דאצילות|נוקבא]]|ספירת ה"מלכות"}}
+|-
+|בגימטריה
+|72
+|72
+|63
+|45
+|52
+|-
+| בחלקי ה[[תורה]]|| -- || [[טעמים נקודות תגין אותיות|טעמים]] || [[נקודה|נקודות]] || [[טעמים נקודות תגין אותיות|תגים]] || [[אותיות (התורה)|אותיות]]
+|-
+| בחלקי ה[[נשמה]] || [[יחידה |יחידה]] || [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] || [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[נפש]]
+|-
+| ב[[ארבעת היסודות]] ||-- || [[ארבע יסודות|אש]] || [[מים]] || [[ארבע יסודות|רוח]] || [[ארבע יסודות|עפר]]
+|-
+| ב[[ו' קצוות|רוחות השמים]] || -- || דרום || צפון || מזרח || מערב
+|-
+| באבות האומה || -- || [[אברהם אבינו|אברהם]] || [[יצחק אבינו|יצחק]] || [[יעקב אבינו|יעקב]] || [[דוד המלך|דוד]]
+|-
+| || [[אורות|אורות]] || [[מוחין|מוחין]] || [[צלם|צלמים]] || [[לבוש|לבושין]] || [[כלים|כלים]]
+|}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה: תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:שמות ה'|שמות ה']]
+[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]]
+[[קטגוריה:מושגים בקבלה]]