כולל חב"ד בארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
(הסרת הערות לא קשורות ישירות לערך) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה|מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך}} | {{עריכה|מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך}} | ||
[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]] | [[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]] | ||
'''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], ( | '''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}. | ||
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז']. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}. | מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}. | בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}. | ||
== ממוני "כולל חב"ד" בחברון == | == ממוני "כולל חב"ד" בחברון == | ||
| שורה 41: | שורה 21: | ||
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר. | הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר. | ||
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה: | סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה: | ||
| שורה 74: | שורה 52: | ||
מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה). | מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה). | ||
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל | בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. | ||
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה. | הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה. | ||
| שורה 113: | שורה 91: | ||
על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71): | על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71): | ||
*ר' [[משה ויטנברג]] | *ר' [[משה ויטנברג]] | ||
גרסה מ־08:13, 27 בספטמבר 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מועתק, בעיקר החלק השני שהוחלף מפורטת לערך. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
כולל חב"ד בנשיאות הרבי, (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום[1].
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ח, אך הרב שלום בער לוין טוען כי רק בשנת תקפ"ז נוסד הכולל בברכת ובנשיאות אדמו"ר האמצעי[2].
רקע
בשנת תקל"ז לאחר עליית החסידים לארץ הקודש נוסדה קופת מעות ארץ הקודש שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי אדמו"ר הזקן שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי אברהם מקאליסק בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות ארץ הקודש והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד[3].
בתקופתו של אדמו"ר האמצעי החלו השד"רים של כולל חב"ד להפיץ קופות צדקה ביתיות, כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל[4] . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו[5].
מבנה הכולל
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים:הנשיאות והגבאות בחו"ל, והממונים והמשגיחים בארץ הקודש. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי מנחם מענדל מויטבסק שהיה הממונה.
בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, הצטרפו גם רבי חיים אברהם שניאורי ורבי מנחם נחום שניאורסון לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' נחמיה בירך מדוברובנה. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת תרט"ו, ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' דן תומרקין.
בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה[6].
ממוני "כולל חב"ד" בחברון
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:
תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.
תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק
תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.
תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.
תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.
תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.
תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].
תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.
תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.
מכל הנ"ל למדנו, שמשנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.
באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.
בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והוא ניהל הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון.
ממוני "כולל חב"ד" בירושלים
היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:
- הרב אליהו יוסף ריבלין
- הרב אורי אורנשטיין.
- ר' יהושע נאטקין [7]
- ר' זלמן עפשטיין.
- ר' אברהם סטצערעס,
- ר' אהרן ליפקין
- ר' ישעיה אורנשטיין [8]
- ר' יצחק יעקב שבתי
- ר' מיכאל ברוך רייזעס
- ר' מרדכי אברהם שלאנק
{{הערה|במפקד תר"ט רשומים הממונים: הרב הג' מו"ה אליהו יוסף [ריבלין] נ"י. הרב מו"ה אורי' [אורנשטיין] נ"י. שני אלו חתומים בתור ממוני כולל חב"ד בירושלים גם באגרת תר"ט למונטיפיורי. במפקד תרכ"ו רשומים הממונים ר' יהושע [נאטקין] מיעקבשטאט ור' זלמן עפשטיין. ובמפקד תרל"ה - ר' אברהם סטצערעס, ר' אהרן ליפקין ור' ישעי' אורנשטיין הסופר.
הראשון רשום שם שנולד בנאווארדאק בשנת תקס"ה ועלה לארץ הקודש בשנת תרכ"א, השני - שנולד בטאליצין בשנת תקצ"ג ועלה לארץ הקודש בשנת תר"ז והשלישי שנולד בארץ הקודש בשנת תקצ"ה.
אין לנו ידיעות מפורטות מהממונים שבין השנים האלו. להלן פרטים בודדים ממקורות אחרים:
ב"יהודה וירושלים" תרל"ח (מהדורת קרסל, ירושלים תשט"ו, ע' 145 מספר ר' יואל משה סלומון על אופן חלוקת המעות שנתקבלו מאנגליה לידי הועד הכללי של הכוללות בירושלים "וחלק חב"ד.. נמסר פה לידי ה"ר אהרן ליפקין..
הממונה שלהם".
בס' ה"זכרונות" (ירושלים תש"ג, ע' 70) מספר ר' יצחק שריון:
בבואי ירושלימה בשנת תרמ"ט היו שני ממונים בכולל חב"ד פה. הממונה הראשי היה יהודי מעיר חרסון שבנגב רוסיה והיה נקרא בפי בני הכולל בשם "החרסונאי" (את שמו הפרטי איני זוכר). הוא שמש בתור ממונה כבר מכמה שנים.
גם את שמו של הממונה השני של אותה שעה אינו מזכיר, אמנם השם של שניהם נודע לנו מתוך חתימתם במודעה שהתפרסמה בכ"ג שבט תרמ"ט בהוספה להחבצלת גליון 19, "נאם יצחק יעקב שבתי ונאם ב. מ. רייזעס, ממוני כולל חב"ד פעה"ק ת"ו".
על התקופה שלאח"ז ממשיך ר' יצחק שריון לספר ב"זכרונות" שלו (שם ע' 71):
- ר' משה ויטנברג
- ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
- הרב דובער אפרת
- הרב יהודה לייב מנוחין
- הרב דובער פרדקין[9]
- הרב יעקב אורנשטיין
- הרב מנחם מענדל נאה
[10].
כולל חב"ד המיוחד
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
- נשיא הכולל - האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק.
- יו"ר הכולל - ר' חיים אליעזר ביכובסקי.
- מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב משה קזרנובסקי.
תקופת אדמו"ר הריי"צ
בשנת תרפ"ד אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם כולל חב"ד תחת נשיאות אדמו"ר הריי"צ.
מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:
- נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,
חברי ועד הנשיאות:
- הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
- הרב מנחם מענדל נאה
- הרב מרדכי ראובן רוקח
- הרב ישראל אשר ליבא.
חברי ועד הפועל:
- ר' דוד לבנון
- ר' מענדל לנדא
- ר' יהודה לייב סלונים
- הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.
בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.
בשנת תש"ח נהרג במלחמת השחרור.
במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב יצחק נאה אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב חיים נאה.
בשלהי שנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים[11]:
- הרב עזריאל זליג סלונים[12].
- הרב אברהם חיים נאה[13]. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב מנחם מענדל נאה בשנת תרח"צ[14].
בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי[15]. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה[16].
הרב חיים נאה רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה[17].
תקופת הרבי
- הרבי - נשיא הכולל
- מנהלים - שני המנהלים המשיכו בתפקידם: הרב עזריאל זעליג סלונים והרב חיים נאה
ובשנים הבאות:
פעולות הכולל
מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.
אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.
וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.
גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש[18].
הכולל בנשיאות הרבי
תחת הנהגתו של הרבי, התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד[19].
פעילות הכולל כיום:
- שלושה עשר בתי תמחוי
- מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
- מעונות יום
- מרפאות שיניים לנצרכים
- רשת מרכולים מסובסדים ברחבי הארץ
- מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "מכון גראבסקי"[20]
- 'מרכז פינגר' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים[21].
- מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות
- קרן סיוע לאלמנות ויתומים
- תמיכה במשפחות נפגעי טרור
- "אולמי גוטניק" שני אולמות חתונה מסובסדים.
- חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה שנתית, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות בכותל המערבי[22] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
- ניהול חלקת חב"ד הר הזיתים.
- חברת תהילים העולמית בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.
- 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת תשפ"א הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
- חלוקת כרטיסי מזון. בשנת תשפ"א זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ[23].
לוח כולל חב"ד
| ערך מורחב – לוח כולל חב"ד |
לוח כולל חב"ד הינו הלוח המרכז את כל מנהגי חב"ד בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב אברהם חיים נאה שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה.
כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.
אש"ל חב"ד
העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.
הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.
מעונות חיה
|
| ערך מורחב – מעונות חיה |
בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.
חברי הנהלת הכולל במשך השנים
הרבנים הנכבדים:
עזריאל זעליג סלונים | דן תומרקין | חיים אליעזר ביכובסקי | אליעזר ננס | שניאור פינסקי | מרדכי אברהם שלאנק | שלמה יוסף זוין | שמריהו נחום ששונקין | חיים באגין | נחמיה מדוברובנה | שניאור זלמן פראדקין | זאב מרעציצא | אברהם מרוגטשוב | דן מרוגטשוב | יעקב מסמליאן | יצחק אייזיק מביחוב | שלום דוכמן | שמואל מנחם מענדל שניאורסון | נפתלי גוטליב | אברהם חיים נאה | יצחק נאה | שלמה יהודה לייב אליעזרוב | יוסף יהודה לייב משיוף | יצחק אביגדור אורנשטיין | צבי הירש ליפשיץ | משה מייזליש | לייב חיטריק | אפרים יפה | שמואל סגל | שמעון מנשה חייקין | משה שמערלינג | שלמה זלמן קובלקין | יוסף יהודה לייב שמערלינג | אורי אורנשטיין | אפריים עפשטיין | לוי יצחק סלונים | שלמה זלמן פונדמינסקי | דובער הירש | שניאור זלמן שניאורסון | מרדכי דובער סלונים | בנימין ריבלין | ישעיה אורנשטיין | אהרון ליפקין | מאניס וירולינסקי | יהודה לייב מנוחין | דובער פראדקין | יעקב אורנשטיין | ישראל אשר ליבא | מנחם מענדל נאה | יצחק אביגדור אורנשטין | ברוך נאה | דוד לבנון | שמואל אלעזר הלפרין
מוסדות שעל ידי כולל חב"ד
מוסדות הקשורים לכולל חב"ד
כולל חב"ד המיוחד | כולל חב"ד בארצות הברית | ישיבת צמח צדק
הוצאה לאור של הכולל
הרבי תורם לכולל
מאז קבלת הנשיאות, החל הרבי לנהוג באופן קבע להעביר סכומי כסף גדולים לכולל חב"ד לקראת חגים ומועדים חסידיים, בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.
קופת הצדקה היחידה המונחת על השולחן בחדרו של הרבי באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד[24].
החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע[25].
בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.
לקריאה נוספת
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, תשמ"ח.
- מסייעים בכל הזירות, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
- מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית, שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
- פסגת החסד, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
תולדות מנהלי כולל חב"ד
- יהושע מונדשיין, מגדל עז, לזכר הרב עזריאל זעליג סלונים
- שלום דובער וולפא, עבד מלך, תולדות ופעילות הרב עזריאל זעליג סלונים
- שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, תולדות הרב חיים נאה
- קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין באתר אוצר החכמה
- דב לבנון, רב הכותל הראשון, קווים לדמותו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין הי"ד בתוך שבועון בית משיח גליון 327 עמוד 40
קישורים חיצוניים
- [colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]
- [il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון כולל חב"ד, עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו], אתר בית המכירות בידספירט
הערות שוליים
- ↑ עבד מלך עמוד 209
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד', באתר חב"ד לייבורי.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".
- ↑ ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב, גליון י"א, עמוד קכ"ז.
- ↑ בית רבי, דף קכ"ז, עמ' ב', תרס"ב.
- ↑ מיעקבשטאט
- ↑ הסופר
- ↑ בן ה"תורת חסד"
- ↑ מתחיל משנת תרמ"ח מונה בירושלים, בנוסף לשני הממונים, גם אחד "בעל האדרעס" (ראה תוכנו לקמן). ב"זכרונות" של שריון הנ"ל מספר: בשנת תרמ"ח, הציעו ה"רבי'ים" וחשובי גבאי רמבעה"נ בחו"ל להגביר ר' משה ויטנברג, שעלה בשנת תרמ"ב לירושלם מעיר מולדתו ויטבסק שברוסיה הלבנה, ושהיה ידוע בתור איש ישר ונאמן ותלמיד חכם הגון ומחשובי חסידי חב"ד, לקבל עליו את נשיאות הכולל באה"ק.. מאז התחילו הגבאים של רוב הקהלות לשלוח את הכספים ישר לירושלם על שמו של ר' משה.. בהתקבץ סכום כדי חלוקה, על פי הרשימה של הכולל, היה ר' משה מוסר את הכסף לממוני הכולל. בכרוז "תשובה לדורשי האדרעס" כותב הרח"א ביכאווסקי (גבאי מעות הכולל בחו"ל): אנכי נכנסתי לשמש.. בשנת תרנ"א ואז היה האדרעס ע"ש הג' ר' משה וויטענבערג, ואחרי פטירתו נתמנה ה"ר מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק יחד ואחרי פטירת ה"ר מאנוס מינו בתמן במקומו את הרב ר' דובער אפרת. כך כותב גם הרמ"ש בקונ' תומת ישרים שם: אחרי פטירת הג' הר"מ וויטענבערג נבחרתי לאדרעסאנט יחד עם הר"ר מאניש וויראווליאנסקי מלאזנא, על פי פקודת הצדיקים אדמו"ר מקאפוסט ואדמו"ר מליאדי נבג"מ והסכמת הקהל הי"ו. ב"החבצלת" מיום כ"ז ניסן תרנ"ט נמסר על פטירתו של ר' משה וויטנברג "ביום השלישי לחומה"פ גוע וימת וילך ערירי הגביר המצוין הנודע לשם, ר' משה ב"ר ראובן וויטענבערג, מילידי ותושבי וויטעבסק אשר ברוסיא, אשר זה כשמנה עשרה שנה אוה את ירושלם למושב לו". ר' מאניס וויראווליאנסקי היה בעל האדרעס בכולל רק שלוש שנים, הוא נבחר בשנת תר"ס על פי הוראת אדמו"ר הרש"ב ונפטר בכ"א מ"ח תרס"ג. בג' מנ"א תר"ס כותב אדמו"ר הרש"ב אל הרמ"ד סלונים (אגרות קודש שלו חלק א' אגרת קא) "אני מצדי רצוני שיושלח המעות להר"מ וויראווליאנסקי, שלפ"ד על ידי זה יהיו הענינים שמה בסדר נכון". בקונ' בעניני כולל חב"ד (ע' ז) "ר' מאניס וויראווליאנסקי אשר היה על פי בחירתי". על פטירתו ומינוי הרד"א במקומו כותבים ממוני הכולל בשוה"ג לאגרת טו"ב מ"ח (פנקס אגרות מו"מ כולל חב"ד תרס"ג): נתעכב המכתב, וביום כ"א חשון נפטר סוכן כוללינו המנוח ר' מאניש וויראווליאנסקי, ונתמנה במקומו הרה"ג החסיד המפורסם מו"ה דובער אפרת יחי' והאדרעססא עתה ע"ש הרב דובער אפרת והר"מ שלאנק נ"י. ביום פטירתו כותב רואה החשבונות בכולל - ר' יהודה ליב מנוחין אל ר' חיים באגין (שם): "דע כת"ר אשר ההתמנות להרד"א שי' היה בהסכם כולם בלי שום פירוד לבבות". ובכ"ה מ"ח כותב לו סופר הכולל - ר' יעקב אורנשטיין: כבר הודענו לרומע"כ מפטירת הרב מאניש וויראווליאנסקי אשר שבק חיים לכ"ח אור ליום ועש"ק כ"א חשוון.. ביום ועש"ק נאספו כל בני הכולל לבית הוועד ויחליטו כולם פה אחד למנות את הרה"ג ר' דובער אפרת במקום הרמ"ו.. אולם לאשר זה דרכינו מני אז שלא לעשות קטנה או גדולה מבלי הסכמת סוה"ג [סוכנים והגבאים] שליט"א לא יכולנו להדפיס קאנווערט ולפזרו עד יבא הסכמה סוה"ג (זולת למקומות מועטים אשר שלחנו לשם מיד תשובה הודענו לשם מפטירתו של הרמ"ו ומהתמנות הרד"א יחי').. בקשתינו מכתר"ה להודעינו על ידי דילוג רב הסכמת הסוה"ג על ידי דעפעשע בזה"ל "איינגעשטימט אפרת". מ"ש לעיל שהרי"ל מנוחין היה רואה החשבון בכולל הוא על פי אגרת שכתב אדמו"ר הרש"ב בט"ז כסלו תרס"ג (אגרות קודש חלק ג' אגרת תתז) "ר' ליב מנוחין.. הוא עתה רואה חשבון בכוללינו". מעתה ואילך חתומים על אגרות הכולל הרמ"ש הרד"א הריל"מ והרי"א הנ"ל, ועליהם נצטרף מפני הכבוד גם ר' דובער פראדקין בן הרה"ג בעל ה"תורת חסד". כך כותב הרי"ל מנוחין אל אדמו"ר הרש"ב בכ"ט סיוון תרס"ב (פנקס אגרות כולל חב"ד): בנו של הרה"ג נחשב גם כן מהממונים. אבל אינו שייך להעסק, רק אולי אשר שמו נחתם על המכתבים בן הרה"ג, יש איזה טובת העסק. בשלהי קיץ תרס"ג נדפס בירושלים "ספר חקי חברת בנין יהודה והגליל.. כולל חב"ד בעה"ק ירושלם וחברון" ועל החתום באים חמשת ממוני ירושלים האמורים כאן ושלשת ממוני חברון האמורים לעיל. כמו כן חתומים אלו על שאר אגרות הכולל מאותה תקופה. מתוך ההזכרות האלו נראה שמעתה היה בעל האדרעס גם ממונה, לכן היו שני בעלי אדרעס, שהם גם היו הממונים. ומלשון החתימה בספר החקים הנ"ל נראה, שגם רואה החשבון רי"ל מנוחין וגם הסופר ר"י אורנשטיין, נתמנו מעתה כממונים. בתחלת שנת תרס"ו הפסיק רי"ל מנוחין לשמש כרואה חשבון, ובמקומו נתמנה הרמ"מ נאה כרואה חשבון, כמבואר באגרת אדמו"ר הרש"ב אליו מיום ו' כסלו תרס"ו: כאשר כבודו נתמנה למנהל החשבונות בהכולל, ייטיב לבקש מהרל"מ [רי"ל מנוחין הנ"ל] שי את מכתב בני שי' אליו וימלא בדבר שילוח החשבונות לפה ע"ש בני שיחי', בכל עת ששולחים החשבונות לחברי הועד [הרוגוטשובי הנ"ל] להרח"ב [לה"ר חיים באגין, יו"ר הועד הנ"ל] או לאחר. ר' דובער פראדקין נפטר בי"ז הרבי תרס"ה (אבני זכרון חי"ב) ורי"ל מנוחין נפטר בי' מנ"א תרס"ז (שם). מעתה ואילך נשארו בועד הכולל בירושלים רק הרמ"ש הרד"א, שהם היו בעלי האדרעס, הסופר - הרי"א, ומנהל החשבונות - הרמ"מ נאה. ר' יעקב אורנשטיין נפטר בכ"ב סיוון תרס"ח (אבני זכרון לגרייבסקי חי"ב) ואת מקומו מילא בנו ר' משה יהודה ליב אורנשטיין. את חתימתו ראיתי לראשונה על גבי מכתב מהכולל מי"ד מנ"א תרס"ט, יחד עם הרד"א והרמ"ש
- ↑ עבד מלך עמודים 210-212
- ↑ בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210
- ↑ מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 171
- ↑ עבד מלך עמוד 213
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 176
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 171
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש
- ↑ ביטאון חב"ד, ל"ג בעומר תשי"ג
- ↑ סקירה, אודות חנוכת מחלקה נוספת במעון, באוגוסט 2009
- ↑ בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק, אתר col טבת תשע"ח.
- ↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
- ↑ צמרת הכלכלה מתגייסת, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.
- ↑ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי.
- ↑ כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.