|
|
| שורה 26: |
שורה 26: |
| בערב ראש־השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית<ref>משיחות י׳ [[שבט]] [[תשי"ב]], ב׳ דר״ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].</ref>. | | בערב ראש־השנה, סמוך לכניסת החג, נהגו רבותינו נשיאינו להכנס ולשוחח זמן מה עם זוגתם הרבנית<ref>משיחות י׳ [[שבט]] [[תשי"ב]], ב׳ דר״ה [[תשל"ה]] ו[[תשמ"ח]].</ref>. |
| ==פרוזבול== | | ==פרוזבול== |
| מצוה לפרסם דעת רבינו הזקן בשלחנו (הלכות הלוואה, לח) וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש־השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"<ref>הערת כ''ק אדמו"ר מה"מ הנדפסת בס' המנהגים, עמ' 86</ref>. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"<ref>שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה</ref>, אך ממה שכתב שם<ref>בסעיף לו</ref> "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"<ref>כמש"ש בסעיף לה</ref>, אלא יש לנהוג כן לכתחילה<ref>לקוטי־שיחות, כד, עמ' 316</ref>. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית־דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"<ref>לקוטי־שיחות, ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי מה"מ בערבי ראשי־שנים של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת־נדרים (פרט לערב ר"ה תשי"ב שאמר את נוסח הפרוזבול — מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן — לפני התרת־נדרים).</ref>.
| | בערב ראש השנה נוהגים לעשות פרוזבול. |
|
| |
|
| אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על־ידי חתימה ועל־ידי שליח לחתימה וכו'<ref>לקוטי־שיחות, כד, עמ' 316</ref>.
| | '''לערך מורחב: [[שמיטה]].''' |
| | |
| מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדו"ד — תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית<ref>לקוטי־שיחות, שם</ref>.
| |
|
| |
|
| ==פדיון נפש בערב ראש השנה== | | ==פדיון נפש בערב ראש השנה== |