טשקנט – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== המצב הגשמי בטשקנט == | == המצב הגשמי בטשקנט == | ||
הנחשול האדיר של הפליטים הגיעו בין קיץ תש"א -לחורף תש"ב, אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. | הנחשול האדיר של הפליטים הגיעו בין קיץ [[תש"א]] -לחורף [[תש"ב]], אז גם הגיעו רוב החסידים. הנחשול האדיר הותיר גם את השלטון חסר אונים, מבלי יכולת להתמודד עם המשימות הקשות להמציא דיור ועבודה לפליטים. כמויות הלחם והחיטה אזלו במהירות, ואלו לא הספיקו בעבור כולם. אזרחים נאלצו לעמוד בתור לילות ארוכים כדי להשיג ככר לחם, וגם אז לא תמיד השיגו את מבוקשם. מצרכי האוכל בשוק השחור התייקרו מאד. | ||
הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. | הרעב והזוהמה, הצפיפות בדיור, כל אלה גרמו למגיפת טיפוס שפשטה בין הפליטים. בתי הרפואה העמוסים לא יכלו לקלוט עוד חולים. ברחובות עיר היו מוטלות גופותיהם של מתים במשך ימים ארוכים, באין מטפל. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים. | כאשר המלחמה הייתה בעיצומה, תשומת הלב המרכזית של השלטון בברית המועצות הופנה אל החזית הבוערת, ופחות כלפי האזרחים. | ||
[[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די | [[אנ"ש]] חסידי חב"ד יכלו להתארגן לתפילות במניין, ולהקים 'חדרים', אם כי שלא בפרסום. באי אלו מקומות התארגנו מניינים חב"דיים. ברחוב טשעקאר נפתח בית כנסת חב"די. בו התפללו רבים מדמויות ההוד החסידיות. ברבנות בבית הכנסת כיהן הרב [[שניאור זלמן גרליק]], השמש היה הרב [[חיים בנימין ברוד]], והאחראי על המקווה ששכן קרוב לבית כנסת, היה הרב [[מרדכי דובער לאקשין]]. הרב [[שלמה חיים קסלמן]] היה ה[[משפיע]], ובמסגרת תפקידו זה מסר לבעלי בתים שיעור ב[[ליקוטי תורה]]. | ||
ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' מרדכי סירוטה, התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' ישראל נעוועלער, ר' פרץ מוצ'קין, ר' שלמה חיים קסלמן ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". | ב[[התוועדות|התוועדויות]] שנערכו לרוב בבית ר' [[מרדכי סירוטה]], התוועדו גדולי המשפיעים באותם ימים: ר' [[יונה פאלטאווער]], ר' [[ישראל נעוועלער]], ר' [[פרץ מוצ'קין]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] ועוד. "באותם לילות היה ה'[[משקה]]' בבית נשפך כמים" - נזכר אחד מבאי הבית - "היו רוקדים על השולחן עד אור הבוקר". | ||
כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?" | כשיצא ר' מרדכי מברית המועצות, נסע ל[[הרבי|רבי]] לקראת [[י' שבט]] [[תשל"ב]]. עם כניסתו ל'[[יחידות]]', שאלו הרבי בחיוך רחב: "למה לא הבאת לכאן את השולחן שעליו התוועדו כל כך הרבה?" | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. | לאחר זמן לא רב, דאג הרב [[יונה פולטובר]] (כהן) להקים 'חדרים' וישיבות בטשקנט. לשם כך דאג למלמדים ולבתים בהם יתקיימו הלימודים. הוא גם דאג לארוחה חמה לכל התלמידים, מה שעלה הון עתק בימים ההם. | ||
על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב שלמה חיים קסלמן, הרב ישראל נעוולער והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. | על המלמדים ומגידי השיעורים בתקופה ההיא נמנו סלתה ושמנה של חב"ד בטשקנט: הרב [[חיים מאיר גרליק]], הרב [[הירשל ליברמן]], הרב [[יעקב שניאור זלמן פבזנר]], הרב [[שלמה חיים קסלמן]], הרב [[ישראל נעוולער]] והרב [[משה רובינסון]]. הרב [[נחום טרבניק]] שהגיע לטשקנט באמצע המלחמה, מונה ל'בוחן' של ה'חדרים' והישיבות. | ||
גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. | גם הרב [[אברהם מאיור]] (דרייזין) שהיה ממנהלי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית המועצות, הגיע לטשקנט בשנת [[תש"ד]], מאז החל לבחון את תלמידי הישיבה בעיר. מפעם לפעם התוועד עם התלמידים המבוגרים כמו עם אנ"ש. | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. | בנוסף לכך שימש המקום כסניף 'תומכי תמימים' לבחורים צעירים. זמן מה היה הרב זלמן לייב גם המשגיח. בתקופה מסויימת הר"מ היה ר' ישראל נעוועלער מלמד גמרא ו[[תניא]]. | ||
הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]] | הישיבה מנתה שתי כיתות, האחת למבוגרים והאחת לצעירים. כשר' ישראל היה מוסר שיעור למבוגרים, היו הצעירים יושבים בקצה השני של החדר ולומדים לעצמם, וכן להיפך. בכיתת המבוגרים היו [[בן ציון פרידמן]], [[שלום דובער שם טוב]], [[שלום פלדמן]], [[חיים ישראל שפרלין]], [[שלמה גלפרין]], [[זאב סירוטה]], [[חיים רטובסקי]] ועוד מספר בחורים. בכיתת הצעירים היו [[בערל שייקביץ]], [[ישראל דוכמן]], [[שמריה פרוס]], ברוך בריקמן, [[יוסף גרינברג]], חיים רבקין, בערל רטובסקי ועוד. | ||
== 'חדרים' לכלל הציבור == | == 'חדרים' לכלל הציבור == | ||