הבדלים בין גרסאות בדף "כפר חב"ד ב'"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כפר חב"ד ב'''' הוא שמה של קריית החינוך של [[כפר חב"ד]], או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ-800 תלמידות מכל הארץ. | '''כפר חב"ד ב'''' הוא שמה של קריית החינוך של [[כפר חב"ד]], או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "[[בית רבקה כפר חב"ד]]" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ-800 תלמידות מכל הארץ. | ||
| − | 70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב' כל משפחה מה70 נתנה 3 דונם בהוראת הרבי שביקש שיתנו (למעט 2 משפחות שלא נתנו באומרם "הרבי אמר לתת אך לא בחינם"). | + | 70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב' כל משפחה מה70 נתנה 3 דונם בהוראת הרבי שביקש שיתנו (למעט 2 משפחות שלא נתנו באומרם "הרבי אמר לתת אך לא בחינם"){{מקור}}. |
המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]]. | המייסד הוא הרב [[שמואל חפר]] שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר בר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[זושא וילימובסקי]] ור' [[יונה איידלקופ]]. | ||
גרסה מ־09:27, 9 באוגוסט 2023
כפר חב"ד ב' הוא שמה של קריית החינוך של כפר חב"ד, או "הסמינר" כפי שהוא מכונה בפי תושבי הכפר. קריית החינוך נמצאת במתחם עצמאי הנמצא מחוץ לשטח הכפר ונמצאים בו חטיבת הביניים לבנות, בית הספר התיכון לבנות והמכללה להכשרת מורות "בית רבקה כפר חב"ד" אשר מכשירה מורות וגננות לתואר ראשון. בקריית החינוך לומדות כ-800 תלמידות מכל הארץ.
70 המשפחות שהגיעו מברית המעצות והתיישבו בהוראת הרבי בכפר חב"ד קיבלו מהסוכנות היהודית 25 דונם (5 דונם ליד הבית ו20 דונם בשטחים החלקיים של הכפר) וכאשר בנו את כפר חב"ד ב' כל משפחה מה70 נתנה 3 דונם בהוראת הרבי שביקש שיתנו (למעט 2 משפחות שלא נתנו באומרם "הרבי אמר לתת אך לא בחינם")[דרוש מקור].
המייסד הוא הרב שמואל חפר שקיבל את אותם שטחים מתושבי הכפר. בהקמה הוא נעזר בר' מענדל פוטרפס, ר' זושא וילימובסקי ור' יונה איידלקופ.
בעקבות הקמת מוסדות החינוך, קמה קהילה סביב המוסדות וכיום מתגוררות שם כמה עשרות משפחות (בעיקר משפחות אנשי הצוות), שהקימו בית כנסת ומקווה טהרה לנשים.
בשנת תשע"ג הוקם במקום אולם שמחות המשרת את קהילת חב"ד בארץ.
עם קביעת שמות הרחובות בכפר חב"ד הוחלט שהרחוב הכולל את בתי המשפחות ואת 'הסמינר' יקרא רחוב הרבנית חיה מושקא, והדרך המובילה מהכפר אל כפר חב"ד ב' תקרא דרך הרבנית חנה.
מאז שנת תשל"ט, פועל במקום מכון לוי יצחק העוסק בתרגום ועריכת שיחותיו של הרבי והנגשתם לציבור הרחב. המכון מנוהל על ידי הרב יוסף יצחק ליברוב.
