נר נשמה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==מקור וטעם המנהג==
-מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים כבר נהוג אלפי שנים ומקורו מיוחס לכתוב ב[[ספר משלי]]: {{ציטוטון|נר ה' נשמת אדם|משלי כ, כז. רבנו בחיי שמות כה, לא.}}.
+מנהג הדלקת נר לכבוד נפטרים כבר נהוג אלפי שנים ומקורו מיוחס לכתוב ב[[ספר משלי]]: "נר ה' נשמת אדם{{הערה|משלי כ, כז. רבנו בחיי שמות כה, לא.}}".
 המנהג נזכר ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|ברכות, ח, ו.}} "אין מברכין .. על הנר .. של מתים". כמו כן מספרת הגמרא על [[רבי יהודה הנשיא]], שהותיר לבניו צוואה להדליק נר לאחר פטירתו "נר יהיה דלוק במקומו", משום כבוד{{הערה|כתובות קג, א.}}.
-חשיבות יתרה נודעה לנר נשמה עקב התפשטות חכמת ה[[קבלה]] בה מופיע רבות עניין עילוי הנשמה והנאתה מהנר. ההבנה הפשטית גורסת כי מקור המנהג הוא בהבאת נר לבית המדרש לתועלת לימוד התורה כדי שזכות המצווה תועיל לנפטר ולא הנר עצמו. על פי זה רבנים בימינו מורים לשלם סכום כסף למאור בית המדרש (חשבון חשמל) בנוסף להדלקת נר כנהוג.
+בתורת ה[[קבלה]] מופיע רבות עניין עילוי הנשמה והנאתה מהנר. ההבנה הפשטית גורסת כי מקור המנהג הוא בהבאת נר לבית המדרש לתועלת לימוד התורה כדי שזכות המצווה תועיל לנפטר ולא הנר עצמו. על פי זה יש הנוהגים לשלם סכום כסף למאור בית המדרש בנוסף להדלקת נר כנהוג.
 על פי תורת החסידות, הנר מסמל את הרבדים השונים של הקשר בין היהודי לקב"ה: ה'נר' כולל פתילה (הגוף והנפש הבהמית), שמן (תורה ומצוות) ואש (אור ה'). תפקידה של הנשמה בעולם הוא להדליק את הנר, דהיינו: על-ידי קיום התורה והמצוות מתעלה ה'פתילה' באור ה' עד שהיא נכללת בו.
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 == זמני הדלקת הנר ==
-נוהגים להדליק נר זה בעיקר ב[[יארצייט]] (יום השנה), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד [[קבר]]ו. נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי ה[[אבלות]], ויש שנוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב.
+נוהגים להדליק נר זה בעיקר ב[[יארצייט]] (יום השנה), כלומר ביום הזיכרון שחל ביום פטירת קרוב משפחה. את הנר נהוג להדליק בבית, וגם ליד קברו. נהוג גם להדליק נר נשמה בבית האבל במהלך שבעת ימי ה[[אבלות]], ונוהגים להדליק בכל השנה הראשונה לפטירת הקרוב{{הערה|באם היא שנה מעוברת שהאבילות מסתיימת אחרי י"ב חודש, מכל מקום יש להשאיר נר שידלוק עד אחרי היארצייט. ראה קונטרס 'הקיצו ואנחנו שוכני עפר, להרבה יוסף יצחק גרליק עמ' 227, בשם הריל"ג.}}.
+סמוך לתפילה בה עולה האבל אחר אביו אמו עולה שליח ציבור כל י"א החודשים מהפטירה{{הערה|שו"ע יו"ד שעו, ד.}}, מדליקים חמשה נרות{{הערה|ספר המנהגים עמ' 8 ובעמ' 77.}}
 בשולחן ערוך{{הערה|שו"ע אורח חיים תרי.}} מובא שבערב יום כיפור נהוג להדליק נר נשמה בבית הכנסת לאב ואם שנפטרו.