שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
*[[תורה]]
*[[תורה]]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות]
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות]
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

גרסה מ־13:04, 4 באפריל 2010

חג השבועות חל ביום ו' סיון. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' סיון, לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת.

חג השבועות הוא החג היחיד שמחויבים לאכול סעודת החג, וכלשון הגמרא: "חלקהו, חציו לה', וחציו לכם".

נהוג לאכול בחג השבועות מאכלי חלב. אחד מהטעמים הוא, לזכר מאכלי החלב שבני ישראל אכלו ביום קבלת התורה: כיון שבמצות שחיטה נצטוו בני ישראל, כרוב וכולן של המצוות, במתן תודה, מיד נאסרו כל מאכלי הבשר שלהם והכלים שהשתמשו בהם, כי לפני מתן תורה לא היו בני ישראל בגדר בר זביחא — לכן לא יכלו לאכול שום מאכל ותבשיל של בשר, [הם גם לא יכלו בו ביום לשחוט בהמות כשרות כי לכולי עלמא בשבת ניתנה תורה. ולכן היו מוכרחים לאכול רק מאכלי חלב.[1]

חג השבועות הוא גם יומא דהלולא [-יום פטירתו] של דוד המלך עליו השלום. וכן יומא דהילולא של הבעל שם טוב הקדוש, מחולל ומייסד תנועת החסידות.[2]

קבלת התורה

אדמו"ר הריי"צ היה מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל פה, בהנוסח ״לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות״. הרבי מסביר את פשר הברכה כי זה הוא היסוד לקבלת התורה. וביאור הענין הוא:

שמחה: להיות אשר לימוד התורה וקיום המצוות קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמאמר חכמינו ז"ל דמצות שקבלו עליהן בשמחה, עדיין עושין אותה בשמחה, שבמילא מתקיימות יותר.

פנימיות: קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.[3]


הערות שוליים

קישורים