סגול

סגול
אותיות האל"ף בי"ת
א	ב	ג	ד	ה	ו
ז	ח	ט	י	כ	ל
מ	נ	ס	ע	פ	צ
	ק	ר	ש	ת
אותיות סופיות
ך ם ן ף ץ   נקודות אָ אַ אֵ אֶ אְ   וׂ אֻ וּ אִ

סֶגול הוא אחת מעשרת סימני הניקוד בלשון הקודש, המשמש לסימון הצליל e, והוא מורכב משלוש נקודות המוצבות מתחת לאות – שתיים למעלה ואחת למטה. הסגול הינו תנועה קטנה והוא אחד משלושת סימני הניקוד שיכולים להיות חטפים.

בתורת החסידות, מקביל הסגול לספירת החסד, ומסיבה זאת בשמונה עשרה מקומה בשם הוי"ה של חתימת ברכת סלח לנו שכנגד החסד.

לפי חוקרי הלשון, פירוש המילה 'סגול' בארמית הוא 'אשכול', והתנועה נקראת כן כיון שצורתה (נקודה מתחת לשתי נקודות) מזכירה אשכול ענבים.

בתורת החסידות

הניקוד סגול מקביל בחסידות לספירת החסד, והוא התנועה קטנה של צירה, וכמו שאר התנועות הקטנות שנחשבות 'עבד' של התנועות הגדולות גם הוא נחשב עבד של ה'צירה' שמקביל לספירת הבינה, כיון שהחסד נוצר ונמשך מהבינה.

החילוק בין שורוק וסגול

אף שגם ה[[[שורוק]] מורכב משלוש נקודות, יש הבדל בינו לבין הסגול, כיון שהסגול הוא חיבור ימין שמאל ואמצע, וחיבור שכזה מוליד וממשיך הלאה והלאה, בשונה מהשורוק שהנקודות מסודרות זו תחת זו, ובעקמומיות לצד ימין - המורה על ההשפלה מהוד (שבשמאל) לנצח (שבימין), בחינת ביטול, שאינו מוליד.

ובמקום אחר מבואר באופן מעט שונה, שבשורוק הנקודות באות זה אחר זה, דבר המורה על שכל והגבלה, שאדם נמצא קודם כל בקו זה ורק לאחר מכן בקו אחר, לעומת זאת סגול מורה על הימצאות כל הקווי יחד, ענין שלמעלה משכל והגבלה, שזו בחינת 'סגולה', דבר שיכול להיות בקדושה ובביטול לאלוקות בלבד, ולכן בני ישראל נקראים בשם עם 'סגולה'.

בעבודת השם

בחסידות מבואר על יסוד הפסוק "והייתם לי סגולה מכל העמים", כלומר שצריך לקחת את העמים ולעשות מהם בירור באופן של 'סגול', ובעבודת השם, רומזות שתי הנקודות העליונות שבסגול למידות הבלתי מתוקנות, חסד דקליפה - התפשטות הנפש בתאוות ובעניני העולם, וגבורה דקליפה - קמצנות, כעס וקפידה עין רעה וכו', והתיקון שלהם הוא על ידי הנקודה התחתונה, שהיא כעין חיריק ורומזת לביטול של האדם.

וכאשר האדם מצליח לפעול בעצמו ביטול, אזי הסגול הופך ל'סגולתא', שהנקודה של הביטול מתעלה למעלה מהמידות.

קישורים חיצוניים

• ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק אות נ' עמוד רפט