יהדות מרוקו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 65: שורה 65:
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.
האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות [[חב"ד]] - אהלי יוסף יצחק מרוקו ו[[בית רבקה מרוקו]], הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.
==מלכי מרוקו==
==מלכי מרוקו==
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד. וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.
מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.


הרבי שלח אגרת למלך חסן השני.
המלך מוחמד החמישי - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו.


המלך הנוכחי, כאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין ושמע הסברים על הדוכן ומבצע תפילין, והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו.
המלך חסן השני. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב [[בנימין גורודצקי]].
   
   
יועץ המלך היהודי אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}.   
המלך הנוכחי מוחמד השישי, ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין ושמע הסברים על הדוכן ומבצע תפילין, והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו.
היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי{{הערה|[https://chabad.info/news/256907/ מקבל את הספר חב"ד במרוקו] מהרב [[לוי מטוסוב]] נכד הרב [[שלמה מטוסוב]]}}, מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט{{הערה|חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך}}.   


על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.
על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון ל[[שבועון בית משיח]]: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"{{הערה|[[שבועון בית משיח]], גיליון 1242}}.

גרסה מ־09:07, 11 במאי 2023

הרב שלמה מטוסוב והרב יהודה לייב רסקין מגישים את תמונת הרבי וספר התניא לראש ממשלת מרוקו
התוועדות חסידית במרוקו - תשכ"ז במרכז התמונה הרב שלום משאש רבה הראשי של מרוקו
בניו יורק הרב שלום משאש (שלישי מימין) נפגש עם הרבי יחד עם הרב ידידיה מונסוניגו רבה של מרוקו (ראשון מימין) והרב דוד בוסקילה (שני מימין) בסיומה של תהלוכת ל"ג בעומר, י"ח באייר תש"נ

מרוקו הינה מדינה בצפון אפריקה, בעבר התקיימו במרוקו קהילות יהודיות מפוארות הנימנות על יהדות ספרד, וכיום נותרו בה אלפים בודדים של יהודים[1]. הרבי שלח שלוחים למרוקו והבולטים שבהם: הרב שלמה מטוסוב מנהל מוסדות חב"ד ובא כח הרבי במרוקו, הרב מיכאל ליפסקר השליח למקנס, הרב שלום איידלמן - ראש הישיבה ובית מדרש לרבנים, הרב יהודה לייב רסקין - מנהל ופרצת ובית רבקה. והשלוחים הפעילים כיום במרוקו: הרבנית גיטל איידלמן אלמנת הרב שלום איידלמן, הרבנית רייזל רסקין אלמנת הרב יהודה לייב רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו חנה.

בהקפות של ליל שמיני עצרת ה'תשל"ו בחר הרבי בשליח הרב יהודה לייב רסקין כנציג מרוקו באו"ם החסידי.

השלוחים

זמן קצר לפני הסתלקות הרבי הריי"צ אמר[2]:

מקום יש להתגדר בו. לכו אל יהודי מרוקו שצריכים למלמדים ומורים והרביצו תורה ביניהם. אין חילוק בין בני ישראל אם אשכנזים או ספרדים המה. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב אנחנו, ולנו א-ל אחד בשמים ותורה אחת בארץ

על יסוד דברים אלה החלה עבודת השליחות במדינת מרוקו. זמן קצר לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, יצא למרוקו הרב מיכאל ליפסקר - לאחר שהרבי כתב לו שזו הייתה הוראתו של הרבי הריי"צ בימיו האחרונים. הרב ליפסקר הגיע לעיר מקנס בחודש אייר תש"י, והחל בפעילות במקום בייסוד ישיבה, בסיועו של הרב רפאל ברוך טולידנו [3].

בחודש חשוון תשי"א בהוראת הרבי יצא לשליחות במרוקו - הרב שלמה מטוסוב, שהיה גם השליח הראשון אותו שלח הרבי עצמו ובהוראת הרבי, כיהן כשליח בעיר קזבלנקה וכמנהל מוסדות חב"ד במרוקו. בהמשך השנים הצטרפו לשליחות במרוקו שלוחים נוספים, בהוראת הרבי, ביניהם - הרב ניסן פינסון לקזבלנקה בשנת תשי"ג, הרב סעדיה ליברוב, בשנת תשי"ג, לעיר מידלט; הרב עזריאל חייקין לאגאדיר, הרב שלום איידלמן בשנת תשי"ט לקזבלנקה והרב יהודה לייב רסקין בשנת תש"כ, לעיר קזבלנקה, הרב מרדכי בלינוב למרקש, יש לציין כי השלוחים למרוקו, יצאו לשליחות על פי הוראות פרטניות מהרבי, ובשנות שליחותם קיבלו הוראות ישירות מהרבי לצד הכוונות כלליות שהגיעו דרך הרב בנימין גורודצקי. הרבי התעניין מאוד בעבודת השליחות במרוקו, ועודד את השלוחים ללא הרף באמצעות אגרות, מענות, ודברים שנאמרו לשלוחים ביחידויות. בזמן קצר ביותר קמו מוסדות בשישים ערים עיירות וכפרים.

בשנים מאוחרות יותר יצאו לשליחות: הרב לוי באנון לקזבלנקה, הרב מנחם מענדל ערד למרקש.

מוסדות חב"ד במרוקו

הרב בנימין אליהו גורודצקי שליח הרבי לצפון אפריקה מחלק לחיים לתלמידי מוסדות חב"ד במרוקו

מוסדות חב"ד במרוקו עומדים תחת השם "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" על שם הרבי הריי"צ ובנשיאות הרבי[4]. מוסדות חב"ד במרוקו כללו בתי מדרש למורים, ישיבות לצעירים, תלמודי תורה, בית מדרש לסופרות, בתי ספר בית רבקה לבנות, סמינר בית רבקה, ישיבות "תפארת בחורים" לבוגרים ועוד. כולל, ספריות, מקוואות ועוד.

חב"ד קזבלנקה

השלוחים בקזבלנקה ייסדו מוסדות חינוך מתאימים לכל הגילאים ובמשך שנים רבות המנהל הראשי של המוסדות היה הרב שלמה מטוסוב[5]. ובתקופה מאוחרת - מוסדות בנים - ניהול ראשי הרב שלום איידלמן. מוסדות בית רבקה - הרב יהודה לייב רסקין והרבנית רייזל רסקין.

ישיבת אהלי יוסף יצחק קזבלנקה - בה למדו תלמידים מגיל צעיר ועד חתונה. חלק מהבוגרים עברו ללמוד בישיבת תומכי תמימים בברינואה. אחרים השתלבו במערך הצוות החינוכי של מוסדות חב"ד במרוקו. ראשי הישיבה: הרב ניסן פינסון והרב שלום איידלמן[6].

בית מדרש לסופרות - בו קבוצה מתלמידי הישיבה למדו ייצור וכתיבת תפילין. מנהל לימודים: הרב שלום איידלמן[7].

כולל אהלי יוסף יצחק - בתי כנסת, שיעורי תורה מידי יום, בהשתתפות יהודים מקזבלנקה, מקוואות, ספרית חיה מושקא. מנהלים: הרב שלום איידלמן והרבנית גיטל איידלמן[8].

בית רבקה - יסודי, תיכון וסמינר. מנהלים: הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין, הרבנית פסיה מטוסוב[9].

בית מדרש לרבנים - בו למדו רבנות ודיינות. ראש בית המדרש - הרב שלום איידלמן[10].

ופרצת - פעילות מקיפה בתחום הפצת המעיינות, מבצעים וצבאות ה' - מנהל הרב יהודה לייב רסקין, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי באנון[11].

חב"ד מקנס

בעיר מקנס הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת הנגלה ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב מיכאל ליפסקר. הרב מיכאל ליפסקר הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב מיכאל ליפסקר פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט[12].

ישיבת חב"ד באגאדיר

ישיבת חב"ד באגאדיר, מרוקו, היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים תשט"ו - תש"כ, אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'. השליח לאגאדיר הוא הרב עזריאל חייקין פעל בעיר משנת תשט"ו עד שנת תשי"ח, אז גורש ממרוקו. באדר תש"כ ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב שלמה מטוסוב הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים. הרבי שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו.

כאשר יצא הספר חב"ד במרוקו, פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה[13].

חב"ד ברחבי מרוקו

בשישים עיירות וכפרים פעלו מוסדות חינוך חב"דיים - בכל רחבי המדינה שמרכזיהן היו בקזבלנקה, מקנס ואגאדיר, בהן פעלו ישיבות לבחורים צעירים ומבוגרים עם פנימיה. הפעולות נשאו פרי ומתוך התלמידים אלה היו אשר השתלבו במערכת החינוכית כמורים ומדריכים על פי הוראותיהם של שלוחי הרבי. וכך מסופר אודות תקופת התפתחות המוסדות, בספר "תולדות חב"ד במרוקו": "הפעולה נמשכת במרץ רב, מידי יום ביומו מתרבים התלמידים והתלמידות ומתווספים מוסדות חדשים. וכך מבוצעת מהפיכה שקטה אך עמוקה בחיי הרוח של יהדות מרוקו"[14].

הפעילות במרוקו נוהלה על ידי הרב שלמה מטוסוב מנהל המוסדות ובא כח הרבי במרוקו והאחריות הכוללת לפעילות חב"ד במרוקו, הייתה באחריות מנהל לשכת ליובאוויטש האירופאית ובא כח הרבי, הרב בנימין אליהו גורודצקי. כמובן שפעולה מקיפה זו הצריכה תקציב פיננסי גדול. ואכן תודות לתרומות ששיגר הרבי, לארגון הג'וינט[15]ותרומות של יהודים ממרוקו ומחוצה לה, הצליחו ומצליחים עד היום שלוחי הרבי בעבודתם המהפכנית הזאת.

בשנת תשע"ז יצא לאור ספר חב"ד במרוקו, הסוקר את פעילות השלוחים במרוקו. הספר נכתב על פי מקורות היסטוריים וראיונות וברובו מבוסס על ארכיון מרוקו, הכולל אלפי מסמכים המתעדים בפרוטרוט את פעילות שלוחי הרבי במרוקו במשך השנים, כולל הוראות הרבי אליהם.

הפעילות כיום

כיום פעילות חב"ד במרוקו, מתמקדת בעיר קזבלנקה בה פועלים השלוחים: הרבנית גיטל איידלמן, הרבנית רייזל רסקין, הרב לוי באנון ורעייתו מרת חנה[16].

איגוד יוצאי מרוקו

איגוד יוצאי מרוקו אשר למדו במוסדות חב"ד הוקם בשנת תשס"ו בבאר שבע, על ידי שליח הרבי בטולוז הרב יוסף יצחק מטוסוב בן הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי בבאר שבע הרב שניאור זלמן גורליק ואיש החינוך מר יצחק מרציאנו מבאר שבע.

האיגוד מאגד את בוגרי מוסדות חב"ד - אהלי יוסף יצחק מרוקו ובית רבקה מרוקו, הארגון אירגן כינוסים לבוגרים, הוציא ירחון ואירגן פעילויות נוספות.

מלכי מרוקו

מאז תם השלטון הצרפתי במרוקו, כיהנו שלושה מלכים במדינה, והם אבא בן ונכד: מוחמד החמישי, חסן השני וכיום המלך הוא מוחמד השישי. המלכים במרוקו העניקו יד חופשית לפעילות יהודית בכלל ועשיה החב"דית בפרט, אך בסגנון המותאם למרוקו, דהיינו הפעילות והעשיה בדרך כלל בתוך מבנים וללא צלצולים מיותרים.

המלך מוחמד החמישי - איפשר את פעילות שלוחי הרבי בכל מרוקו.

המלך חסן השני. קיבל אגרות מהרבי, והקשר היה באמצעות נשיא הקהילה היהודית מר דוד עמאר, והרב בנימין גורודצקי.

המלך הנוכחי מוחמד השישי, ממשיך את מסורת אבותיו, ומעניק יד חופשית לפעילות שלוחי הרבי ומוסדות חב"ד במרוקו. וכאשר הזדמן ליד דוכן תפילין חב"די בפלעצל בפריז, ניגש לדוכן התעניין ושמע הסברים על הדוכן ומבצע תפילין, והתמונה הדהדה בכל רחבי העולם ובפרט במרוקו.

היועץ היהודי של מלכי מרוקו, מזה עשרות שנים, אנדרה אזולאי[17], מכהן בתפקידים בכירים מזה עשרות שנים, והוא מסייע בכל עת לקהילה היהודית בכלל ולחב"ד בפרט[18].

על קשרי השלוחים עם השלטונות סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן בראיון לשבועון בית משיח: "במשך השנים, השלטונות התייחסו אלינו יפה, קיבלנו כל מה שהיינו צריכים. אמנם לא היה לנו קשר ישיר עם בית המלוכה, זה לא היה מקובל. גם השלוחים עצמם ובראשם הרב מטוסוב והרב רסקין ובעלי הרב שלום איידלמן, כולם פעלו בשביל הרבי, כל אחד בתחומו, וביקשו ליישם את הוראות הרבי בהפצת היהדות והחסידות ולא חיפשו קשרים בחלונות הגבוהים. מי שסייע לנו בעת הצורך, היתה הנהלת הקהילה היהודית. כשהיה צריך, בעלי ע"ה כמו גם השלוחים האחרים, נפגשו לא פעם עם היהודי מספר 1 במרוקו, מר אנדרה אזולאי, יועצם הבכיר של מלכי מרוקו"[19].

נשיאי הקהילה היהודית

נשיא הקהילה היהודית במרוקו, הוא מנהל את כל ענייני הקהילות היהודיות ברחבי המדינה, ועומד בפועל בין המלך-השלטונות והיהודים.

נשיא הקהילה הקודם מר דוד עמאר, כתב לרבי וקיבל מענות, היה ביחידויות, והיה בקשר טוב עם שלוחי הרבי במרוקו.

נשיא הקהילה הנוכחי מר סרג' ברדוגו, היה מספר פעמים אצל הרבי, ונמצא בקשר ידידותי עם שלוחי הרבי במרוקו, ומכהן בתפקיד מאז שנת תשמ"ח ועד היום (תשפ"ג).

על הקשר הידידותי עם נשיא הקהילה הנוכחי מר ברדוגו, סיפרה השליחה הרבנית גיטל איידלמן לשבועון בית משיח: "עם נשיא הקהילה מר סרג' ברדוגו שמרנו על קשר רציף כל העת, עבור ענייני הקהילה. השלוחים היו מעורבים בניהול הקהילה, ברבנות, במערכת השחיטה, בניהול המקוואות, במוסדות החינוך ובבתי הכנסת. כל אלו דורשים תיאום ועבודה משותפת רצופה עם הנהלת הקהילה. בין השלוחים לבין הנהלת הקהילה שררה הערכה הדדית גדולה. למעשה, מר ברדוגו מאוד שמח על כל פעולה שנעשתה לטובת הקהילה וסייע ככל יכולתו. שמחנו שהוא הגיע להשתתף בחגיגות השישים לשליחות שלנו שנערכו לפני כשנתיים, ונאם נאום נלהב אודות הרבי והשלוחים"[20].

הרבנים הראשיים במרוקו

במשך כל שנות המלוכה במרוקו היה הרב הראשי במרוקו נפגש עם המלך לסידור עניני הקהילה.

לאחר כינון השלטון הצרפתי, החל האחרון בהקמת מוסד רב ראשי רשמי למדינה, שייצג את היהודים בפני מוסדות השלטון, וינהל תחתיו מועצת רבנים. מאז שחב"ד הגיעה למרוקו, הרבנים הראשיים היו בקשר טוב עם חב"ד והרבי.

להלן רשימת הרבנים הראשיים:

  • הרב רפאל אנקווה
  • הרב יהושע בירדוגו
  • הרב שאול אבן דנאן
  • הרב מיכאל יששכר אנקווה
  • הרב שלום משאש - הרב שאיפשר לחב"ד להתפתח בקזבלנקה היה הרב שלום משאש. הוא מספר שבראשית דרכם של אנשי חב"ד בקזבלנקה, אנשים נמנעו מלהתפלל עימם עד כדי כך, שלא היה להם מספיק אנשים למניין. עוד סיפר כי אנשי קזבלנקה לא נהגו כבוד ברב שלמה מטוסוב. עמידתו של הרב משאש לצידם של אנשי חב"ד ותמיכתו בפעולותיהם נתנו לגיטימציה לחב"ד לפעול בקזבלנקה. הרש"מ היה מגיע לכל אותם האירועים שנערכו על ידי חב"ד ולעיתים אף היה דורש בהם דברי תורה. הרב הגדיר את אחד הטקסים שבו השתתף כדומה "למראות אלוקים", קשר שנמשך גם לאחר עלייתו לישראל
  • הרב ידידיה מונסונייגו - היה בקשר תמידי עם חב"ד להרבות תורה וחסד במרוקו
  • הרב שמעון סויסה
  • הרב אהרון מונסונגו - היה בקשר טוב עם ובשיתוף פעולה מלא עם השליח הרב איידלמן שלחם מלחמות ה' במרוקו, לחם למען הכשרות, לחם למען המקוואות ולמען חינוך הדור הצעיר. הוא לחם בעקשנות על כל דבר שיכל לחזק בענייני יהדות והכל לפי הוראות הרבי, והכל עשה עד כדי מסירות נפש. יחד עמו פעל הרב אהרן מונסונייגו, בשיתוף פעולה מלא ומתוך מחשבה אחת ויחידה – כיצד לפעול למען שיפור ענייני יהדות במרוקו, כפי שהורה לו הרבי. הם נסעו יחד בכל רחבי מרוקו לבנות ולחדש מקוואות, כדי שיהיו על פי הלכה, הם דאגו לכל פרט ופרט בצד ההלכתי והטכני, כדי להרבות טהרה בכל עיר, עיירה או כפר נידח במרוקו. הם נסעו אפילו למקום בו גרה משפחה יהודית אחת, והקימו שם מקווה כשר.
  • הרב יאשיהו יוסף פינטו - יש לו קשר עם חסידות חב"ד עד היום ומחזק את מפעלותם.

תפקידם העיקרי של כל אחד מהם הרבנים הראשיים שם היה אב בית הדין הגדול שמושבו היה בעיר הבירה של מרוקו העיר רבאט.

שלוחים במרוקו במשך השנים

לקריאה נוספת

כריכת הספר 'חב"ד במרוקו'
כריכת הספר 'הרבי ויהדות ספרד'

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. לפי ויקיפדיה בערך יהדות מרוקו - כ-2000 יהודים
  2. הרב שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים תש"מ, עמ' 195
  3. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 19-21. הרב מיכאל ליפסקר, 'תכתב זאת'
  4. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 303
  5. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק ב- המנהל, ושם הוראות הרבי כי הרב מטוסוב יכהן כמנהל כלל מוסדות חב"ד במרוקו, ובא כוחו של הרבי במרוקו
  6. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק טז-הישיבה
  7. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 168
  8. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 134
  9. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, פרק יט וכ
  10. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמוד 134 ושם תמונת טקס הסמכה לדיינות ואחד המוסמכים הוא הרב דוד רפאל באנון אביו של השליח הרב לוי באנון
  11. חב"ד במרוקו תשע"ז, פרק ל-ופרצת במרוקו
  12. הרב מיכאל ליפסקר, תכתב זאת. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, עמודים 159-172
  13. חב"ד במרוקו
  14. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, החלק השני בספר - "במדבר" מתמקד במוסדות חב"ד ברחבי מרוקו
  15. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו ע' 94 ואילך. הרב בנימין גורודצקי, ספר זכרון, פרק מרוקו
  16. שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו עמוד 366
  17. מקבל את הספר חב"ד במרוקו מהרב לוי מטוסוב נכד הרב שלמה מטוסוב
  18. חב"ד במרוקו פרק לו-הרבי והמלך
  19. שבועון בית משיח, גיליון 1242
  20. שבועון בית משיח, גיליון 1242
  21. אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 366
  22. אודות פעילותו - חב"ד במרוקו ע' 359-360