איתא במדרש תילים: הבדלים בין גרסאות בדף

מאמרי רבותינו נשיאנו
	האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
	אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
	המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
	דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־15:53, 27 במרץ 2023

איתא במדרש תילים הוא דיבור המתחיל של מאמר חסידות אותו כתב הרבי המהר"ש^[1], ונאמר על ידי בנו, הרבי הרש"ב ביום הבר-מצווה שלו, ומאוחר יותר -על ידי בנו של הרבי הרש"ב - הרבי הריי"צ.

חזרת המאמר בבר מצווה

המאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" הוא מאמר של הרבי מהר"ש, אותו חזר הרבי הרש"ב בחגיגת הבר מצוה שלו בכ' חשוון תרל"ד, וכן הרבי הריי"צ בחגיגת הבר-מצווה שלו בי"ב תמוז תרנ"ג^[2].

מאוחר יותר, הרבי תיקן לחזור מאמר זה בעל-פה בבר המצווה:

אר"א כו' קיימו קיימו מצוות תפילין כו'. ונהוג אצל מה-וכמה מאנ"ש שי' לומר (לחזור) בסעודת בר-המצוה מאמר דא"ח המתחיל ומבאר מאמר ר"א הנ"ל כו'

— לקוטי שיחות חלק ט"ז עמוד 499

ובמקום נוסף:

כן מהנכון לחזור – הבר-מצווה המאמר דיבור-המתחיל "איתא במדרש תילים", וקל ללומדו בעל-פה, וגם בנו יעשה כן כו'

— אגרות-קודש חלק י"ט עמוד ק'"א

איתא במדרש תילים - תשכ"ח

בשנת תשכ"ח אמר הרבי מאמר דיבור המתחיל "איתא במדרש תילים" שעסק בביאור המאמר "איתא במדרש תילים" תרנ"ג^[3].

תוכן המאמר

המאמר עוסק בביאור מאמר רבי אליעזר המופיע במדרש תילים (על ספר תהלים.) על הפסוק "כי אם בתורת השם חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה^[4]". מאמר רבי אליעזר: "אמרו ישראל לפני הקב"ה: "ריבונו של עולם, רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה, אבל אין לנו פנאי", אמר להם הקב"ה: "קיימו מצוות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה^[5]". נשאלת השאלה אם כן, מהו הקשר בין מצות תפילין ללימוד תורה?

התשובה בקיצור: למצוות התפלין ישנה מעלה על לימוד התורה. לימוד התורה ממשיך רק את בחינת מוחין במידות, מה-שאין כן הנחת תפילין - שממשיך את בחינת "מוחין בעצם". בחינה זו נמשכת רק על ידי נער שעבר את גיל בר מצווה ונקרא "איש" - משום שרק ל"איש" יש "מוחין דגדלות" שרק בעזרתם ניתן להמשיך "מוחין בעצם"^[6].

הדיוק בחזרת המאמר

כשלמד אדמו"ר הריי"צ את המאמר (שכאמור, חזר עליו בעל פה בבר המצווה שלו), התקשה כשהגיע לפסוק "אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה "מידך יקח"^[7] משום שבמאמר הופיע באופן שונה - "ומה מידך יקח". כששאל את אביו - אדמו"ר הרש"ב - אם יוכל לחזור כלשון הפסוק המקורי, ענה לו "דו חזר ווי דא שטייט!"^[8].

הדפסת המאמר

המאמר נדפס ב:

ספר המאמרים תרל"ד (לאדמו"ר מהר"ש) עמוד נג
ספר המאמרים תרנ"ג (לאדמו"ר הרש"ב) עמוד רעג (בהוצאות קודמות: עמוד רעט)
ספר המאמרים תש"ח (לאדמו"ר הריי"צ) עמוד 271

בנוסף:

המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו על ידי הרב יהודה לייב גינזבורג בשנת תשע"ו
המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "התפילין של ריבון העולמים" בכתיבת הרב נחום רבינוביץ בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת מכון טעם ודעת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ יש אומרים^[^{דרוש מקור]} כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך
↑ בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.
↑ "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45). בנוסף ישנם הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה, ראה חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי
↑ תהלים א', ב'
↑ מדרש תילים, א', ב'
↑ אות ג'
↑ איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", ובתהלים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך 'הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.
↑ משיחת הרבי^[^{דרוש מקור]}

[1] יש אומרים^[^{דרוש מקור]} כי המאמר נמסר לו מהצמח-צדק, אך הרבי לא מזכיר זאת במכתבו. ראה בהמשך

[2] בגלוי, שכן חזר כמה וכמה מאמרים בבר המצווה שלו באוהל, בחדר אדמו"ר הרש"ב, ברבים ועוד. מהערות הרבי למאמר.

[3] "איתא במדרש תילים" תשכ"ח (עמוד ,45). בנוסף ישנם הנוהגים לחזור בבר מצווה דווקא על המאמר הזה, ראה חדש! מאמר איתא במדרש תילים של הרבי

[4] תהלים א', ב'

[5] מדרש תילים, א', ב'

[6] אות ג'

[7] איוב ל"ה ו-ז. ישנם עוד כמה שינויי לשון בפסוקים ומאמרי חז"ל המופעים במאמר, כמו בדבר המדרש "יש מי שהוא מצווה לאחרים לעשות כו'" המופיע בשינויים קלים במדרש שמות רבה פרשה ל', ט'. וכן דבר הגמרא (מסכת ברכות ו', א'): "ומי כעמך ישראל" ואילו במאמר מופיע"ומי כעמך 'כ'ישראל", ובתהלים (כ"ה, ו') "זכור רחמיך 'הוי' וחסדיך" ובמאמר - "זכור רחמיך וחסדיך" ועוד.

[8] משיחת הרבי^[^{דרוש מקור]}

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ==הדפסת המאמר==
 ה[[מאמר]] נדפס ב:
-*[[ספר המאמרים]] תרל"ד עמוד נג
+* [[ספר המאמרים]] תרל"ד (ל[[אדמו"ר מהר"ש]]) עמוד נג
-*[[ספר המאמרים]] תרנ"ג עמוד רעג
+* [[ספר המאמרים]] תרנ"ג (ל[[אדמו"ר הרש"ב]]) עמוד רעג (בהוצאות קודמות: עמוד רעט)
-*[[ספר המאמרים]] תש"ח עמוד 271
+* [[ספר המאמרים]] תש"ח (ל[[אדמו"ר הריי"צ]]) עמוד 271
-*המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו על ידי הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו
+בנוסף:
-*המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת [[מכון טעם ודעת]]
+* המאמר יצא-לאור עם ביאור תחתיו על ידי הרב [[יהודה לייב גינזבורג]] בשנת תשע"ו
+* המאמר נדפס יחד עם הסבר בחוברת בשם "ה[[תפילין]] של ריבון העולמים" בכתיבת הרב [[נחום רבינוביץ]] בסדרת "מאמר מבואר" בהנהלת [[מכון טעם ודעת]]
 ==קישורים חיצוניים==

בר מצווה
מושגים	קבלת עול מצוות • הנחת תפילין • איתא במדרש תילים • בר מצווה לעולים • בר מצווה ליתומים • יום הולדת • בת מצווה
ספרים	שערי בר מצווה • בן י"ג למצוות • שבח יקר
אצל רבותינו נשיאנו	בר המצווה של אדמו"ר הריי"צ • בר המצווה של הרבי