הבדלים בין גרסאות בדף "זמן רבינו תם"
מ |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==המחלוקת== | ==המחלוקת== | ||
| − | בתקופתם ה[[גאונים]] פרצה המחלוקת מתי הוא הזמן של צאת הכוכבים דהיינו כמה זמן צריך לחכות מ[[שקיעת החמה]] עד ל[[צאת הכוכבים]], לפי [[ר"ת]]{{הערה|מסכת [[מסכת שבת|שבת]] דף לה, א. תוס' ד"ה תרי}} ועוד כמה [[ראשונים]], הזמן מהשקיעה עד צאת הכוכבים הוא, כדי הילוך 4 [[מיל]] - 72 דקות (זמניות) ולפי השיטה השניה (והמקובלת כיום) כדי הילוך שלושת רבעי [[מיל]] - 13 וחצי דקות (וב[[מוצאי שבת]] מוסיפים [[תוספת שבת]]). | + | בתקופתם ה[[גאונים]] פרצה המחלוקת מתי הוא הזמן של צאת הכוכבים דהיינו כמה זמן צריך לחכות מ[[שקיעת החמה]] עד ל[[צאת הכוכבים]], לפי [[ר"ת]]{{הערה|מסכת [[מסכת שבת|שבת]] דף לה, א. תוס' ד"ה תרי.}} ועוד כמה [[ראשונים]], הזמן מהשקיעה עד צאת הכוכבים הוא, כדי הילוך 4 [[מיל]] - 72 דקות (זמניות) ולפי השיטה השניה (והמקובלת כיום) כדי הילוך שלושת רבעי [[מיל]] - 13 וחצי דקות (וב[[מוצאי שבת]] מוסיפים [[תוספת שבת]]). |
| − | בשולחן ערוך (מחבר) נפסק כרבינו תם. אבל להלכה התקבל שלא כר"ת, אף שישנם פוסקים שכן נטו לפסוק כשיטת רבינו תם{{הערה|רוב רק מחמירים לשיטת ר"ת לענין שבת ומיעוטא דמיעוטא מקילים}}. | + | בשולחן ערוך (מחבר) נפסק כרבינו תם. אבל להלכה התקבל שלא כר"ת, אף שישנם פוסקים שכן נטו לפסוק כשיטת רבינו תם{{הערה|רוב רק מחמירים לשיטת ר"ת לענין שבת ומיעוטא דמיעוטא מקילים.}}. |
==פסיקת אדמו"ר הזקן== | ==פסיקת אדמו"ר הזקן== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[שולחן ערוך]] פוסק כשיטת רבינו תם: | [[אדמו"ר הזקן]] בספרו [[שולחן ערוך]] פוסק כשיטת רבינו תם: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
| − | |תוכן=מתחילת השקיעה שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והוא כדי ג' מילין ורביע, שמתחלת השקיעה עד צאת ג' כוכבים הוא מהלך ד' מילין{{הערה|סימן רס"א ס'ה'}}}} | + | |תוכן=מתחילת השקיעה שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והוא כדי ג' מילין ורביע, שמתחלת השקיעה עד צאת ג' כוכבים הוא מהלך ד' מילין{{הערה|סימן רס"א ס'ה'.}}}} |
אך לאחר מכן בכותבו את [[פסקי הסידור]] חזר בו ופסק כהדעה הרווחת: | אך לאחר מכן בכותבו את [[פסקי הסידור]] חזר בו ופסק כהדעה הרווחת: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | {{ציטוט|מרכאות=כן| | ||
| − | |תוכן= כי [[רבינו תם]] וסיעתו יחידאי נינהו נגד הגאונים הראשונים רב שרירא ורב האי בנו ואחריהם רבינו חננאל והרי"ף והרמב"ם והראב"ן... ומה גם כי דעת זו הוא נגד החוש ופליאה נשגבה.. ועוד יש פליאות עצומות מהחוש על דעת זו וגם ראיות רבות מסוגיות התלמוד לדעת הגאונים{{הערה|פסקי הסידור סדר הכנסת שבת}}}} | + | |תוכן= כי [[רבינו תם]] וסיעתו יחידאי נינהו נגד הגאונים הראשונים רב שרירא ורב האי בנו ואחריהם רבינו חננאל והרי"ף והרמב"ם והראב"ן... ומה גם כי דעת זו הוא נגד החוש ופליאה נשגבה.. ועוד יש פליאות עצומות מהחוש על דעת זו וגם ראיות רבות מסוגיות התלמוד לדעת הגאונים{{הערה|[[פסקי הסידור]] סדר הכנסת שבת.}}}} |
קהילות חסידיות רבות נוהגים בעקבות פסקו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] להחמיר ב[[מוצאי שבת]] כ[[רבינו תם]] ולחכות זמן נוסף. | קהילות חסידיות רבות נוהגים בעקבות פסקו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]] להחמיר ב[[מוצאי שבת]] כ[[רבינו תם]] ולחכות זמן נוסף. | ||
==מנהג חב"ד== | ==מנהג חב"ד== | ||
| − | בחב"ד מקובל ש'פסקי ה[[סידור]]' נכתב לאחר השולחן ערוך{{הערה|ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א עמ 246}} וממילא פוסקים כפי האחרון, ולא כפי הנכתב בשולחן ערוך. | + | בחב"ד מקובל ש'פסקי ה[[סידור]]' נכתב לאחר השולחן ערוך{{הערה|ראה [[ליקוטי שיחות]] חלק י"א עמ 246.}} וממילא פוסקים כפי האחרון, ולא כפי הנכתב בשולחן ערוך. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:זמן]] | [[קטגוריה:זמן]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:33, 19 בדצמבר 2022
זמן רבינו תם הוא שיטתו של רבינו תם בנוגע לזמנו המדויק וההלכתי של שקיעה, בין השמשות וצאת הכוכבים, למעשה התקבל ברוב תפוצת ישראל שלא כדעתו אך ישנם קהילות המחמירים כשיטתו.
תוכן עניינים
המחלוקת[עריכה]
בתקופתם הגאונים פרצה המחלוקת מתי הוא הזמן של צאת הכוכבים דהיינו כמה זמן צריך לחכות משקיעת החמה עד לצאת הכוכבים, לפי ר"ת[1] ועוד כמה ראשונים, הזמן מהשקיעה עד צאת הכוכבים הוא, כדי הילוך 4 מיל - 72 דקות (זמניות) ולפי השיטה השניה (והמקובלת כיום) כדי הילוך שלושת רבעי מיל - 13 וחצי דקות (ובמוצאי שבת מוסיפים תוספת שבת).
בשולחן ערוך (מחבר) נפסק כרבינו תם. אבל להלכה התקבל שלא כר"ת, אף שישנם פוסקים שכן נטו לפסוק כשיטת רבינו תם[2].
פסיקת אדמו"ר הזקן[עריכה]
אדמו"ר הזקן בספרו שולחן ערוך פוסק כשיטת רבינו תם:
מתחילת השקיעה שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והוא כדי ג' מילין ורביע, שמתחלת השקיעה עד צאת ג' כוכבים הוא מהלך ד' מילין[3]
אך לאחר מכן בכותבו את פסקי הסידור חזר בו ופסק כהדעה הרווחת:
קהילות חסידיות רבות נוהגים בעקבות פסקו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך להחמיר במוצאי שבת כרבינו תם ולחכות זמן נוסף.
מנהג חב"ד[עריכה]
בחב"ד מקובל ש'פסקי הסידור' נכתב לאחר השולחן ערוך[5] וממילא פוסקים כפי האחרון, ולא כפי הנכתב בשולחן ערוך.
הערות שוליים
- ↑ מסכת שבת דף לה, א. תוס' ד"ה תרי.
- ↑ רוב רק מחמירים לשיטת ר"ת לענין שבת ומיעוטא דמיעוטא מקילים.
- ↑ סימן רס"א ס'ה'.
- ↑ פסקי הסידור סדר הכנסת שבת.
- ↑ ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246.
