צוואה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
סיום עריכה והרחבה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:צוואה סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צוואתו של הרב [[אליעזר דן סלונים]], מוכתמת בדם בעקבות [[פרעות תרפ"ט]]]] | |||
'''צוואה''' היא שטר בו מצווה האדם על ההנהגה הקשורה אליו לאחר פטירתו. עיקרה של הצוואה בשנים קדמוניות היה אודות הנעשה ברכוש הירושה, ובהמשך התרחבה הצוואה להוראות כלליות של האדם, כגון בקשות אודות מקום הקבורה ואופנה, הדרכות רוחניות לצאצאים, ועוד. | '''צוואה''' היא שטר בו מצווה האדם על ההנהגה הקשורה אליו לאחר פטירתו. עיקרה של הצוואה בשנים קדמוניות היה אודות הנעשה ברכוש הירושה, ובהמשך התרחבה הצוואה להוראות כלליות של האדם, כגון בקשות אודות מקום הקבורה ואופנה, הדרכות רוחניות לצאצאים, ועוד. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
הרבי עצמו אישר וקיים את המנהג במספר מכתבים, וציין כי כדי שיהיה לצוואה תוקף גם על פי חוקי המדינה, יש לעשות זאת באמצעות עורך דין{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד שעג. חלק י"א עמוד רסג. חלק י"ז עמוד פט. חלק כ' עמוד קמז. מכתב מתאריך ו' שבט תשכ"ח (וראו גם רשימות הרבנית חנה י"ג סיון תשי"ג).}}, אך הסתייג מכתיבתה בגיל מוקדם מאוד, ובטח שלא קודם הנישואין{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשכ"ח. תורת מנחם חלק נ"א עמוד 336.}}. | הרבי עצמו אישר וקיים את המנהג במספר מכתבים, וציין כי כדי שיהיה לצוואה תוקף גם על פי חוקי המדינה, יש לעשות זאת באמצעות עורך דין{{הערה|אגרות קודש חלק ד' עמוד שעג. חלק י"א עמוד רסג. חלק י"ז עמוד פט. חלק כ' עמוד קמז. מכתב מתאריך ו' שבט תשכ"ח (וראו גם רשימות הרבנית חנה י"ג סיון תשי"ג).}}, אך הסתייג מכתיבתה בגיל מוקדם מאוד, ובטח שלא קודם הנישואין{{הערה|שיחת י"ט כסלו תשכ"ח. תורת מנחם חלק נ"א עמוד 336.}}. | ||
==הוראות ומנהגים== | |||
הרבי קבע כי אין ראוי לחלק בחייו את כל נכסיו, היות וזהו החלק הראוי להוריש וכפי שרואים בפועל – הדבר מביא לתוצאות בלתי רצויות, ויש להשתמש בנכסים לעניני תורה ומצוות{{הערה|אגרות קודש חלק י"ז עמוד פט. תורת מנחם רשימת היומן עמוד תסז. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות מכירה ס"ח.}}, והמנהג המקובל בפועל כדי למנוע מריבות מיותרות ועל מנת לדאוג לכך שגם הבנות יקבלו חלק מהירושה (היות שעל פי דין תורה, הבנות אינן יורשות), הוא להותיר חלק מסויים אותו יטלו הבנים כירושה, ואת השאר להקנות שווה בשווה לילדים כבר בעודו בחיים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קמג. ספר השיחות תרצ"ז עמוד 188, ובהנסמן שם. אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק י"ד עמוד שעג. שיחת י"ב תמוז תשי"א – תורת מנחם חלק ג' עמוד 189. פרשת תצא תשמ"א – שיחות קודש עמוד 627. תורת מנחם רשימת היומן עמוד תסז.}}, וכאשר מחלקים בשווה בין הילדים וכוללים גם את הבנות שיחלקו שווה בשווה, הציע הרבי שהיות ועל פי תורה הבנות אינן יורשות, שיהיה חלקן פחות מחלק הבנים לכל הפחות בדולר אחד{{הערה|ממכתב ו' שבט תשכ"ח, בתרגום מאנגלית. וראו גם פתחי חושן ירושה ואישות פרק ד'.}}. | |||
כדאי להפריש חלק מהעזבון לעניני צדקה, והאמור לעיל אודות חלוקת נכסיו כבר בחייו, אינו נוגע להפרשת חלק מנכסיו לצדקה, ואין ענין לדחות זאת לאחר הפטירה, אלא אדרבה – עדיף להקדים ולהפריש לצדקה כבר מחיים כך שהדבר יזקף לזכות לאריכות ימים ושנים, וכך גם לא יהיו ערעורים מצד היורשים על הצוואה לצדקה{{הערה|שיחת פרשת תצא תשמ"א, שבהערה הקודמת.}}. הרבי מציע שחומש מהעזבון יופרש לצדקה{{הערה|מכתב הרבי מתאריך ו' שבט תשכ"ח, בתרגום מאנגלית. וראו גם לקמן בהנסמן בהערות אודות צוואת אדמו"ר הרש"ב, שכך נהג הוא בכסף המזומן שהיה תחת ידיו, שהפריש חומש ממנו לצדקה.}}, ועדיף שהצדקה תהיה לטובת לימוד תורה של ילדים קטנים, ישיבה, חבורת לומדים, תפארת בחורים, ושיעורי לימוד קבועים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קמג.}}, ועדיפה החזקת אברך לומד תורה על פני קניית ספר תורה או בניית בית כנסת{{הערה|אגרות קודש חלק ל' עמוד צב.}}. | |||
במידה ובכל זאת אדם רוצה להעביר את כל הכספים של הירושה לטובת הקמת מוסד על שמו, צריך להיזהר בכתיבת הצוואה שיהיה ברור שהכספים לא ישמשו עבור תשלומי חובות של המוסד וכיוצא בזה{{הערה|אגרות קודש חלק כ' עמוד קמז.}}. | |||
[[ | |||
==צוואות מפורסמות== | |||
הצוואה הידועה ביותר היא 'צוואת רבי יהודה החסיד' הכוללת אזהרות וסייגים רבים ומנהגים שונים, שחלקם אף נכללו בשולחן ערוך, דוגמת הזהירות שאותו אדם לא ישמש [[סנדק]] פעמיים באותה משפחה. | |||
צוואה מפורסמת נוספת, אף שאינה ידועה שנכתבה כצוואה, הוא הספר 'שני לוחות הברית' של [[השל"ה הקדוש]]. את הצוואה השלים כשנתיים לאחר בואו לארץ ישראל כצוואה לבני משפחתו, ובה הוא מצווה להנזר מתענוגות העולם. על אף שהדבר לא נכלל בצוואתו, צאצאי השל"ה נוהגים שלא לאכול בשר הודו על פי איסורו שנבע מהטעם שהיה ספק אצלו לגבי סימני הכשרות של העוף. | |||
==צוואות רבותינו נשיאינו== | ==צוואות רבותינו נשיאינו== | ||
[[קובץ:מכתב הצמח צדק למהרש.png|שמאל|ממוזער|250px|מכתב שכתב הצמח צדק לבנו, אדמו"ר המהר"ש בו כותב את רצונו שינהיג את עדת החסידים]] | |||
[[קובץ:זכרון הפסק דין.png|שמאל|ממוזער|250px|הזכרון שכתב הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] על הפסק דין שבו פסק לטובת [[אדמו"ר המהר"ש]] שהוא זה שימשיך את [[הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]]]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[צוואת הרבי]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[צוואת הרבי]]}} | ||
אודות הבעל שם טוב מקובל במסורת חב"ד שלא ציווה כלל קודם פטירתו | אודות הבעל שם טוב מקובל במסורת חב"ד שלא ציווה כלל קודם פטירתו. שלא כמשתמע משם הספר, הספר [[צוואת הריב"ש]] לא נכתב על ידי הבעל שם טוב עצמו וכדברי [[אדמו"ר הזקן]] בספר ה[[תניא]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ה|אגרת הקודש סימן כ"ה]]: "שבאמת אינה צוואתו [כלל], ולא ציוה כלל לפני פטירתו, רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו". עם זאת, ב{{ה|גניזה החרסונית}}{{הערה|התמים חוברת ו' עמוד כח.}} מופיעה צוואה מהבעל שם טוב. צוואה נוספת הקשורה אליו והתבארה אף על ידי רבותינו נשיאינו, היא הצוואה שקיבל מאביו רבי אליעזר קודם פטירתו: "בני! אל תירא מאף אחד ומשום דבר שבעולם רק מהקב"ה. אהוב כל יהודי בכל פנימיות לבבך ובלהט נשמתך, בלי הבדל, מי שיהיה ומה שיהיה"{{הערה|אוצר סיפורי חב"ד א' עמוד 8.}}. | ||
[[המגיד ממעזריטש]] כתב צוואה | [[המגיד ממעזריטש]] כתב צוואה קצרה{{הערה|התמים עמוד 658. מגיד דבריו ליעקב (מהדורת תש"ע) עמוד תקעב. ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק א' עמוד 215.}}. | ||
ככל הידוע, [[אדמו"ר הזקן]] לא הותיר אחריו צוואה{{הערה|אגרות קודש של אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק חלק א' עמוד רלד.}} | ככל הידוע, [[אדמו"ר הזקן]] לא הותיר אחריו צוואה{{הערה|אגרות קודש של אדמו"ר הזקן אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר הצמח צדק חלק א' עמוד רלד.}}, וכן מאדמו"ר האמצעי. | ||
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית אודות המשך ההנהגה של צאצאיו אחריו, שכל בניו יאמרו חסידות וינהיגו את האדמורו"ת יחדיו, כאשר בתוך שאר האחים יהיה למהרי"ל ולרבי מהר"ש מעמד מיוחד, שינהיגו ביחד את הבית הכנסת בליובאוויטש, אך לאחר שנכדו רבי שלמה זלמן שניארסון בן המהרי"ל, עשה תעמולה לגבי אביו המהרי"ל, הרחיק הצמח צדק את המהרי"ל מההנהגה ובמקביל קירב את אדמו"ר המהר"ש. | |||
[[הצמח צדק]] בתחילה כתב צוואה יחודית | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מספר שזמן קצר לפני פטירת ה[[צמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]] הוא השאיר כמה פתקים המיועדים לחסידים באחד מהם כתב על [[אדמו"ר המהר"ש]]: {{ציטוטון|אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}}{{הערה|[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] עמ' 36. [[אוצר סיפורי חב"ד]], חלק ח', עמ' 32. 'אורות אמונים' עמ' ד'. [[קיצור תולדות חב"ד]] עמ' 167, ועוד.}}. | |||
כמו כן, הדיין ר' [[שניאור זלמן פרדקין]] כתב נוסח זכרון דברים: "הלא בעזה"י אני הייתי ממייסדי ליבאוויץ, אחר הסתלקות אדמו"ר ז"ל נבג"מ, כי מסרתי נפשי בהיותי אז בפאלצק וסבלתי ייסורים גדולים בעד השתדלותי מאנ"ש שיסעו לליבאוויץ. ומכמה עיירות שלחו לי שלוחים מיוחדים להורותם הדרך למי יתקשרו, ונכנסתי בעובי הקורה ובקשרי המלחמה, ועי"ז עקרתי דירתי משם בהכרח והוכרחתי לנסוע לפולין}}{{הערה|המכתב התפרסם בקובץ "אגרות בעל תורת חסד"}}. | |||
מאדמו"ר המהר"ש לא ידועה צוואה. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב צוואה ארוכה ומפורטת{{הערה|הצוואה הראשונה, וחלק מהצוואה השניה - נדפסו ב'חנוך לנער'. חלקים נוספים נדפסו באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב' עמוד תתקג-תתקח.}}, שנגעה לספריו, רכושו ונכסיו. את הצוואה מצאו במגירת שולחנו מייד לאחר פטירתו{{הערה|אשכבתא דרבי עמוד 100. וראו גם אגרות קודש כ"ק אד"ש חלק ב' עמוד קכח.}}. | |||
הרבי עצמו כתב לאחר הסתלקות רעייתו [[הרבנית חיה מושקא]] בשנת תשמ"ח בשני מועדים שונים 2 צוואות, בעלי תוכן שונה, האחת עסקה בניהול מוסדות חב"ד והשניה עסקה ברכושו הפרטי. סביב קיום הצוואה התעורר פולמוס נרחב כאשר חלק מהמעורבים בנידון סירבו לציית ולהתייצב לפני הרבנים שנקבעו לעסוק ולהכריע בנושא. | |||
==צוואות החסידים== | |||
[[קובץ:הצוואה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטע מצוואת הרב שימחוביץ]] | |||
אצל גדולי החסידים היתה נפוצה ההנהגה להורות בצוואה שלא יכתבו על [[מצבה|מצבותיהם]] תוארי כבוד, ולציין שם רק את שמם ואת התקשרותם לרבותינו נשיאינו, וכן הוראות שונות הקשורות לסדרי הקבורה וכיוצא בזה. | |||
אחת הצוואות הידועות היא צוואתו של הרב [[מרדכי שוסטרמן]] שביקש כי כל צאצאיו ישתדלו [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]] בכל עת שמתאפשר להם. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[דייתיקי]] | *[[דייתיקי]] | ||
*[[ירושה]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מנחם ברונפמן, '''צוואה כהלכתה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1938 עמוד 45 | *מנחם ברונפמן, '''צוואה כהלכתה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1938 עמוד 45 | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אבלות]] | |||