פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== השמחה בפורים == | == השמחה בפורים == | ||
החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF> | החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=3ffb6e7a-bf87-4236-901a-33b4126d33b1&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=514 שיחות קודש תשמ"א]</REF> | ||
התוועדויות | |||
בשנת תשמ"ח עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות בימי הפורים.<REF>שלשלת היחס עמ' 32.</REF> | == התוועדויות == | ||
בשנת [[תשמ"ח]] עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות בימי הפורים.<REF>שלשלת היחס עמ' 32.</REF> | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־05:54, 14 במרץ 2010
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |
פורים הוא חג שאינו אסור בעשיית מלאכה. החג חל ביום י"ד בחודש אדר, ובעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון (כגון בירושלים) חל החג ביום ט"ו אדר. בשנה מעוברת חל החג באדר השני. באדר הראשון חל חג הקרוי "פורים קטן". מצוות היום הם: קריאת המגילה בלילה וביום, משתה יין, משלוח מנות, ומתנות לאביונים.
הרבי מסביר כי חיוב המשתה הוא אחר משאר החיובים. בעוד ששאר החיובים אינם אלא מצוות חד פעמיות אשר לאחר קיומם נפקע החיוב, שונה דין הוא חיוב משתה יין, שהוא דין באופן קיום יום הפורים כ"יום משתה ושמחה" ולכן חל החיוב בכל רגע ורגע מימי הפורים.[1]
השמחה בפורים
החג קרוי במגילת אסתר "ימי משתה ושמחה". הרבי מסביר כי השמחה בפורים היא ענין שלמעלה ממדידה והגבלה לגמרי, וכמאמר חז"ל: חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".[2]
התוועדויות
בשנת תשמ"ח עורר הרבי לערוך התוועדויות גדולות בימי הפורים.[3]
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות ח"ז עמ' 20 (עמ' 32)
- ↑ שיחות קודש תשמ"א
- ↑ שלשלת היחס עמ' 32.
ראה עוד
- תקנות המשקה בפורים
- פורים תשי"ג
- נס מבצע פורים תשל"ו
- מבצע פורים
- פורים והקהל
- פורים חסידי (ספר)
- סיפור של חג - חג הפורים (ספר)
קישורים חיצונים
שונות
- ניידות פורים בשדרות, חב"ד אינפו
- פורים תשס"ח באתר חב"ד אינפו
- התוועדות פורים ר' זלמן נוטיק ור' חיים שלום דייטש