מצבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הגהה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''מַצֵבָה''' היא לוח המציין את מקום קבורת הנפטרים ופרטים שונים אודותיהם. | ||
==בהיסטוריה היהודית== | ==בהיסטוריה היהודית== | ||
בתורה מופיעים במספר מקומות תיאורים אודות הקמת מצבה לציון קבורה, דוגמת מקום קבורת [[רחל]] בידי [[יעקב]]{{הערה|בראשית לה,כ.}} | בתורה מופיעים במספר מקומות תיאורים אודות הקמת מצבה לציון קבורה, דוגמת מקום קבורת [[רחל]] בידי [[יעקב]]{{הערה|בראשית לה, כ.}} ועוד. לעיתים אף מסופר שאנשים הקימו מצבות לעצמם כבר בחייהם, דוגמת [[אבשלום]] בנו של [[דוד המלך]]{{הערה|שמואל ב' יח, יח.}}. | ||
בספרות התורנית מכונות המצבות בשם 'נפשות'{{הערה|"המלוין אותו אומרין לו לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות (רמב"ם הלכות אבל ד, ד). "רבי נתן אומר: בונין לו נפש על גבי קברו" | בספרות התורנית מכונות המצבות בשם 'נפשות'{{הערה|"המלוין אותו אומרין לו לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות" (רמב"ם הלכות אבל ד, ד). "רבי נתן אומר: בונין לו נפש על גבי קברו" (משנה שקלים ב, ה). ועוד.}}. | ||
במנהגי ישראל ישנם מנהגים רבים לגבי זמן הקמת המצבות, אופן הנחתם על גבי הקבר{{הערה|דבר שככל הנראה הושפע מאופן הקבורה שהיה נהוג במדינות בהן התגוררו, כשבאירופה בדרך כולל מונחת המצבה בצורה אנכית, ובמדינות שהיו נתונות תחת השפעת האיסלאם, היה נהוג בקהילות היהודיות שפעלו בהן להניח את המצבה בצורה אופקית.}}. | במנהגי ישראל ישנם מנהגים רבים לגבי זמן הקמת המצבות, אופן הנחתם על גבי הקבר{{הערה|דבר שככל הנראה הושפע מאופן הקבורה שהיה נהוג במדינות בהן התגוררו, כשבאירופה בדרך כולל מונחת המצבה בצורה אנכית, ובמדינות שהיו נתונות תחת השפעת האיסלאם, היה נהוג בקהילות היהודיות שפעלו בהן להניח את המצבה בצורה אופקית.}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==במשנת רבותינו נשיאינו== | ==במשנת רבותינו נשיאינו== | ||
כאשר נשאל הרבי אודות מצבות, העניק עצות והדרכות שונות הנוגעות לנוסח המצבה והקמתה, אך הדגיש שעיקר המצבה אינה המצבת אבן, אלא ההנהגה יהודית על פי תורה ומצוות, המהווה מצבה נצחית ואמיתית לעילוי נשמת הנפטרים{{הערה|שם=שע}}. | כאשר נשאל [[הרבי]] אודות מצבות, העניק עצות והדרכות שונות הנוגעות לנוסח המצבה והקמתה, אך הדגיש שעיקר המצבה אינה המצבת אבן, אלא ההנהגה יהודית על פי תורה ומצוות, המהווה מצבה נצחית ואמיתית לעילוי נשמת הנפטרים{{הערה|שם=שע}}. | ||
משפחות רבות של חסידים נהגו להכניס את נוסח המצבה של יקיריהם להגהת הרבי, וזכו שהרבי יעבור על הנוסח, יגיה ויתקן אותו. | משפחות רבות של חסידים נהגו להכניס את נוסח המצבה של יקיריהם להגהת הרבי, וזכו שהרבי יעבור על הנוסח, יגיה ויתקן אותו. | ||
אצל גדולי החסידים נמנעו מלכתוב | אצל גדולי החסידים נמנעו מלכתוב תוארי כבוד, ורבים מהם ציוו שיכתבו עליהם אחר פטירתם את הנוסח הפשוט ביותר. | ||
===מנהגים והוראות=== | ===מנהגים והוראות=== | ||
[[קובץ:מענה מצבה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למשפחה ששאלה אודות נוסח המצבה: '''כל כהנ"ל שייך להנהלת ה[[חברא קדישא]] וכמובן להמשפחה - שליט"א''']] | [[קובץ:מענה מצבה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למשפחה ששאלה אודות נוסח המצבה: '''כל כהנ"ל שייך להנהלת ה[[חברא קדישא]] וכמובן להמשפחה - שליט"א''']] | ||
*יש להימנע ממצבה ששונה באופן חריג משאר המצבות | *יש להימנע ממצבה ששונה באופן חריג משאר המצבות ב[[בית העלמין]], הן מבחינת הכיתוב והן משאר הבחינות{{הערה|שם=שסח|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=365 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסח].}}. | ||
*כדאי להשתדל להזכיר את הייחוס של האדם וההשתייכות שלו, היות וכאשר אנשים עוברים וקוראים את נוסח המצבה, מעורר הדבר זכויות על נשמתו{{הערה|שם=שסח}}. | *כדאי להשתדל להזכיר את הייחוס של האדם וההשתייכות שלו, היות וכאשר אנשים עוברים וקוראים את נוסח המצבה, מעורר הדבר זכויות על נשמתו{{הערה|שם=שסח}}. | ||
*על פי הוראת רבותינו נשיאינו, יש להזכיר את שמותיהם של רבותינו נשיאינו אליהם השתייך הנפטר{{הערה|שם=שסח}}. | *על פי הוראת רבותינו נשיאינו, יש להזכיר את שמותיהם של רבותינו נשיאינו אליהם השתייך הנפטר{{הערה|שם=שסח}}. | ||
*יש להימנע מכתיבת גוזמאות שאינן תואמות את המציאות{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=366 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסט].}}. | *יש להימנע מכתיבת גוזמאות שאינן תואמות את המציאות{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=366 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסט].}}. | ||
*הניסוח צריך להיות בהסכמת צאצאי הנפטר{{הערה|שם=שע|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=367 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שע].}}. | *הניסוח צריך להיות בהסכמת צאצאי הנפטר{{הערה|שם=שע|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=367 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שע].}}. | ||
*את המצבה נהוג להקים לאחר סיום | *את המצבה נהוג להקים לאחר סיום ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]], ובסמיכות אליה, ועל כל פנים גם במקומות שבהן נהוג לאחר, כדאי להשתדל ולהקדים את זמן הקמת המצבה, אך יש להתחשב במנהג המקום{{הערה|שם=שע}}. | ||
*את המצבה יש להניח כפי הנהוג בכל שאר בית העלמין, ואם הדבר בר תיקון, אף לאחר שכבר הציבו את המצבה יש להשתדל ולשנות את אופן ההקמה שיהיה תואם לשאר המצבות{{הערה|שם=שעא|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=368 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שעא].}}. | *את המצבה יש להניח כפי הנהוג בכל שאר בית העלמין, ואם הדבר בר תיקון, אף לאחר שכבר הציבו את המצבה יש להשתדל ולשנות את אופן ההקמה שיהיה תואם לשאר המצבות{{הערה|שם=שעא|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=368 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שעא].}}. | ||
*מנהגנו שהאותיות יהיו שוקעות בדווקא, על פי דברי רז"ל שאותיות בולטות קשות | *מנהגנו שהאותיות יהיו שוקעות בדווקא, על פי דברי רז"ל שאותיות בולטות קשות ל[[שכחה]]{{הערה|שם=שעא}}. | ||
*נוסח המצבה צריך להיות בהסכמת | *נוסח המצבה צריך להיות בהסכמת ה[[חברא קדישא]]{{הערה|שם=המלכות|1=[http://teshura.com/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778%20-%20mBais%20haMalchus%20%234.pdf מבית המלכות ד' עמוד 141].}}. | ||
*הרבי עודד את המנהג שהתפשט להציב מצבת זכרון להורים שלא ידוע מקום קבורתם, ולהזכיר גם אותם בנוסח המצבה{{הערה|שם=המלכות}}. | *הרבי עודד את המנהג שהתפשט להציב מצבת זכרון להורים שלא ידוע מקום קבורתם, ולהזכיר גם אותם בנוסח המצבה{{הערה|שם=המלכות}}. | ||
גרסה מ־22:14, 28 ביוני 2022
מַצֵבָה היא לוח המציין את מקום קבורת הנפטרים ופרטים שונים אודותיהם.
בהיסטוריה היהודית
בתורה מופיעים במספר מקומות תיאורים אודות הקמת מצבה לציון קבורה, דוגמת מקום קבורת רחל בידי יעקב[1] ועוד. לעיתים אף מסופר שאנשים הקימו מצבות לעצמם כבר בחייהם, דוגמת אבשלום בנו של דוד המלך[2].
בספרות התורנית מכונות המצבות בשם 'נפשות'[3].
במנהגי ישראל ישנם מנהגים רבים לגבי זמן הקמת המצבות, אופן הנחתם על גבי הקבר[4].
בנוגע לפרטים המופיעים על גבי המצבה, משתנה הדבר באופן מובהק בין החוגים השונים, אך ברוב החוגים נהוג לציין בראש המצבה את הכיתוב פ.נ. (פה נטמן), את שם הנפטר שם הוריו ושם משפחתו, תאריך הפטירה, והאותיות ת.נ.צ.ב.ה היוצרות יחד את ראשי התיבות "תהא נשמתו (נשמתה) צרורה בצרור החיים"[5].
במשנת רבותינו נשיאינו
כאשר נשאל הרבי אודות מצבות, העניק עצות והדרכות שונות הנוגעות לנוסח המצבה והקמתה, אך הדגיש שעיקר המצבה אינה המצבת אבן, אלא ההנהגה יהודית על פי תורה ומצוות, המהווה מצבה נצחית ואמיתית לעילוי נשמת הנפטרים[6].
משפחות רבות של חסידים נהגו להכניס את נוסח המצבה של יקיריהם להגהת הרבי, וזכו שהרבי יעבור על הנוסח, יגיה ויתקן אותו.
אצל גדולי החסידים נמנעו מלכתוב תוארי כבוד, ורבים מהם ציוו שיכתבו עליהם אחר פטירתם את הנוסח הפשוט ביותר.
מנהגים והוראות
- יש להימנע ממצבה ששונה באופן חריג משאר המצבות בבית העלמין, הן מבחינת הכיתוב והן משאר הבחינות[7].
- כדאי להשתדל להזכיר את הייחוס של האדם וההשתייכות שלו, היות וכאשר אנשים עוברים וקוראים את נוסח המצבה, מעורר הדבר זכויות על נשמתו[7].
- על פי הוראת רבותינו נשיאינו, יש להזכיר את שמותיהם של רבותינו נשיאינו אליהם השתייך הנפטר[7].
- יש להימנע מכתיבת גוזמאות שאינן תואמות את המציאות[8].
- הניסוח צריך להיות בהסכמת צאצאי הנפטר[6].
- את המצבה נהוג להקים לאחר סיום השבעה, ובסמיכות אליה, ועל כל פנים גם במקומות שבהן נהוג לאחר, כדאי להשתדל ולהקדים את זמן הקמת המצבה, אך יש להתחשב במנהג המקום[6].
- את המצבה יש להניח כפי הנהוג בכל שאר בית העלמין, ואם הדבר בר תיקון, אף לאחר שכבר הציבו את המצבה יש להשתדל ולשנות את אופן ההקמה שיהיה תואם לשאר המצבות[9].
- מנהגנו שהאותיות יהיו שוקעות בדווקא, על פי דברי רז"ל שאותיות בולטות קשות לשכחה[9].
- נוסח המצבה צריך להיות בהסכמת החברא קדישא[10].
- הרבי עודד את המנהג שהתפשט להציב מצבת זכרון להורים שלא ידוע מקום קבורתם, ולהזכיר גם אותם בנוסח המצבה[10].
קישורים חיצוניים
| אבלות וימי זכרון | ||||
|---|---|---|---|---|
| אבלות וקבורה | אנינות · טהרה · תכריכים · הלוויה · קבורה · שבעה | |||
| ירושה והנצחה | צוואה · דייתיקי · ירושה · הנצחה · עילוי נשמה | |||
| שנה ראשונה וימי זכרון | שמועה רחוקה · הקמת מצבה · שלושים · י"ב חודש · סיום אמירת הקדיש · סיום השנה · יארצייט (יום זכרון) | |||
| מושגים קרובים | נר נשמה · הזכרת נשמות · הליכה לבית הקברות · השתטחות על קברי צדיקים · חברא קדישא · תחיית המתים · הי"ד | |||
| בתי עלמין | בית העלמין צפת · הר המנוחות · חלקת חב"ד הר הזיתים · בית העלמין מונטיפיורי · חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק) | |||
| ספרים וכותרים בנושא | מענה לשון · מסכת שמחות · תורת מנחם - מנחם ציון · מדריך - קיצור דיני שמחות · אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד · שמירת השמחות | |||
הערות שוליים
- ↑ בראשית לה, כ.
- ↑ שמואל ב' יח, יח.
- ↑ "המלוין אותו אומרין לו לך בשלום, שנאמר ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם ולא יפנה אדם לבקר הקברות" (רמב"ם הלכות אבל ד, ד). "רבי נתן אומר: בונין לו נפש על גבי קברו" (משנה שקלים ב, ה). ועוד.
- ↑ דבר שככל הנראה הושפע מאופן הקבורה שהיה נהוג במדינות בהן התגוררו, כשבאירופה בדרך כולל מונחת המצבה בצורה אנכית, ובמדינות שהיו נתונות תחת השפעת האיסלאם, היה נהוג בקהילות היהודיות שפעלו בהן להניח את המצבה בצורה אופקית.
- ↑ על יסוד לשון הפסוק בדברי אביגיל לדוד, שמואל א' כה, כט.
- ↑ 6.0 6.1 6.2 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שע.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסח.
- ↑ שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שסט.
- ↑ 9.0 9.1 שערי הלכה ומנהג יורה דעה חלק א' עמוד שעא.
- ↑ 10.0 10.1 מבית המלכות ד' עמוד 141.