על הצדיקים (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר החכמה||'''קונטרס על הצדיקים'''|142182|[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|בית אגודת חסידי חב"ד]], [[כפר חב"ד]], תנש"א}}
* {{אוצר החכמה||'''קונטרס על הצדיקים'''|142182|[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|בית אגודת חסידי חב"ד]], [[כפר חב"ד]], תנש"א}}
* {{אוצר החכמה||'''על הצדיקים'''|143284|הוצאה שניה עם הוספות, [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|בית אגודת חסידי חב"ד]], [[כפר חב"ד]], תנש"א}}
* {{אוצר החכמה||'''על הצדיקים'''|143284|הוצאה שניה עם הוספות, [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|בית אגודת חסידי חב"ד]], [[כפר חב"ד]], יניסן תשנ"ב}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ספרים שונות]]
[[קטגוריה:ספרים שונות]]

גרסה מ־02:05, 22 ביוני 2022

הספר על הצדיקים הינו ספר העוסק בהפלאת מעמדו וערכו של הצדיק, ומסביר את הדרגה העצומה של הצדיקים שזכו שה' שוכן ומתגלה בקרבם.

היסוד לספר היא שיחת הרבי בשנת תש"י[1]: "רבי הוא עצמות ומהות כפי שהלביש עצמו בגוף", ושיחות נוספות בתוכן זה. הספר הובאו מקורות תורניים רבים לנושא לאורך ההיסטוריה היהודית, לצד ביאור משמעות שיחותיו של הרבי בעניין.

הספר יצא לאור בעקבות גורמים בבני ברק אשר במסגרת מלחמתם בחסידות בכלל ובחב"ד ונשיאה בפרט ציטטו קטעים אלו תוך הוצאת הדברים מהקשרם וסילופם כשהם טוענים שיש בדברים אלו דופי.

כשיצא הספר לאור עורר רעש גדול בישיבות הליטאיות וחוגיהם כשהיו שהוציאו לאור קונטרסים התוקפים את הספר אולם לעומתם יצאו קונטרסים נגדיים[2].

הספר נערך על ידי הרב אברהם ברוך פבזנר, אז משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים, וכיום רב אנ"ש פריז.

הספר יצא לאור בכ"ב שבט תנש"א על ידי מכון מעיינות של אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

בט"ו אלול תנש"א הגיש הרב פבזנר את הספר לרבי בחלוקת דולרים והרבי אמר לו:

"אגרוייסען ישר כח, נאך על הצדיקים שטייט ועל החסידים, צו ווערן א צדיק דארף מען הארעווען, אבער צו זיין א חסיד, איז איינטיקע צייטן קען מען דאס מאכען גלייך, סזאל זיין גוטע בשורות און הצלחה רבה"[3].

בי"א ניסן תשנ"ב יצא הספר מחדש במהדורה מתוקנת ומורחבת, על ידי המחבר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נדפסה בליקוטי שיחות חלק ב' עמ' 504.
  2. ראויים לציון: 'הכופרים בעיקרים' נגד הספר, ו'ואענה חורפי דבר' (מאת המוהל הרב חיים עוזר מרינובסקי) בעדו של הספר.
  3. תרגום חופשי: ישר כח גדול, אחרי על הצדיקים כתוב ועל החסידים, כדי להיות צדיק צריך להתייגע ,אבל להיות חסיד בזמנינו אנו, אפשר מיד להיות, שיהיו בשורות טובות והצלחה רבה"