צ'רנוביץ'

צ'רנוביץ (אוקראינית: Чернівці́; ברוסית: Черновцы́) היא עיר בדרום מערב אוקראינה, 40 ק"מ צפונית מגבול רומניה ו-50 ק"מ מגבול מולדובה. המרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז צ'רנוביץ, חבל צ'רנוביץ ואזור צ'רנוביץ. נכון לשנת תשפ"ב, אוכלוסיית העיר מונה 264.3 אלף איש. שטחה של צ'רנוביץ הוא 153 קמ״ר.

היסטוריה

העיר נוסדה במאה ה-12 על ידי הנסיך הגליציאני ירוסלב אוסמומיסל. עם יישוב המסחר והתעסוקה המבצר היה נקרא צ'רן או צ'ורני (בתרגום מאוקראינית "שחור"), בגלל חומות העץ השחורות. הריסות המבצר השתמרו בהתנחלות הרוסית הקדומה לנקובץ.

העיר היא מרכז החבל ההיסטורי של בוקובינה.

בתקופת מלחמת העולם השניה, בשנת ה'ת"ש, חולקה בוקובינה לצפון (היוצא לברית המועצות) ולדרום (החלק שנותר בידי רומניה). צ'רנוביץ נכבשה על ידי הצבא האדום והפכה לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית. ב- 5 ביולי 1941 נכבשה העיר על ידי חיילים רומנים (שלחמו בצד גרמניה) והפכה מבחינה מנהלית לחלק מרומניה.

ב-29 במרץ 1944, נכבשה צ'רנוביץ שוב על ידי חיילי החזית האוקראינית הראשונה, כמעט ללא קרב.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית בצ׳רנוביץ היא אחת מהעתיקות והמפוארות ביותר באוקראינה. בתקופת השיא של הקהילה, היוו היהודים למעלה ממחצית אוכלוסיית העיר כ50 אלף נפש בשנת ה׳תש״א. ייתכן ויהודים חיו באיזור בוקובינה (כיום צ׳רנוביץ) עוד בתקופת התנאים, זאת בהסתמך על כתובת עברית היסטורית באותיות לטיניות שמתוארכת לאותה תקופה. כ400 שנה לאחר מכן, החלה הגירה מסיבית של יהודים לאיזור זה, רובם פליטים שגורשו ממדינות שרצו לכפות עליהם להמיר את דתם רח״ל.

בתקופת האחרונים, שלט באיזור השלטון העות׳מני. כך במשך השנים ידעו יחסי העות׳מנים כלפי יהודי צ׳רנוביץ עליות ומורדות.

במהלך גזירות ת"ח ות"ט, נפגעו גם יהודי צ׳רנוביץ. לאחר הפרעות, רבים מהפליטים היהודים התיישבו בעיר.

בתקופת השלטון האוסטרי באיזור, היחס כלפי היהודים היה רע ביותר וכלל בין היתר גזירות כלכליות, נערמו קשיים על בניית בתים, חוק גיוס חובה, וכן קשיים על נישואים כהלכה. במשך תקופת השלטון האוסטרי נעשו נסיונות לצמצם את האוכלוסיה היהודית בעיר באמצעות הגזירות הנ״ל, עד כדי כך שבשנת ה׳תקמ״ב ניתנה פקודה לגירוש כל יהודי גליציה המתגוררים בעיר.

אמנם בשנת ה׳תקמ״ו, לאחר סיום שלטונו של קרל פון אנצנברג, המושל האנטישמי של בוקובינה, השתפר יחסם של השלטונות כלפי היהודים (בעיקר בגלל הצורך הכלכלי של השלטונות ביהודים), אך עדיין מפעם לפעם נגזרו על היהודים גזירות שונות.

החל משנת תשס"ג החל לפעול במקום שליח הרבי, הרב מנחם מענדל גליצנשטיין בנו של הרב ישראל צבי גליצנשטיין.

בשנת תשס"ח הצליח לפדות את בית הכנסת ההיסטורי בעיר והשלטונות החזירו אותו לידיים יהודיות, ובשנת תשע"א הכניס ספר תורה לבית הכנסת המשוחזר במעמד גדול בהשתתפות של למעלה מ-1,000 יהודים. בשנת תשע"ה הקים בעיר מקווה טהרה מהודר ומפואר.

היציאה מצ'רנוביץ'

ערך מורחב – היציאה מצ'רנוביץ'

בשנת תש"ט התארגנו כמה חסידי חב"ד שלא הצליחו לצאת מברית המועצות אל פולין ביציאת רוסיה תש"ו-תש"ז שכונתה "היציאה הגדולה", על מנת לנסות לצאת את ברית המועצות דרך העיר צ'רנוביץ' לכיוון רומניה. ניסיון יציאה זה כשל בסופו של דבר, ובהמשך הגיע גל מעצרים כלפי החסידים שהיו קשורים ביציאה הגדולה.

‏‏