שמיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (בחוץ לארץ לא חלים דיני שמיטה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==דיני שביעית== | ==דיני שביעית== | ||
===קדושת שביעית=== | ===קדושת שביעית=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
גרסה מ־12:28, 10 במאי 2022
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: הסיבה לכך היא: הקשר החב"די קצר מאוד ראוי להוסיף התייחסות נרחבת של רבותינו נשיאנו וכן לבאר את השמיטה על פי חסידות. | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | ||
| אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. | |||
שמיטה היא כל שנה שביעית. בשנה זו נוהגי דיני הלכתיים רבים, מכח מצוות התורה להשבית את הקרקע בשנה השביעית.
דיני שביעית
קדושת שביעית
אוצר בית דין
היתר מכירה
| ערך מורחב – היתר מכירה |
יבול שישית
יבול חו"ל
שמיטת כספים
אחד מדיני השמיטה, היא מצוות התורה להשמיט כספים. על אף שאין שמיטת כספים נוהגת מן התורה אלא בזמן שהיובל נוהג שיש שם שמיטת קרקע. שהרי ישוב הקרקע לבעליו בלא כסף, תקנו חכמים שגם בזמן הזה תהא נוהגת מצווה זו כדי שלא תשתכח תורת שמיטת הכספים מישראל.
לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת השביעית, ועברה עליו סיום שנת השביעית, מחויב המלווה להשמיט את החוב ולא לגבות את חובו.
פרוזבול
פרוזבול הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו.
זמן עריכת הפרוזבול
הרבי הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת השנה והן בסופה.
בסוף שנת השמיטה
מכיון שיש הסוברים[1] אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת תשמ"ז לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית.
אך גם בשנת תשמ"ו עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני ראש השנה של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים.
לפני שנת השמיטה
מצוה לפרסם דעת רבינו הזקן בשולחנו[2] וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני ראש השנה של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"[3]. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"[4], אך ממה שכתב שם[5] "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"[6], אלא יש לנהוג כן לכתחילה[7]. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"[8].
אופן עשיית הפרוזבול
אפשר להנהיג שהרב יצרף אליו שני אנשים כשרים ויכתוב את נוסח הפרוזבול, ואז יוכלו להצטרף לפרוזבול על ידי חתימה ועל ידי שליח לחתימה וכו'[7].
מחמת חביבותם של דברי סופרים (בנדון דידן - תקנת הפרוזבול), ומחמת החביבות שבהליכה בדרכי אדמו"ר הזקן ופסקיו (בעשיית הפרוזבול בכלל, ובערב שביעית בפרט), כדאי להשתדל להלוות כסף לרעהו, כדי שיוכל לקיים את ענין הפרוזבול בסוף שביעית[9].
ראו גם
לקריאה נוספת
- זושא וולף, שערי השמיטה, הוצאת היכל מנחם ירושלים, תש"ס
- כשהרבי התגייס למען החקלאים, פעולותיו של הרבי בשנת השמיטה תשי"ב עבור החקלאים בכפר חב"ד, שבועון כפר חב"ד גליון 1930 עמוד 43
קישורים חיצוניים
- ובשנה השביעית, ליקוט מדברי הרבי אודות שנת השמיטה, תשורה משמחת הנישואין של משפחת גורביץ, כסלו תשפ"ב
- זלמן קרזנובסקי, שביתה אוניברסלית, סקירה מקיפה על הקשר בין מצוות השמיטה לגאולה,
(הקישור אינו פעיל, כ"ח תשרי תשפ"ב) - הרב מאיר אשכנזי, הלכות שמיטה, לרגל שנת השמיטה תשפ"ב
- צפו: הלכות שמיטה בבית ובגינה • הרב שמעון פרבר
- המכתב חושף: איך השפיעה השמיטה הראשונה על הכפר?
- הרב מאיר אשכנזי, שנת השמיטה: מדוע חשוב לקנות ירקות בכשרות מהודרת?
- הרב אליעזר ברוד בשיעור על "פרוזבול"
- הרב שניאור אשכנזי, שנה לא נורמלית לעם לא נורמטיבי: מי שובת מעבודה שנה שלמה?
- "פרוזבול" ו"תקיעת שופר". מה הקשר? רעיון לקראת ראש השנה ושנת השמיטה / מתורת הגאון רבי לוי יצחק שניאורסאהן
- נוסח שטר פרוזבול למסירה לבית דין
- לא לסמוך על 'קולות': הוראות הרבי בשנת השמיטה, פרק מתוך הספר 'אקטואליה בזווית חב"דית
- מאמרים על השמיטה והגאולה באתר
הערות שוליים
- ↑ הרמב"ם.
- ↑ הלכות הלוואה, לח.
- ↑ הערת הרבי הנדפסת בספר המנהגים, עמ' 86.
- ↑ שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.
- ↑ בסעיף לו.
- ↑ כמש"ש בסעיף לה.
- ↑ 7.0 7.1 לקוטי שיחות, כד, עמ' 316.
- ↑ לקוטי שיחות, ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי בערבי ראשי שנים של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה תשי"ב שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע אדמו"ר הזקן - לפני התרת נדרים).
- ↑ לקוטי שיחות, שם