חסידות סדיגורה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות סאדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סאדיגורה{{הערה|מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה}} מרכז החסידות כיום הוא ב[[בני ברק]] | '''חסידות סאדיגורה''' היא חצר חסידית מגזע [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]] שנוסדה בעיירה סאדיגורה{{הערה|מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה}} מרכז החסידות כיום הוא ב[[בני ברק]]{{הערה|לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק}}. | ||
== שושלת החסידות == | == שושלת החסידות == | ||
=== הדור הראשון והשני === | === הדור הראשון והשני === | ||
בשנת תר"ב – לאחר שנאלץ לברוח מהצאר ניקולאי - הגיע [[רבי ישראל מרוז'ין]] לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. | בשנת תר"ב – לאחר שנאלץ לברוח מהצאר ניקולאי - הגיע [[רבי ישראל מרוז'ין]] לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו. | ||
לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". | לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
רבי שלמה חיים פרידמאן{{הערה|כונה "ר' שלמה'ניו"}}, שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל. | רבי שלמה חיים פרידמאן{{הערה|כונה "ר' שלמה'ניו"}}, שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל. | ||
=== הדור הרביעי, החמישי והשישי | === הדור הרביעי, החמישי והשישי === | ||
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו [[מרדכי שלום יוסף פרידמן|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן]] | לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו [[מרדכי שלום יוסף פרידמן|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן]] - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. | ||
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמאן]]) | אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|רבי אברהם יעקב פרידמאן]]) | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
במשך השנים שמרו אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד. | במשך השנים שמרו אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד. | ||
כבר רבי ישראל מרוז'ין היה ידיד קרוב לאדמו"ר הצמח צדק | כבר רבי ישראל מרוז'ין היה ידיד קרוב לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם}}{{הערה|שהי' מכנה אותו "הרוז'ינר הקדוש, וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה}}, ובקשר זה המשיכו צאצאיו. | ||
האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" הי' ביחידות אצל הרבי בי"ד טבת תשמ"ד, ושוחח איתו ממושכות{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מהיחידות]}}. | האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" הי' ביחידות אצל הרבי בי"ד טבת תשמ"ד, ושוחח איתו ממושכות{{הערה|[https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/553880/jewish/14-Teves-5744-Yechidus-Sadigerer-Rebbe.htm הקלטה מהיחידות]}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
בבנו ממשיך דרכו רבי יצחק יהושע העשיל כיבד בנוכחותו את סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א{{הערה|ראה: [https://col.org.il/news/131927 האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם]}}, כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינו אותו לסיום. | בבנו ממשיך דרכו רבי יצחק יהושע העשיל כיבד בנוכחותו את סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א{{הערה|ראה: [https://col.org.il/news/131927 האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם]}}, כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינו אותו לסיום. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
*[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65] {{חב"ד און ליין}} | *[https://col.org.il/news/126208 אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65] {{חב"ד און ליין}} | ||
*[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסאדיגורה] {{חב"ד און ליין}} | *[https://col.org.il/news/126299 משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסאדיגורה] {{חב"ד און ליין}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
גרסה מ־06:31, 30 ביולי 2021
חסידות סאדיגורה היא חצר חסידית מגזע רוז'ין שנוסדה בעיירה סאדיגורה[1] מרכז החסידות כיום הוא בבני ברק[2].
שושלת החסידות
הדור הראשון והשני
בשנת תר"ב – לאחר שנאלץ לברוח מהצאר ניקולאי - הגיע רבי ישראל מרוז'ין לעיירה סדיגורה שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית והקים שם מחדש את חצרו. לאחר פטירתו בג' בחשוון תרי"א, מילא את מקומו בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, אולם הוא לא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחריו.
לאחר פטירתו החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין והוא נחשב כאדמו"ר הראשון בשושלת סדיגורה ומכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן". רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.
אחריו כיהן כאדמו"ר מסאדיגורה בנו, רבי ישראל פרידמאן, מחבר הספר "אור ישראל". רבי ישראל נפטר בשנת תרס"ז[3].
הדור השלישי
אחר פטירתו כיהנו באדמו"רות בניו:
רבי אהרן פרידמאן, בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג,
רבי אברהם יעקב פרידמאן (השני), בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א[4],
רבי שלמה חיים פרידמאן[5], שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה והפסיק לכהן כאדמו"ר באופן רגיל, והעדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.
הדור הרביעי, החמישי והשישי
לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמאן - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. באדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. הוא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגו"י, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים.
אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב פרידמאן כאדמו"ר. הוא העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג ונטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים. (לערך מורחב אודותיו, ראה: רבי אברהם יעקב פרידמאן)
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, רבי ישראל משה פרידמאן, הוכתר לאדמו"ר מסאדיגורה אחריו. בחיי אביו כיהן כרב הקהילה בלונדון. נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ. (ערך מורחב אודותיו: רבי ישראל משה פרידמאן).
הדור השמיני
רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24 הרב רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן.
למרות זאת החליטו הרבנית ושאר הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעט בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרה"צ מרדכי שלום יוסף האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים, ובנו הרב אהרן דב בער לתואר אדמו"ר מסאדיגורה לונדון.
עם כל זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל.
קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש
במשך השנים שמרו אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד.
כבר רבי ישראל מרוז'ין היה ידיד קרוב לאדמו"ר הצמח צדק[6][7], ובקשר זה המשיכו צאצאיו.
האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" הי' ביחידות אצל הרבי בי"ד טבת תשמ"ד, ושוחח איתו ממושכות[8].
הוא פעל רבות למען המבצעים הק' שייסד הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח תפילין בכל יום[9]. האדמו"ר עזר רבות למרכז רבני אירופה החב"די [10]. (לקריאה נוספת על קשריו עם חב"ד - ראה בערך המורחב: רבי אברהם יעקב פרידמאן)
בנו רבי ישראל משה היה אף הוא בקשר עם הרבי והי' ב"חלוקת דולרים". הוא ציין בכל עת את התפעלותו ממפעל השליחות שהקים הרבי, וממסירות הנפש של השלוחים[11].
רבי ישראל משה פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.
בבנו ממשיך דרכו רבי יצחק יהושע העשיל כיבד בנוכחותו את סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א[12], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינו אותו לסיום.
קישורים חיצוניים
- אבל בעולם החסידות - האדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל נפטר בגיל 65
- משלחת רבני חב"ד ניחמה את בניו של האדמו"ר מסאדיגורה
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ מייסד השושלת רבי ישראל מרוז'ין התגורר בעצמו בעיירה סדיגורא לאחר בריחתו מרוסיה
- ↑ לאחר פטירת האדמו"ר רבי ישראל משה, בשנת תש"פ, פתח בנו הגדול חצר נוספת בירושלים, ואח נוסף בלונדון, אך מרכז החסידות היה ונותר בבני ברק
- ↑ אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה באיאן והחל את שושלת באיאן
- ↑ נטמן בבית החיים נחלת יצחק בגבעתיים
- ↑ כונה "ר' שלמה'ניו"
- ↑ וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם
- ↑ שהי' מכנה אותו "הרוז'ינר הקדוש, וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה
- ↑ הקלטה מהיחידות
- ↑ ראה- האדמו"ר מסאדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"
- ↑ תמונות מפגישת הרבנים עם האדמו"ר
- ↑ דוגמא לכך, ראה כאן
- ↑ ראה: האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם